מוחמד אסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד אסד

מוחמד אסדערבית ובאורדו: محمد اسد; נולד כלאופולד וייס; 12 ביולי 1900 - 20 בפברואר 1992) היה עיתונאי, דיפלומט, פעיל אנטי-ציוני, חכם דת מוסלמי, במוצאו יהודי יליד גליציה (אז האימפריה האוסטרו-הונגרית). הוא מילא, בין השאר, את התפקיד של סגן נציג פקיסטן באו"ם.

מוחמד אסד נולד כלאופולד וייס בעיר למברג בירת החלק האוסטרי של גליציה (היום לבוב שבאוקראינה), בן למשפחה יהודית. אביו היה עורך דין וסבו, רבי בנימין אריה וייס שימש כרב העיר צ'רנוביץ'. בילדותו למד תורה ובגיל צעיר ידע את השפה העברית על בוריה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ברח מבית הוריו על מנת להתגייס בזהות ובגיל בדויים לצבא האוסטרי. לאחר שבוע ימים עלה אביו על עקבותיו והחזירו הביתה. לאחר המלחמה למד שנתיים באוניברסיטת וינה היסטוריה של האמנות ופילוסופיה והפך לעיתונאי בווינה. בשנת 1922 הגיע לביקור בירושלים אצל בני משפחת אמו. בירושלים נגלה לו העולם הערבי והמוסלמי והוא החל לפרסם בעיתונו בגרמניה כתבות אנטי-ציוניות ופרו-ערביות. בירושלים אף התיידד עם הד"ר יעקב ישראל דיהאן, שנלחם אז בדרכים מדיניות נגד התנועה הציונית.

סוף המהפך שעבר עליו היה שהמיר בשנת 1927 את דתו לאסלאם, החליף את שמו למוחמד אסד ויצא ללמוד לימודי אסלאם במכה. עד מהרה הפך הצעיר המוכשר לאחד מגדולי חכמי הדת בערב הסעודית וליועצו של המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד. שמעו הגיע גם לידיעת האמיר עבדאללה מעבר הירדן והוא הוזמן לחצרו. יחד עם זאת מצא גם לנכון להיפגש בשנת 1930 עם המנהיג הציוני נחום גולדמן.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הגיע מוחמד אסד להודו והיה בין הלוחמים למען הקמת מדינה עצמאית בחלקים המוסלמיים של הודו. פרסם מאמרים אנטי-בריטיים חריפים. בשנת 1939 נכלא על ידי השלטונות הבריטיים למשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה.

עם הקמתה של פקיסטן העצמאית בשנת 1947 היה מוחמד אסד לאחד מבכירי הממשל במדינה, ובשנת 1952 נתמנה לסגן ראש הנציגות של פקיסטן באו"ם. בעצרת האו"ם נשא מוחמד אסד נאומים אנטי-ישראליים חריפים, אך בסתר ניהל דיאלוג בלתי רשמי ולא מחייב עם נציגי ישראל לאו"ם, ובמשרד החוץ של ישראל הוענק לו הכינוי "המומר". כן קיים אסד בסתר מפגשים חשאיים עם בת דודו ובעלה, שהיה דובר משלחת ישראל באו"ם. לאחר סיום תפקידו באו"ם הפך לחכם דת מוסלמי נודע והטיף תורתו במדינות שונות. מפעל חייו היה תרגום הקוראן לאנגלית. ספרו הידוע הוא "הדרך למכה".

מוחמד אסד נפטר ב-20 בפברואר 1992 בגיל 91 ונקבר בבית קברות מוסלמי קטן בעיר גרנדה בספרד.

בנו מאשתו הסעודית טלאל אסד, חי בארצות הברית. הוא פרופסור לאנתרופולוגיה ומרקסיסט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mohammed Assad, The Road to Mecca, Muslim Academic Trust, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]