מונטיאק הציצית
 מונטיאק הציצית |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| שבט: | מונטיאקים |
| סוג: | מונטיאק הציצית |
| מין: | מונטיאק הציצית |
| שם מדעי | |
 Elaphodus cephalophus |
|
מונטיאק הציצית או אייל מצויץ (שם מדעי:Elaphodus cephalophus), הוא סוג של אייל בשבט מונטיאקים החי באסיה, ומהווה מין יחיד בסוגו. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "Elaphos"= אייל; "odous"= שן. ומתייחס לניבים העליונים הגדולים של הזכרים. "Kephale"= ראש; "lophos" = ציץ; ומתייחס לציצית השער המזדרת על מצחו.
תוכן עניינים |
תיאור [עריכה]
מונטיאק הציצית קרוי על שם ציצת שער כהה המזדקרת על מצחו ומגיעה לאורך של 17-7 ס"מ. צבע פרוותו בקיץ אפור-חום שוקולד כהה, ובחורף נוטה יותר לשחור. הצבע גם משתנה אצל תתי-המין. בטנו ותחתית זנבו לבנים. וכמו כן השפתיים, קצות האוזניים, וסביב העין לבנים. לעתים רחוקות יש כתמים לבנים לאורך השדרה. לזכרים זוג קרניים (הנראות כקוצים) ומוסתרים בציצת שער.לשני המינים יש זוג ניבים קטנים המגיעים לאורך של 2.5 ס"מ, הניבים גדולים יותר אצל הזכרים.גובה הכתפיים: 70-50 ס"מ, אורך הראש והגוף: 160-110 ס"מ, אורך הזנב:15-7 ס"מ, ומשקלו 50-17 ק"ג.
קיימים ארבעה תתי-מין:
- (Elaphodus cephalophus cephalophus)- תת-המין הגדול, פרוותו חומה, והוא נפוץ בדרום מערב סין וצפון מזרח בורמה.
- (Elaphodus cephalophus michianus)- בעל חוטם צר יחסית, נפוץ בדרום מזרח סין.
- (Elaphodus cephalophus ichangensis)- בעל חוטם רחב יחסית ופרווה אפורה, נפוץ במרכז סין.
- (Elaphodus cephalophus forciensus)- תת-מין שאינו מוסכם על ידי החוקרים.
תפוצה ובית גידול [עריכה]
מונטיאק הציצית נפוץ בדרום, מזרח, ומרכז סין וכן בצפון בורמה ומזרח טיבט.
בית גידולו, הוא בעיקר ביערות הררים בגובה של 4,500-5,000 מטרים מעל הים, המונטיאק מעדיף מקווה מים זמין, ולעתים רחוקות ניתן לראותו באזורים מעובדים.
אקולוגיה והתנהגות [עריכה]
מונטיאק הציצית הוא בעל חיים בודד וטריטוריאלי, ולעתים רחוקות נצפה בזוגות. הוא פעיל בעיקר בשעות הבוקר והערב, ויעדיף אזורים שבהם יהיה לו הסוואה. כאשר הוא נרדף, ישמיע נביחת בהלה או נקישות וימלט בקפיצות מהירות, ובדומה לאייל פרדי לבן זנב כשהוא נמלט הוא מרים את זנבו לאות אזהרה. תזונתו כוללת עשבים, נבטים, וצמחים אחרים, לעתים קרובות הוא מלקק מלח. עונת הרבייה היא בחודשי ספטמבר עד דצמבר, ובחודשי מאי ויולי לאחר תקופת ההריון של 210 ימים, נולד עופר אחד ולעתים רחוקות שניים. העופר מגיע לבגרות לאחר 18 חודשים.
איומים ושימור [עריכה]
מצבו של מונטיאק הציצית מוגדר כ-"קרוב לסיכון" (NT), בשל ציד לעורו, ואובדן בתי גידול. סקר שנערך ב1998 הראה כי יש בטבע כ-300,000 עד 500,000. אויביו בטבע הם בעיקר נמרים ודהולים עופות דורסים. תוחלת חייו של מונטיאק הציצית בטבע 12-10 שנים, בשבי היא נמוכה בהרבה ומגיעה עד 7 שנים בלבד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מונטיאק הציצית, באתר הרשימה האדומה של IUCN
