מוחמד אלמאע'וט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד אלמאע'וט

מוחמד אלמאע'וט (ערבית: محمد الماغوط) (19343 באפריל 2006) משורר וסופר סורי. נולד בעיר סלמיה שבמחוז חמה בסוריה. נחשב ממניחי היסודות של השירה הערבית המודרנית, חלוץ במבנה ובסגנון השיר. את רוב שיריו כתב בעת שהותו בלבנון בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

בנוסף לשירה כתב אלמאע'וט מאמרים סאטיריים, סיפורים קצרים, מחזות וכן כתב לטלוויזיה ולקולנוע. אלמאע'וט ידוע, בין השאר, במחאה שהביע כנגד שלטון הדיכוי במדינה הערבית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד אלמאע'וט נולד בעיר סלמיה במחוז חמאת בסוריה. גדל במשפחה ענייה מאוד, ואביו היה חקלאי שעבד באדמות של אחרים כל חייו. למד לאחר שהשלים לימודיו בחטיבת ביניים בעיר סלמיה, עבר לדמשק כדי ללמוד בבית ספר תיכון חקלאי. לאחר חזרתו לעיר מולדתו הצטרף אלמאע'וט למפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית שהתחרתה במפלגת אל-בעת'. הוא משך את חברותו מן המפלגה בשנות השישים לאחר שנכנס לכלא. בתקופה זו עבד אלמאע'וט בחקלאות, ופרסם שיר שכותרתו "ג'אדה יפו" בכתב העת לאומנות בביירות, ולאחר מכן הצרף אלמאע'וט לשירות הצבאיובתקופה זו כתב את שירו "פליטים בין החול", שיר שפורסם בכתב העת אלג'ונדי בתאריך 1 במאי 1951. לאחר סיום שירותי הצבאי שב והתיישב אלמאע'וט בעיר מולדתו סלמיה.

ההתנקשות בחייו של "עדנאן אלמאלקי" ביום 22 באפריל 1955 הייתה נקודת מפנה בחייו של אלמאע'וט בו הואשמה המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית בהתנקשות בחייו.כתוצאה מההתנקשות הזאת נרדפו חברי המפלגה ונעצרו רבים מהם, ביניהם אלמאע'וט עצמו. הוא נכנס לכלא "אלמוזה" , ומאחורי הסרוגים החלה יצירתו הספרותית הגדולה. במהלך מאסרו הכיר את המשורר עלי אחמד סעיד אסבר שידוע בכינויו "אדוניס" . בתקופת האחדות בין סוריה למצרים (הרפובליקה הערבית המאוחדת) היה אלמאע'וט מבוקש בדמשק, ולכן החליט לברוח לביירות בסוף שנות החמישים ונכנס ללבנון באופן בלתי חוקי.בביירות הצטרף למגזין "שירה" , שם פגש את המשורר יוסף אלח'אל שעזר לו בעבודה. וגם נוצר בינו לבין המשורר "בדר שאכר אל-סיאב חברות ואחווה אמתית. כמו כן הכיר אלמאע'וט בביתו של אדוניס את המשוררת סניה סאלח שהפכה בעתיד לאשתו.

לאחר שאלמאע'וט הפך למשורר בעל שם, חזר לדמשק, ושם פרסם את האוסף הראשון שלו "הצער באור הירח" בשנת 1959. שנה אחר כך פרסם את האוסף השני שלו "חדר במיליוני קירות ". הקשר בין אלמאע'וט לסוניה סאלח התחזק לאחר בואה לדמשק להשלמת לימודיה באוניברסיטה. השניים נישאו והולידו שתי בנותיהם שאם וסלאפה.

בשנות השבעים אלמאע'וט היה עורך מגזין "המשטרה" שבו פרסם הרבה מאמרים ביקורתיים תחת הכותרת "הנייר האחרון". באותה תקופה התחיל לכתוב את מחזאות כגון ""דייעת תשרין" ו "ג'ורבה" , ובהם התייחס לציבור בפשטות ללא מורכבות. בשנות השמונים עבר אלמאע'וט לגור במדינת איחוד האמירויות הערביות בה עבד בעיתון "אלח'ליג'". בצהריים ביום שני 3 באפריל 2006 הלך אלמאע'וט לעולמו בגיל 72 שנים, לאחר מחלה שנמשכה יותר מ- 10 שנים.

יצירות תיאטרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דייעת תשרין – 1974 .
  • שקאאק אלנועמאן .
  • ג'ורבה – 1976 .
  • קאסק יא ואטן – 1979.
  • ח'ארג' אלסירב – 1999.
  • אלעוספור אלאחדב – 1960.
  • אל-מוהרג' – 1960.

יצירות קולנועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אל-חדוד.
  • אל-תקריר.

פרסים שהוענקו לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אחתדאר בשנת 1958.
  • פרס עיתון אלנהאר בשנת 1961.
  • פרס סעיד עקל.
  • פרס סולטאן בן עלי אלעויס בשנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוחמד אלמאע'וט, ערבי בהייד פארק, פרק מתוך הספר "עוד אבגוד במולדתי" (سأخون وطني), מערבית: לאה גלזמן. מתוך אתר האיגוד הכללי של הסופרים בישראל
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.