מוזמביק (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האי מוזמביק
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Fort Sao Sebastiao.gif
מצודת סאו סבסטיאו
מדינה Flag of Mozambique.svg מוזמביק
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 4, 6
(למפת מוזמביק רגילה)

האי מוזמביק (פורטוגזית Ilha de Moçambique) הוא אי השוכן בין מצר מוזמביק למפרץ מוסוריל (Baía de Mossuril) בנפת נמפולה (província de Nampula) בצפון-מזרח מוזמביק. האי שימש משך כ-400 שנים כנמל פורטוגזי חשוב באוקיינוס ההודי וכבירת המושבה הפורטוגזית של מוזמביק. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1991.

גאוגרפיה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת גבירתנו דה בלוארטה

האי שנוצר מאלמוגים משתרע על שטח של 1.5 קמ"ר בלבד והוא ארוך וצר - אורכו כ-3 ק"מ ורוחבו נע בין 200 ל-500 מטר. כמעט כל שטחו בנוי והוא מחובר אל היבשה בגשר צר שאורכו כ-3 קמ"ר והמותר לנסיעה לכלי רכב פרטיים בלבד.

האי מחולק לשני חלקים - בחלקו הצפוני, "עיר האבן" (cidade de pedra), כ-400 מבנים הכוללים את עיקר אתרי העניין באי, ובחלקו הדרומי, המכונה "עיר הקנים" (cidade de macuti), כ-1,200 מבנים רעועים העשויים מקירות קנים או מכוסים בגג קנים. באי שוכנים מצודה, כנסייות וקפלות (ראו להלן), וכן מספר מסגדים ומקדש הינדו.

באי מתגוררים כ-14,000 תושבים, עובדה שמשמעותה, לאור ממדיו הצנועים, היא שצפיפות האוכלוסייה בו עומדת על יותר מ-9,000 איש לקמ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת סאו אנטוניו

האי שימש כנמל וכמספנה ערביים זמן רב לפני שואסקו דה גאמה פקד אותו ב-2 במרץ 1498. דה גאמה התקבל על ידי המקומיים ושליטם בסבר פנים יפות, שכן סברו שהפורטוגזים הם מוסלמים. הפורטוגזים ביססו באי נמל ובסיס ימי ב-1507, וזה היה לאחד הנמלים החשובים בדרכם להודו. קפלת גבירתנו דה בלוארטה (Nossa Senhora de Baluarte) מ-1522 נחשבת למבנה האירופי העתיק באי ובחצי הכדור הדרומי כולו.

ב-1558 נבנה מבצר סאו סבסטיאו (Fortaleza de São Sebastião) בקצהו הצפוני של האי, והוא היה לבירת מזרח אפריקה הפורטוגזית ולמוקד מסיונרי חשוב. בשנים 1607 ו-1608 נהדפו התקפות הולנדיות על האי, והוא שמר על מעמדו כנמל חשוב בדרך לאסיה שדרכו עברו, בין היתר, זהב, שנהב ותבלינים. המושבה במקום החלה לשקוע בסוף המאה ה-17, אך זכתה לפריחה מחודשת במאה שלאחר מכן בזכות הפיכתה למרכז לסחר עבדים.

עם פתיחתה של תעלת סואץ ירדה חשיבותו של האי לחלוטין. ב-1898 הוא איבד את מעמדו כבירה לטובתה של לורנסו מרקס, כיום מפוטו בירת מוזמביק. באמצע המאה ה-20 נפגע גם מעמדו של האי כנמל, כאשר את מקומו ירש נמל נקאלה (Nacala) הסמוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]