מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה Sz 106, BB 114 היא אחת מיצירותיו המוכרות ביותר של המלחין ההונגרי בלה ברטוק. היצירה נכתבה להזמנתו של פאול זאכר לחגיגת העשור לקיום התזמורת הקאמרית של בזל. התאריך על הפרטיטורה הוא 7 בספטמבר 1936 וביצוע הבכורה היה בבזל, שווייץ ב-21 בינואר 1937, בנגינת התזמורת הקאמרית של בזל בניצוח זאכר. הוצאת אוניברסל הוציאה אותה לאור באותה שנה.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמסתבר משמה, היצירה כתובה לכלי מיתר (כינורות, ויולות, צ'לי, קונטרבסים ונבל, כלי הקשה (קסילופון, תוף מרים, מצלתיים, גונג, תוף גדול, טימפני) וצ'לסטה. ההרכב כולל גם פסנתר, שאפשר לסווגו או ככלי הקשה או ככלי מיתרים. ברטוק מחלק את כלי המיתר לשתי קבוצות שאותן יש להציב, לפי הוראותיו, בסגנון אנטיפונלי, משני צדי הבמה, ועושה שימוש באפקטים אנטיפונליים בפרקים השני והרביעי.

היצירה כתובה בארבעה פרקים, הראשון והשלישי איטיים, השני והרביעי מהירים:

  1. אנדנטה טרנקווילו
  2. אלגרו
  3. אדג'ו
  4. אלגרו מולטו

הפרק הראשון הוא פוגה איטית. המקצב משתנה כל הזמן והפרק איננו כתוב בסולם מוגדר. הוא מבוסס סביב הצליל לה, שבו מתחיל הפרק ומסתיים. הוא מתחיל בכלי מיתר מעומעמים וככל שמצטרפים קולות נוספים המרקם מתעבה והמוזיקה מתגברת עד לשיא. עתה מוסרים העמעמים מכלי המיתר והמוזיקה נרגעת בהדרגה ונעשית חרישית יותר על רקע ארפג'י רכים בצ'לסטה. הפרק מסתיים בנושא הפוגה המנוגן חרש בליווי היפוכו. חומר מן הפרק הראשון משמש כבסיס לפרקים הבאים ונושא הפוגה חוזר ומופיע במסווה כזה ואחר בנקודות שונות לאורך היצירה.

הפרק השני מהיר, בנושא במקצב 2/4 המשתנה לקראת הסיום ל-3/8. הפרק השלישי איטי, דוגמה למה שמכונה לא פעם "מוזיקת הלילה" של ברטוק, ומופיעים בו גליסנדי בטימפני, טכניקה יוצאת דופן בזמן חיבור היצירה, וכן תפקיד חשוב לקסילופון. הפרק האחרון, הנפתח בנקישות טימפני ואקורדים בפריטת פיציקטו על כלי המיתר, נושא אופי של מחול עממי מלא-חיים.

היצירה הבאה של ברטוק הייתה הסונאטה לשני פסנתרים וכלי הקשה, הנותנת גם היא תפקיד חשוב לכלי הקשה וכלי מקלדת.

עוד יצירה שברטוק חיבר להזמנת זאכר היה הדיברטימנטו, כעבור שלוש שנים.

רשימת הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chapter 7 of Larry Solomon's Symmetry as a Compositional Determinant (an analysis of some formal aspects of the piece)
  • הפרק ה-7 של "סימטריה כמכריע קומפוזיציוני" מאת לארי סולומון (אנאליזה של כמה היבטים של היצירה)