מונה זילברשטיין
 | |
| מונה זילברשטיין, 1970 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1948 תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1988 (בגיל 39) תל אביב-יפו, ישראל |
| סוגה מועדפת | קומדיות |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1964–1988 (כ־24 שנים) |
| עיסוק | דוגמנית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
הרמינה מונה זילברשטיין (30 בנובמבר 1948 – 21 במרץ 1988) הייתה שחקנית קולנוע ודוגמנית ישראלית שהתפרסמה הודות לסרטים בהם השתתפה, בהם: "מציצים" ו"עזית הכלבה הצנחנית".
היא הייתה מהדמויות הבולטות בבוהמה התל אביבית של שנות ה-60 וה-70.
זילברשטיין הביאה לישראל את מכורים אנונימיים ותוכנית 12 הצעדים למכורים, אולם חרף זאת מצאה את מותה בעקבות התמכרותה לסמים.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונה זילברשטיין נולדה בתל אביב בשנת 1948 כבת יחידה לרחל ומיכאל (מייק). אביה, מעולי רומניה, היה בעל חנות למוצרי חשמל ופקיד במשרד האוצר. גדלה בצפון תל אביב. כאשר הייתה בת אחת-עשרה, הורשע אביה במעילה ונדון לשנתיים וחצי מאסר[1][2][3]. זילברשטיין קיבלה מפתח מאמה והייתה חוזרת לבדה הביתה. כאשר הייתה האם נעלמת מן הבית (לבקר את האב בבית הסוהר), שוטטה זילברשטיין תכופות ברחובות תל אביב. את עובדת מאסרו של האב הסתירה האם מבתה. אולם דבר המאסר נודע בתל אביב, והיא סבלה מהצקות של בני כיתתה. כיוון שהרביצה למישהו בבית הספר, ואמהּ ניסתה ללא הצלחה לשבור את מרדנותה, נאלצה לעבור לבית הספר האנגלי הפרוטסטנטי לבנות ביפו.
החל מגיל 12, בעצת אמה, החלה לקחת תרופות כאשר תקפו אותה מצבי-רוח לא-מאוזנים. לימים סיפרה:
בגיל 12 החל מצב הרוח שלי להשתנות. אמי ראתה את זה, אבל מעולם לא דיברנו על כך. אם הייתי עצבנית במיוחד היא הייתה נותנת לי ליבריום[4], או אומרת לי: "קחי יין לבן, תשתי את זה מהר. זה ירגיע אותך". מצאתי תרופה קלה, בעזרתה לא הייתי צריכה להתמודד עם רגשות. דרך תרופות כימיקליות מצאתי את הפתרון לכל דבר. איך להרגיש פחות ולחוות יותר.
בגיל 14 החלה לפקוד את בית הקפה "כסית" למרות התנגדות אמה, הפכה ללקוחה קבועה שם, ונמנתה עם "חבורת לול" יחד עם אורי זוהר, אריק איינשטיין וצבי שיסל.
ב-1964, כשהייתה בת 16 בלבד, כתב עליה חיים חפר בגרסה העברית לשיר, שבוצע מאוחר יותר על ידי שלישיית גשר הירקון, "אל תעברי לבד":
"כל הגברים כולם יביטו בך במבט עורג. כל הגברים כולם יביטו בך במבט הורג. הקשיבי, מה יקרה אם אחד פתאום ישבור את לבך הרך, אל מיטתו לעד אותך יקשור, למה לך?"
תפקידה הקולנועי הראשון היה בגיל 18 ככפילתה של סופיה לורן בסרטו של דניאל מאן "יהודית" (לסרט זה קדם צילום קצר שלה בת 16 בקפה רוול, בסרט "חור בלבנה" בבימויו של אורי זוהר). מאז עבדה בהפקות קולנוע ובמה נוספות. ב-1968 עזבה ללונדון בעקבות אהבתה למתופף האנגלי ג'ון בנקס מלהקת "המרסיביטס" (Merseybeats). כעבור שנתיים, עם חזרתם לארץ, המשיכה להשתתף בשורה ארוכה של הפקות קולנוע ישראליות ובינלאומיות.
זילברשטיין זכורה במיוחד בזכות השתתפותה בסרט "מציצים" בתפקיד דינה, לצד אורי זוהר, ואריק איינשטיין[5].
בין הסרטים בהם שיחקה: "שתי דפיקות לב" (שמואל אימברמן), "חגיגה לעיניים" (אסי דיין), "עזית הכלבה הצנחנית" (בועז דוידזון), "מבצע יונתן" (מנחם גולן), "הגונב מגנב פטור" (זאב רווח), "לא ביום ולא בלילה" (סטיב שטרן), "הבלש האמיץ שוורץ" (עמי ארצי), "כץ וקרסו" (מנחם גולן), "Carlos" (אנ') (האנס גייסנדרפר(אנ')) ו"מבצע קהיר" (מנחם גולן).
ב-1973 נסעה לניו יורק ללמוד במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע. שם, כפי שסטרסברג עצמו סיפר, היא התבלטה ביכולתה הקומית הבימתית יוצאת הדופן. כדי לממן את לימודיה עבדה במלצרות. באותה תקופה שקעה זילברשטיין בסמים קשים ולא הספיקה לממש את כישרונה הייחודי שהועיד לה סטרסברג. לאחר כשנה שבה לארץ והייתה במערכת יחסים קצרה עם יצחק קלפטר.
ב-22 בספטמבר 1975 הופיעה על שער "לאישה".
זילברשטיין התמכרה לסמים בתחילת שנות העשרה לחייה, התמכרות שהלכה והחריפה, עד שנמצאה לא אחת מחוסרת הכרה, עברה אשפוזים ומעצרים, וניסיונות גמילה חוזרים ונשנים. צילומי הסרט "מבצע יונתן", שהיא השתתפה בו ב-1977, השתבשו בגלל היעדרויותיה ומעצריה, ומאז כמעט ולא שיחקה יותר.
בשנת 1974 החלה להיות בזוגיות עם רמי שי, ולאחר כמעט שנתיים וחצי של זוגיות נישאו השניים באוגוסט 1976, אולם נישואיהם הסתיימו כעבור חודשיים בלבד בשל התמכרותה[6].
בשנת 1982, לאחר הצלחת הסרט הגרמני "אני, כריסטיאנה פ.", שעסק בהתמכרותה של נערה בברלין לסמים קשים, הוזמנה זילברשטיין לספר במוסדות נוער ובתי ספר על חייה כמכורה.
ב-1984, לאחר ניסיון גמילה מוצלח בארצות הברית, הביאה איתה לישראל את תוכנית שנים עשר הצעדים לגמילה מסמים שבוצעה בקבוצות התמיכה מכורים אנונימיים. תוך מספר חודשים גדלה פעילות התוכנית בכל רחבי הארץ ובבתי הסוהר בהיקף הולך וגדל, וזקפה לזכותה סיפורי הצלחה רבים.
ב-1985 שיחקה זילברשטיין בסרט האחרון בחייה לאחר גמילתה מהסמים, שהיה סרט סטודנטים אילם בשם "גוף זר" מאת רחל מיכאלי.
ב-1988 זילברשטיין מעדה וחזרה שוב לסמים, והפעם הוביל הדבר למותה. היא נמצאה על ידי חברותיה מיקי בן-כנען ורחל מיכאלי בערב פסח ב-31 במרץ 1988 בדירתה בתל אביב ללא רוח חיים עשרה ימים לאחר מותה ב-21 במרץ 1988[7][8], כשהיא שכובה במיטתה וסמוך אליה נמצאו מזרק וכפית. סיבת מותה נקבעה כמנת יתר של הרואין[9].
זילברשטיין נטמנה בבית עלמין הדרום[10].
לאחר מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיקאי שמוליק קראוס הקליט לזכרה את השיר "מונה" שכתב שמוליק צ'יזיק, ושהופיע באלבומו של קראוס שנקרא "אחרי עשרים שנה" ושיצא ב-1988.
בהשראת סיפור חייה ביים שמואל אימברמן (בהפקתו של דורון ערן) את הסרט "מנת יתר" שיצא ב-1993.
עמותת "מכורים אנונימיים" התבססה וגדלה, וכבר ב-1997 אירחו חבריה בישראל את הכנס האירופי של "מכורים אנונימיים" במרכז הכנסים בחיפה. כיום כוללת התוכנית כ-300 קבוצות הנפגשות על בסיס שבועי בכל רחבי הארץ ביותר מ-30 יישובים.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "חור בלבנה" – אורי זוהר, 1964
- "יהודית" – דניאל מאן, 1966
- "סבינה והגברים" – פיטר פריישטדט, 1966
- "שני קוני למל" – ישראל בקר, 1966
- "מבצע קהיר" – מנחם גולן, 1966
- "כץ וקרסו" – מנחם גולן, 1971
- "Carlos" – האנס גייסנדרפר (אנ'), 1971
- "שתי דפיקות לב" – שמואל אימברמן, 1972
- "עזית של הצנחנים" – בועז דווידזון, 1972
- "מציצים" – אורי זוהר, 1972
- "לא ביום ולא בלילה" – סטיב שטרן, 1972
- "המשאית" – רוברט אליס מילר, 1972
- "הבלש האמיץ שוורץ" – לויד קאופמן, 1973
- "חגיגה לעיניים" – אסי דיין, 1975
- "הגונב מגנב פטור" – זאב רווח, 1977
- "מבצע יונתן" – מנחם גולן, 1977
- "גוף זר" – רחל מיכאלי, 1985
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מונה זילברשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מונה זילברשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מונה זילברשטיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מונה זילברשטיין, באתר ספר הקולנוע הישראלי
שמוליק קראוס - לזכרה של מונה זילברשטיין, סרטון באתר יוטיוב- רחל מיכאלי, אני מונה זילברשטיין: סדרת שיחות ב-7 פרקים. להיטון 1987
- אבי מורגנשטרן, מונה. ילדה לבד בעולם, מעריב, 3 באפריל 1988
- גילי איזיקוביץ', אחרי 20 שנה, nrg מעריב, 8 במאי 2008
- על מונה זילברשטיין באתר "בננות"
- אליען לזובסקי, שערוריות המאה: מנת היתר של מונה זילברשטיין - 1988, באתר nrg, 3 באפריל 2009
- גוף זר (סרט קצר, 1985)- מונה זילברשטיין בסרט אחרון
- מידע על מונה זילברשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חשודים בקבלת שוחד – בדין, דבר, 20 בנובמבר 1958
- ^ 2 פקידי מס-קנייה בת"א הורשעו בקבלת שוחד, על המשמר, 17 במרץ 1960
- ^ הוחמר עונש מקבלי שוחד, הַבֹּקֶר, 28 במרץ 1961
- ^ ליבריום היא תרופה המיועדת לטיפול בחרדה וגמילה מאלכוהול האסורה לשימוש אצל ילדים.
- ^ תמונת שער דבר השבוע, דבר, זו שעוד מעט תעלה מן הרחצה היא מונה זילברשטיין, בתפקיד דינה בסרטו של אורי זוהר "מציצים", 6 באוקטובר 1972, עלי מוהר, שיח מציצים, דבר, 6 באוקטובר 1972
- ^ אירית רותם, רמי שי. בעלה לשעבר, מעריב, 3 באפריל 1988.
- ^ אבי מורגנשטרן ואירית רותם, גופתה של מונה זילברשטיין התגלתה רק 10 ימים לאחר מותה, מעריב, 1 באפריל 1988
- ^ גדעון מרון, המוות השיג את מונה זילברשטיין, מעריב, 1 באפריל 1988
- ^ ליאת תימור, אבי הזאב, מונה מתה כנראה ממנת יתר, חדשות, 1 באפריל 1988, המשך, תמונה: גופתה של זילברשטיין בפינת חדר השינה, מכורבלת על צידה השמאלי, המשך, תמונה: מונה בשנות הזוהר
- ^ הקבר של הרמינה מונה זילברשטיין בבית עלמין הדרום, באתר BillionGraves.