מוחמד דף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד דף

מוחמד דיאב אבראהים אל-מצריערבית: محمد دياب إبراهيم المصري, המוכר בכינויו מוחמד דף, תעתיק מדויק: מחמד צ'יף; נולד ב-12 באוגוסט 1965) הוא פלסטיני, ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם המהווים את הזרוע הצבאית של חמאס. דף הוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית כטרוריסט המבוקש ביותר בארגוני טרור אלה. הכינוי "דֶף" ("צ'יף" בערבית – "אורח") ניתן לו ככל הנראה מכיוון שהחליף כל הזמן את מיקומו.‏[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד דף נולד בשנת 1965 במחנה הפליטים ח'אן יונס שברצועת עזה. מוצא משפחתו מהכפר כוכבא, ששכן עד 1948 באזור אשקלון. בהיותו נער הצטרף לתנועת האחים המוסלמים האסלאמית הסונית הקיצונית. במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה היה פעיל ב"גוש האסלאמי" והיה נציג רשימת הגוש במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה‏[2]. דף הצטרף לשורות המנגנון הצבאי של חמאס בראשית האינתיפאדה הראשונה. במאי 1989 נעצר ונידון ל-16 חודשי מאסר‏[2].

בשנת 1991 הצטרף לשורות גדודי עז א-דין אל-קסאם. הוא החל את דרכו כתלמידו של הטרוריסט הפלסטיני יחיא עיאש ("המהנדס"), שעמד בראש "הזרוע הצבאית" של חמאס, עד להריגתו בשנת 1996. בעקבות הריגתו של עימאד עקל בנובמבר 1993, מונה דף למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה[2]. דף ארגן פעולות טרור רבות בתפקיד זה, תוך שהוא מתאם פעולות יחד עם עיאש מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית. בשנת 1994 היה אחראי על הפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר הריגתו של עיאש המשיך דף את התיאום עם האחים עאדל ועמאוד עוודאללה שהנהיגו עתה את קווי הפעולה של ארגון הטרור ביהודה והשומרון. דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתחומי הקו הירוק בחודשים פברואר-מרץ 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים לפיגועים בקו 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; וכן תכנון פיגוע נוסף בטרמפיאדה באשקלון.

לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, שבמהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והסברה הייתה שברח למצרים[3]. ואולם כעבור שנתיים שב לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית חמאס ביהודה והשומרון: מוחי א-דין א-שריף נהרג בתאונה ברמאללה במרץ 1998, ואילו האחים עוודאללה חוסלו ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון לייצר פיגועים משטחי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, אנשי "המחלקה המדינית" של חמאס, ששכנו בסוריה, הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, עמד דף מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה ביצוע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ (אך כשלה בפעולותיה). דף היה עצור בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ממאי 2000 עד ראשית שנת 2001[3].

חיסולם של האחים עוודאללה יצר ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. מחמוד אבו הנוד תפס בסופו של דבר את הפיקוד עליהם וכיוון את פעולתם באינתיפאדה השנייה, עד לחיסולו בידי צה"ל בנובמבר 2001. בעקבות מותו של אבו הנוד גברה השפעתו של מוחמד דף וכללה גם את פעילי חמאס ביהודה ושומרון. עוד בפרוץ האינתיפאדה מונה סלאח שחאדה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ודף מונה לסגנו‏[3]. מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א-דין אל-קסאם. הוא נחשב כאחראי על כמה מפיגועי הירי ו"ההקרבה" הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. ידוע כי השתתף באורח פעיל בפרויקט ייצור רקטות קסאם, עם סגנו עדנאן אל-ע'ול (חוסל באוקטובר 2004), שנחשב ל"מדען הראשי" של החמאס. מנגנוני הביטחון הפלסטינים עצרו את דף מספר פעמים, אולם הוא שוחרר בתום תקופות קצרות ביותר. לאחר חיסולו של סלאח שחאדה ביולי 2002 קיבל דף לידיו את ההנהגה של גדודי עז א-דין אל-קסאם‏[4].

ישראל ניסתה להתנקש בדף פעמים אחדות, ללא הצלחה. ביולי 1998, בעת ניסיון לחציית ציר פילדלפי למצרים, חמק מכוח מגדוד 50 של הנח"ל ששהה במארב עשרות מטרים ממנו.[דרוש מקור] ב-22 באוגוסט 2001, ניסתה לראשונה להתנקש בדף ובסגנו, עדנאן אל-ע'ול, אולם השניים הצליחו לחמוק‏[3]. ב-26 בספטמבר 2002 ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מדגם "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע קשה (איבד את עינו ונותר בעל מום ביד). כשלושים פלסטינים שהיו בסביבתו נפגעו מעוצמת הפיצוץ, בכלל זאת שניים משומריו של דף‏[3]. מחשש לניסיון חיסול נוסף דף לא נלקח לבית החולים שיפא אלא למקום מסתור, שם טיפל בו בתחילה עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, מבכירי החמאס, שהיה רופא ילדים בהכשרתו. לאחר מכן עבר דף שיקום אורתופדי על ידי רופאים ערבים שהוברחו דרך מצרים לרצועה, אם כי פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות גפיים‏[5]. למרות הפציעה ותהליך השיקום דף שב לפעילות בראשית 2003. ניסיון חיסול נוסף התבצע באוגוסט 2003, כאשר התקבל דיווח על כינוס הצמרת הצבאית של חמאס בדירה בעזה, ובהם עדנאן אל-ע'ול, איסמעיל הנייה, מוחמד דף והמנהיג הרוחני של התנועה, אחמד יאסין. מטוס קרב ישראלי הפציץ את הדירה, ואולם בכירי חמאס ששהו בקומה התחתונה של הבניין כמעט ולא נפגעו‏[6].

דף התייחס לניסיונות ההתנקשות בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס: "אלוהים רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאלוהים רוצה - זה מה שיקרה". עוד אמר כי "אני מבטיח שנמשיך עד לניצחון או עד למוות כשאהידים, אנו נמשיך בדרך של יחיא עיאש ושל סלאח שחאדה וכפי שלמדנו מהשייח' יאסין". למרות ניסיונות הישראלים להתנקש בחייו, בפברואר 2005 נקשר שמו של מוחמד דף כמועמד ל"חנינה" מצד ישראל במסגרת מחוותיה של זו כלפי נשיאה החדש של הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, גורמים ישראלים הודיעו כי חנינת דף "אינה על הפרק" בנימוק שפשעיו חמורים מדי.

ב-12 ביולי 2006 נפצע מוחמד דף קשה מהתקפת חיל האוויר על הבית שבו שהה. בעקבות אותה התקפה נכרתו ידיו ורגליו והוא רותק לכיסא גלגלים. ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, התבטא כי בזמן עזיבתו את תפקיד ראש השב"כ, מוחמד דף איננו מתפקד עוד והוא נכה ומשותק חלקית.‏‏‏[7]. בעקבות הפציעה הועבר דף לטיפול רפואי במצרים וחזר לרצועה לאחר שלושה חודשים. בהיעדרו נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של החמאס, אם כי התואר הרשמי עדיין נשמר לדף‏[8].

מוחמד דף הוא רשמית מפקד הזרוע הצבאית של החמאס. בכלי התקשורת של החמאס הוא מכונה "המפקד הכללי של גדודי עז א-דין אל-קסאם".‏‏‏[9]. בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, ארגון החמאס פרסם קלטת שבה מוחמד דף דיבר לאחר שנים של שתיקה ואמר כי "ישראל עשתה טעות טפשית בכך שהיא חיסלה את אחמד ג'עברי".

במבצע צוק איתן המשיך דף לשמש כמפקד הזרוע הצבאית של החמאס. בתקשורת הזרה פורסם כי ב-22 ביולי 2014 הפציץ צה"ל את ביתו בשכונת ח'אן יונס בעזה, וששני פלסטינים נהרגו בהפצצה.‏[10] ההפצצה הייתה במסגרת מדיניות ישראל באותו מבצע להרוס את בתי בכירי החמאס, אולם דף עצמו אינו מתגורר במקום. ביום ה-22 למבצע צוק איתן החמאס שחרר קלטת של מוחמד דף בה טען דף בין היתר כי ישראל הובסה, והאש תפסק על ישראל רק אם המצור על עזה יוסר‏[11]. ב-19 באוגוסט הטיל מטוס חיל האוויר על ביתו של אחמד יאסין דאלו בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה, בו שהה דף, מספר פצצות במשקל טון כל אחת.‏[12] בתקיפה נהרגו, בין השאר, אחת מנשותיו של דף, בת 27, יחד עם בתם בת ה-3 ובנם, בן 7 חודשים. חמאס הגיב בהגברת קצב ירי הרקטות לישראל. על מצבו של דף הושמעו הערכות סותרות. לטענת החמאס הוא לא נפגע בתקיפה, אך לפי גורם מודיעיני ישראלי שצוטט ברשת פוקס ניוז, בישראל מעריכים שהוא נהרג.‏[13] שישה שבועות מאוחר יותר העריך הרמטכ"ל בני גנץ: "מדי פעם אתה רואה סימנים כאילו הבן אדם קיים, מדי פעם יש סימנים כאילו הבן אדם לא קיים. לדעתי, הוא איתנו".‏[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Deif: Elusive Hamas terror chief and Israel’s most wanted, באתר "The Times of Israel"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 גיא אביעד, לקסיקון חמאס, עמ' 80
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 גיא אביעד, לקסיקון חמאס, עמ' 81
  4. ^ Mohammed Deif
  5. ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 196
  6. ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 38
  7. ^ השר דיכטר: ח'אלד משעל אינו חסין
  8. ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 201
  9. ^ ‏ראה: תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס ברצועת עזה (תמונת מצב נכונה למרס 2008), עמוד 9, הערת שולים מס' 1‏
  10. ^ עוזי ברוך, ‏דיווח: הופצץ ביתו של מוחמד דף, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2014
  11. ^ אליאור לוי ורועי קייס, ראש הזרוע הצבאית בחמאס: האש תיפסק רק אם המצור יוסר, באתר ynet‏, 29 ביולי 2014.
  12. ^ רועי קייס, אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס: ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף, והרגה את אשתו ובתו, באתר ynet‏, 20 באוגוסט 2014
  13. ^ אהוד יערי, ‏גורמי מודיעין ישראלים ל"פוקס ניוז": "ההערכה: דף נהרג בתקיפת צה"ל"‎; חמאס: הוא חי, באתר ‏mako‏‏, ‏20 באוגוסט 2014‏
  14. ^ יואב לימור, עמוס רגב, ‏"אני ממליץ שיחלקו אות למבצע, ויש גם מועמדים לעיטורים", באתר ישראל היום, 03.10.2014