מוזיאון סואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון סואן
(למפת לונדון רגילה)
מיקום מוזיאון סואן במפת לונדון
 
מוזיאון סואן
מוזיאון סואן
חזית מוזיאון סואן
תרשים קומת המרתף של מוזיאון סואן. התרשים מראה את צורתו יוצאת הדופן של המוזיאון - ניתן לראות את מרתף היינות שעוצב בצורת "קריפטה"
חזית בית סואן (מס' 12) שנת 1812 לערך. המרפסות, נסגרו לאחר מכן
חדר ארוחת הבוקר - תרשים שהופיע בעיתון "חדשות לונדון המאויירות" (Illustrated London News ) בשנת 1864

מוזיאון סר ג'ון סואןאנגלית: Sir John Soane's Museum) או בקיצור מוזיאון סואן (באנגלית: Soane Museum) הוא מוזיאון לארכאולוגיה הממוקם בביתו של האדריכל הבריטי סר ג'ון סואן, בשכונת הולבורן במרכז לונדון שבאנגליה, בסמוך ללינקולנז אין. המוזיאון מציג איורים רבים ודגמים של מבנים שסואן תכנן וכן את אוספיו הארכאולוגיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סואן, אדריכל בריטי ידוע, החליט להקים את ביתו בצידו הצפונית של אזור לינקולנס אין. לצורך העניין רכש סואן במהלך השנים שלושה בתים סמוכים, והרס אותם ובנה אותם מחדש. את בית מס' 12 ברחוב בנה בין השנים 1792 - 1794. מבנה זה הוא מבנה לבנים סטנדרטי המאפיינת את מבני התקוה. לאחר שמונה סואן כפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית בשנת 1806, רכש סואן את השטח של בית מס' 13 הסמוך (בו נמצא כיום המוזיאון) ובנה אותו בשני שלבים, השלב הראשון בין השנים 1808 - 1809 והשני בשנת 1812. המבנה נועד להיות משרדו האישי ו"מוזיאון" לאוספיו.

בשנת 1812 שיפץ סואן את המבנה והוסיף חזית העשויה אבן פורטלנד, וכן בנה במקום חדרי מגורים. עם סיום הבנייה עבר סואן להתגורר בבית מספר 13, והשכיר את מספר 12 (לאחר מותו הוריש סואן לאומה הבריטית הן את המוזיאון והן את בית מס' 12 כאשר הוא מבקש שדמי השכירות של מבנה מס' 12 ישמשו לצורך תפעול המוזיאון).

גם לאחר סיום הבנייה שב סואן שוב ושוב ושיפץ את תוכו של המבנה. בשנת 1823, בהיותו בן 70, רכש סואן את המבנה מס' 14 ברוחב, הרסו ובנה במקום תוספת למוזיאון בין השנים 1823 - 1824 הכוללת גלריית תמונות.

המוזיאון הוקם עוד בחייו של סואן, כהצעת חוק פרטית של הפרלמנט הבריטי. החוק, על פי האמור בו, נכנס לתוקפו לאחר מותו של סואן בשנת 1837. בהתאם לחוק, בית מספר 13 ישאר כפי שהיה בחייו של סואן. בסוף המאה ה-19 הורחב המוזיאון לכיוון בית מס' 12 המשמש היום את משרדי המוזיאון, ומכיל את ספריית המוזיאון, ומאז שנת 1995 גם גלריה לתערוכות מתחלפות.

כיום משמש המוזיאון מרכז לאומי של בריטניה ללימוד ארכיטקטורה.

בשנת 1997 רכש המוזיאון, באמצעות מענק של קרן הלוטו למען מסורת בריטניה (the Heritage Lottery Fund) את בית מס' 14. שיפוץ המבנה החל בשנת 2006, ועם סיום השיפוץ ישמש המבנה מרכז לימודי של המוזיאון.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודם של חדרי התצוגה המצויים בחלקו האחורי של המבנה הוא השימוש בתאורה עילית - רעיון שעלה בדעתו של סואן עת תכנן את חדרי בנק אנגליה. קירות חדרי התצוגה זזים ובכך מתאפשרת הצגת מספר רב של תמונות בו זמנית, כאשר בכל פעם מזיזים חלק מהתצוגה.

חדר ארוחת הבוקר בעל תיקרתו הקעורה ומרובת המראות השפיעה רבות על מעצבי פנים מאותה תקופה בכל העולם. הספרייה בנויה בסגנון גותי ומעצבת בסגנון "פומפי".

אוספי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרקופג של פרעה סטי הראשון, איור של העיתון הלונדוני המאוייר - Illustrated London News משנת 1864.

האוספים כוללים כ-30,000 איורים ארכיטקטונים, יצירות אמנות, דגמים ארכיטקטוניים, פסלים נאו קלאסיים מעשי ידי ג'ון פלקסמן, ציורים של ויליאם הוגארת' ובהם שמונה ציורים מ- סדרת הקדמה שלו, וכן שלוש יצירות של קאנאלטו.

במרתף המוזיאון מוצג הסרקופג של פרעה סתי הראשון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 51°31′01.57″N 00°07′00.89″W / 51.5171028°N 0.1169139°W / 51.5171028; -0.1169139