מוניקיפיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוניקיפיום (Municipium) הוא סטטוס ביניים שניתן לערים שנכבשו על ידי רומא, לפיו הוענקו לתושבי העיר חלק מהחובות והזכויות של אזרחי רומא, אך לא כולן. המוניקיפיום היא דרגה נמוכה מקולוניה, שהעניקה את כל הזכויות של תושבי רומא, אך גבוהה מערי הפוידרטוס (Foederatae Civitates).

לחלק מהערים בדרגת מוניקיפיום ניתן שלטון עצמי, ואחרות נוהלו באופן ישיר על ידי רומא. בכולן שילמו התושבים אותם מיסים ושירתו אותו שירות צבאי בלגיונות כמו תושבי רומא. תושבי המוניקיפיום לא נהנו מזכויות פוליטיות (sine ius suffragii), ולא יכלו לשאת במשרות רומיות רשמיות. למרות שמעמד המוניקיפיום הטיל בעיקר חובות, נחשב המעמד בימי האימפריה הרומאית כזכות גדולה וכקרש קפיצה לקבלת מעמד של שוויון מלא.

לאחר מלחמת בעלות הברית, שהתרחשה בין השנים 91-88 לפני הספירה, ניתנו לכל תושבי הערים באיטליה זכויות שוות, וההבדלים בין הערים היטשטשו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.