מונטיאק הציצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמונטיאק הציצית
מונטיאק הציצית (זכר)
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
שבט: מונטיאקים
סוג: מונטיאק הציצית
מין: מונטיאק הציצית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elaphodus cephalophus

מונטיאק הציצית או אייל מצויץ (שם מדעי: Elaphodus cephalophus), הוא סוג של אייל ממשפחת המונטיאקים החי באסיה, ומהווה מין יחיד בסוגו. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "Elaphos" = אייל; "odous" = שן, ומתייחס לניבים העליונים הגדולים המופיעים הן בזכרים והן בנקבות. "Kephale" = ראש; "lophos" = ציץ; ומתייחס לציצית השער המזדקרת על מצחו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטיאק הציצית בגן חיות

מונטיאק הציצית קרוי על שם ציצת שער כהה המזדקרת על מצחו ומגיעה לאורך של 17-7 ס"מ. צבע פרוותו בקיץ אפור-חום שוקולד כהה, ובחורף נוטה יותר לשחור. בטנו ותחתית זנבו לבנים. וכמו כן השפתיים, קצות האוזניים, וסביב העין לבנים. לעתים רחוקות יש כתמים לבנים לאורך השדרה. קיימים שינויים קלים בצבעים בין תתי המינים של הסוג.

לזכרים זוג קרניים (הנראות כקוצים) ומוסתרים בציצת שער. ייחודי למונטיאק הציצית הוא קיום זוג ניבים קטנים המגיעים לאורך של 2.5 ס"מ. ניבים אלו גדולים יותר אצל הזכרים, אך קיימים גם אצל הנקבות.

גובה הכתפיים: 70-50 ס"מ, אורך הראש והגוף: 160-110 ס"מ, אורך הזנב:15-7 ס"מ, ומשקלו 50-17 ק"ג.

קיימים ארבעה תתי-מינים:

  • Elaphodus cephalophus cephalophus - תת-המין הגדול, פרוותו חומה, והוא נפוץ בדרום מערב סין וצפון מזרח בורמה.
  • Elaphodus cephalophus michianus - בעל חוטם צר יחסית, נפוץ בדרום מזרח סין.
  • Elaphodus cephalophus ichangensis - בעל חוטם רחב יחסית ופרווה אפורה, נפוץ במרכז סין.
  • Elaphodus cephalophus forciensus - תת-מין שאינו מוסכם על ידי החוקרים.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטיאק הציצית נפוץ בדרום, מזרח, ומרכז סין וכן בצפון בורמה ומזרח טיבט. בתחומי מחייתו מצוי גם האייל בעל הניבים אלקרן הגדות.

בית גידולו העיקרי הוא יערות הררים בגובה של 4,500-5,000 מטרים מעל הים. המונטיאק מעדיף מקווה מים זמין, ולעתים רחוקות ניתן לראותו באזורים מעובדים.

אקולוגיה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטיאק הציצית הוא בעל חיים בודד וטריטוריאלי, ולעתים רחוקות נצפה בזוגות. הוא פעיל בעיקר בשעות הבוקר והערב, ויעדיף אזורים שבהם יהיה לו הסוואה. כאשר הוא נרדף, ישמיע נביחת בהלה או נקישות וימלט בקפיצות מהירות, ובדומה לאייל פרדי לבן זנב כשהוא נמלט הוא מרים את זנבו לאות אזהרה. תזונתו כוללת עשבים, נבטים, וצמחים אחרים, לעתים קרובות הוא מלקק מלח. עונת הרבייה היא בחודשי ספטמבר עד דצמבר, ובחודשי מאי ויולי לאחר תקופת ההריון של 210 ימים, נולד עופר אחד ולעתים רחוקות שניים. העופר מגיע לבגרות לאחר 18 חודשים.

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבו של מונטיאק הציצית מוגדר כ-"קרוב לסיכון" (NT), בשל ציד לעורו, ואובדן בתי גידול. סקר שנערך ב1998 הראה כי יש בטבע כ-300,000 עד 500,000. אויביו בטבע הם בעיקר נמרים, דהולים ועופות דורסים. תוחלת חייו של מונטיאק הציצית בטבע 12-10 שנים, בשבי היא נמוכה בהרבה ומגיעה עד 7 שנים בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטיאק הציצית באתר IUCN