מונגוליה הפנימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מונגוליה הפנימית (מחוז אוטונומי)
内蒙古
Grasslands-menggu.jpgערבות עשב במונגוליה הפנימית
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  הרפובליקה העממית של סין
נציבויות במחוז אוטונומי 12
בירת המחוז אוטונומי הוֹהְהוֹט
שפה רשמית מנדרינית תקנית, מונגולית
שטח 1,183,000 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז אוטונומי
 ‑ צפיפות

23,840,000‏  (נכון ל-2004)
20.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 40°48′54″N 111°39′47″E / 40.815°N 111.66305555556°E / 40.815; 111.66305555556 קואורדינטות: 40°48′54″N 111°39′47″E / 40.815°N 111.66305555556°E / 40.815; 111.66305555556 
אזור זמן UTC +8
http://www.nmg.gov.cn/
לחצו כדי להקטין חזרה
מקאו הונג קונג האינאן גואנגדונג גואנגשי חונאן יונאן פוג'יין שאנגחאי ג'יאנגשי ג'ג'יאנג ג'יאנגסו חוביי אנחווי גוויג'ואו צ'ונגצ'ינג שאאנשי חנאן שאנשי שאנדונג חביי בייג'ינג טיינג'ין נינגשיה ליאונינג ג'ילין סצ'ואן המחוז האוטונומי הטיבטי חיילונגג'יאנג גאנסו צ'ינגהאי שינג'יאנג מונגוליה הפנימית שטח בשליטת פקיסטן דה-פקטו, הודו טוענת לבעלות שטח בשליטת הודו דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות שטח בשליטת הודו דה-פקטו, סין טוענת לבעלות טאיוואן חלק ממחוז שינג'יאנג דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות חלק מהמחוז האוטונומי הטיבטי דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות בנגלדש בהוטן נפאל מיאנמר לאוס וייטנאם תאילנד הפיליפינים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית קירגיזסטן קזחסטן מונגוליה אפגניסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן פקיסטן הודו רוסיהInner Mongolia in China (+all claims hatched).svg
אודות התמונה
Nei Mongol prfc map vi.png

מונגוליה הפנימיתמונגולית: Inner Mongolia in Mongolian.png תעתיק: öbür mongol, במנדרינית: 内蒙古/Nèi Měnggŭ) היא אזור אוטונומי מונגולי בצפון סין. שטחה כ-1,183,000 קמ"ר (כ 12% משטחה של סין), אוכלוסייתה מונה כ-23.8 מיליון נפש ובירתה העיר הוֹהְהוֹט (呼和浩特/Húhéhuàté). המונח "מונגוליה הפנימית" הוא מונח סיני במקורו, ומנוגד למונגוליה החיצונה המתייחס למונגוליה של ימינו ביחד עם רפובליקת טוּבָה שברוסיה.

השטחים המהווים היום את מונגוליה הפנימית החליפו ידיים פעמים רבות בין חקלאים סינים מהדרום ובין נוודים בני שבטים שונים מן הצפון. בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1911) המנצ'ורית היה מזרחה של מונגוליה הפנימית חלק ממנצ'וריה. החל בסוף המאה ה-19 החל הממשל לעודד חקלאים סינים ליישב בהמוניהם את מונגוליה. עם נפילת הקיסרות הסינית ב־1911, יצאה מונגוליה החיצונה, ביוזמתה של רוסיה, מתחת ידיה של סין, בעוד שמונגוליה הפנימית חולקה על ידי הרפובליקה הסינית בין מחוזות שונים.

מזרחה של מונגוליה הפנימית הפך לחלק ממנצ'וקוו (תחת ממשלת בובות בשליטה יפנית). ב-1937, כשפרצה מלחמה בין סין ליפן, מיהר הנסיך המונגולי דָה ווָאנג להכריז על עצמאות מונגוליה הפנימית (למעט מזרחה, שהיה חלק ממנצ'וריה) ולחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם היפנים. כך הפכה מונגוליה הפנימית למדינה הנשלטת על ידי ממשלת בובות של היפנים עד לתום מלחמת העולם השנייה.

עם תום המלחמה השתלטו הסינים, בתמיכתם של הסובייטים, על מונגוליה הפנימית, וב-1947 הקימו את האזור האוטונומי מונגוליה הפנימית תוך שהם מספחים אליו את אותם חלקים שהיו בעבר חלק ממנצ'וריה. בהדרגה סופחו גם נתחים ממחוזות נוספים שבהם אוכלוסייה מונגולית משמעותית.

כיום מהווים המונגולים רק 17% מתושבי האזור והם יושבים בעיקר בערבות, בעוד שהסינים בני ההאן יושבים בעיקר לאורך הנהרות. קבוצות אתניות נוספות במחוז הם דַאוּר, אֶבֶנְק, אוֹרוֹצִ'ין, חווי, מנצ'ורים, מעט אסודים וקוריאנים.

המחוז הוא בעיקרו רמה הררית עם מספר מדבריות (הגדול שבהם הוא בדאין חרן). בשטח המחוז נמצא אגם חולון שהוא ה-5 בגודלו בסין. במרכז המחוז עובר הנהר הצהוב המגיח צפונה מנִינְגְשְׂיָה וזורם לאורך מספר מאות קילומטרים עד שהוא פונה חזרה דרומה. הנהרות אמוּר ולְיָאו ויובליהם זורמים במזרחו. יתר המחוז נטול כל גופי מים משמעותיים.

באגני הנהרות תחום החקלאות העיקרי הוא גידולים כמו חיטה, בעוד שהערבות מאופיינות ברעיית צאן. ברכס חינגאן הגדול שבמזרח עוסקים גם ביערנות ובציד.