מוחמד בועזיזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד בועזיזי

טארק א-טייב מוחמד אבן בועזיזי, הידוע גם כמוחמד בועזיזיערבית محمد البوعزيزي) (29 במרץ 1984 - 4 בינואר 2011), היה ירקן תוניסאי שהצית את עצמו ב-17 בדצמבר 2010, במחאה על כך שמשטרת תוניסיה סגרה את דוכן הירקות שהתפרנס ממנו. מעשה מחאה זה היה הזרז שהוביל למהפכה עממית בסוף שנת 2010 ולנפילת השלטון בתוניסיה. מהומות אלו בתוניסיה עוררו תסיסה גם במדינות ערביות נוספות וברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועזיזי נולד בסידי בוזיד שבתוניסיה ב-29 במרץ 1984. אביו, פועל בניין לובי, מת מהתקף לב כאשר בועזיזי היה בן שלוש. אמו של בועזיזי נישאה לדודו של בועזיזי זמן מה לאחר שאביו נפטר.

יחד עם ששת אחיו, בועזיזי התחנך בית הספר בכפר בשם סידי סלאח. במספר כלי תקשורת דווח בזמנו כי בועזיזי היה בעל תואר אקדמי, אך אחותו, סמיה בועזיזי, ציינה כי הוא מעולם לא סיים בית ספר תיכון. בעקבות בריאותו הלקויה של דודו שלא אפשרה לו לעבוד, בועזיזי נאלץ לעבוד בעבודות שונות מאז שהיה בן עשר, ולקראת סוף שנות העשרה נאלץ להפסיק את לימודיו על מנת שיכול לעבוד במשרה מלאה.

בועזיזי גר בבית טיח צנוע, במרחק הליכה של עשרים דקות מהמרכז של סידי בוזיד, עיירה כפרית בתוניסיה בה השחיתות דומיננטית ושיעור האבטלה נאמד ב-30%. לדברי אמו, בועזיזי ניסה להתגייס לצבא אך נענה בשלילה ולאחר מכן מספר מקומות עבודה סירבו לקבלו. הוא תמך באמו, דודו, ואחיו הצעיר, ובנוסף לכך שילם עבור הלימודים באוניברסיטה של אחת מאחיותיו, באמצעות הכנסה של כ-140 דולרים בחודש, אותה הפיק ממכירת ירקות ברחובות סידי בוזיד. בועזיזי גם חסך כספים במטרה לרכוש טנדר.

השוטרים המקומיים בעיירה נטפלו לבועזיזי במשך שנים, עוד מתקופת הילדות שלו, באופן קבוע נהגו להחרים את המריצה הקטנה שלו. אף על פי כן, משום שלבועזיזי לא היו אפשרויות אחרות להתפרנס הוא המשיך לעבוד כמוכר ירקות ברחובות העיירה. בשעות הבוקר של 17 בדצמבר 2010 לבועזיזי היה חוב של כ-200 דולרים בהם השתמש לרכוש את הסחורה שלו. זמן קצר לאחר שהעמיד את העגלה שלו החרימה המשטרה את מרכולתו - לכאורה משום שלא היה לו אישור לעשות כן. לדברי ראש משרד התעסוקה של העיירה סידי בוזיד, לא נדרש שום היתר על מנת למכור סחורה ברחובות העיירה.

משפחתו של בועזיזי טענה בדיעבד כי בועזיזי הושפל בפומבי, כאשר פקידה עירונית בת 45 בשם פאידה חמדי סטרה לו, ירקה לעברו, החרימה את המשקל האלקטרוני שברשותו והפילה את עגלת הפירות והירקות שלו. כמו כן צויין בכלי התקשורת כי היא השמיצה את אביו המנוח של בועזיזי. אמו של בועזיזי טענה שעוזריה של חמדי היכו וקיללו את בנה.

בועזיזי, שהיה נרגז מאוד בעקבות העימות, הלך למשרד המושל להתלונן. בעקבות סירובו של המושל לראותו או לשמוע אותו, גם לאחר שבועזיזי איים שישרוף את עצמו במידה והמושל לא יראה אותו, הוא רכש פח בנזין (או שני בקבוקים של מדלל צבע) ובשעה 11:30 (פחות משעה לאחר שהתקיימה המריבה) הצית עצמו מול בניין הממשל המקומי.

בועזיזי נלקח לבית החולים של סידי בוזיד. כיוון שצוות הרופאים לא יכול לטפל בכוויות הקשות שלו, הוא נלקח לעיר ספקס, במרחק של יותר מ-70 קילומטרים. בהמשך, ככל שהעניין של הממשל במקרה גדל, הוא הועבר למרכז הטראומה של בית חולים של העיר בן ארוס וזכה לביקור של נשיא המדינה.

בועזיזי נפטר מפצעיו ב-4 בינואר 2011.

מעל 5,000 אנשים השתתפו במסע ההלוויה של בועזיזי. כוחות המשטרה לא אפשרו למסע הלוויה לחלוף ליד המקום בו בועזיזי הצית עצמו. הוא נקבר בבית הקברות "גארעת בינור" הממוקם עשרה קילומטרים מסידי בוזיד.

בסוף 2011 זכה בפרס סחרוב לחופש המחשבה המוענק על ידי הפרלמנט האירופי לאנשים או ארגונים הפועלים למען זכויות האדם וחירותו.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה בתוניסיה (2011-2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה בתוניסיה (2011-2010)

האירועים שהובילו למותו של בועזיזי הובילו בתחילה להפגנות מחאה מול בניין העיירה סידי בוזיד שנמשכו במשך יותר משבועיים, אשר במהלכן ניסו כוחות המשטרה להשקיט את ההפגנה. המעורבות של המשטרה רק התסיסה את המפגינים וגרמה להם להיות אלימים יותר. בהמשך הפגנות המחאה התפשטו לאזורים עשירים יותר ובסופו של דבר לתוניס, בירת תוניסיה. הזעם והאלימות הפכו כה עזים, עד כי הנשיא בן עלי נאלץ לבסוף לברוח מתוניסיה יחד עם משפחתו לערב הסעודית ב-14 בינואר 2011.

אירועי הצתה עצמית שנעשו בהשראתו של בועזיזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ההצתה העצמית של בועזיזי, שהובילה להפלת המשטר בתוניסיה, מספר רב של אנשים ברחבי העולם הערבי הציתו את עצמם. באלג'יריה מוחסין באוטרפיף הצית עצמו לאחר שב-13 בינואר 2011 נפגש עם ראש העיר, שלא הצליח לסייע לו למצוא תעסוקה או דיור. באוטרפיף נפטר מפצעיו. גבר אלג'יראי נוסף ניסה אך לא הצליח לשרוף את עצמו. במצרים עבדו עבדל-מונעים ג'עפר, בעל מסעדה בן 49, הצית את עצמו מול הפרלמנט המצרי. מעשה מחאה זה תרם רבות להפגנת המחאה במצרים שהסתיימה בהתפטרותו של נשיא מצרים, חוסני מובארק ב-11 בפברואר 2011. בערב הסעודית נפטר איש בן 65 ב-21 בינואר 2011 לאחר שהצית עצמו מול בניין העיירה בכפר סאמתח. בסוריה הצית עצמו חסן עלי ע'קלה בן ה-26 בעיר אל-חסכה שבצפון-מזרח המדינה, ב-26 בינואר 2011, במחאה נגד השלטון הסורי.‏[1][2]

כמה מפעילי המחאה החברתית בישראל קישרו גם בין מקרהו של בועזיזי לבין ההצתה העצמית של משה סילמן, אם כי לא הובאה הוכחה חד משמעית כי סילמן הושפע ישירות ממעשהו של בועזיזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]