מוניר רדפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרן מוניר רדפאערבית: منير ردفا, תעתיק מדויק: מניר רדפא) (1934 - 1998) הוא טייס נוצרי בחיל האוויר העיראקי שערק לישראל ב-16 באוגוסט 1966 עם מטוסו מדגם מיג 21, לאחר ששוכנע על ידי "המוסד" לעשות זאת, במסגרת מבצע יהלום.

העריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 ביקש מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן מראש "המוסד", מאיר עמית, להשיג מטוס מיג 21. לאחר פעילות מאומצת של "המוסד" אותר מוניר רדפא, טייס מתוסכל שקידומו נבלם על אף היותו טייס מוערך וזאת עקב היותו נוצרי, ששאף להגר למדינה מערבית. רדפא היה מוכן לערוק לישראל תמורת 50 אלף דולר[1] ובתמורה לסיוע בהברחת משפחתו מעיראק לישראל.

ההכנות לעריקה נעשו תחת מעטה כבד של סודיות. לפני העריקה נפגשו נציגי "המוסד" עם רדפא באירופה לצורך תיאום העריקה והגיעו עמו לישראל לשלושה ימים שבהם גם סיירו באזור הנחיתה המיועד. ב-9 באוגוסט 1966 הודיע רדפא במסר מוצפן לסוכני "המוסד" כי הוא מוכן לעריקה.

ב-16 באוגוסט קיבל רדפא אישור מישראל בהודעה מוצפנת באמצעות שידורי קול ישראל בערבית. הוא המריא מבסיסו, ובתוך כשעה הגיע למרחב האווירי הישראלי. עם חדירתו של רדפא למרחב האווירי הוזנקו לעברו מפקד טייסת המיראז'ים, רן פקר וסגן מפקד בסיס תל נוף, שמואל שפר, שהמריאו משדה התעופה תל נוף ולא היו שותפים לסוד ההכנות לעריקה. המיראז'ים הבחינו ברדפא בגובה 20 אלף רגל כשהוא טס לכיוון אשדוד-אשקלון. הטייסים, שידעו רק שהם מעורבים במבצע סודי, קיבלו הוראה שלא לפתוח באש על מטוס האויב וליוו אותו במבנה מכונס עד לנחיתה בבסיס חיל האוויר חצור.

לאחר העריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס המיג-21 במוזיאון חיל האוויר, מסומן במספר 007 כמחווה למוסד

לאחר עריקתו הופץ סיפור כיסוי כאילו מאס רדפא בחיים בעיראק וערק לישראל באופן עצמאי. רדפא פגש את משפחתו בישראל והיה נכון לשתף פעולה והצהיר כי מאס במשימות ההפצצה האכזריות של האזרחים הכורדים, שבהן השתתף. הוא אף הציג מכתב שנכתב בעבורו על ידי "המוסד", ודבק בעמדתו זו גם במסיבת עיתונאים.

רדפא סייע לחיל האוויר בלימוד המטוס ומאפייניו וכן סייע בתחזוקתו שהייתה מורכבת מאחר שלא היה בנמצא ציוד תומך או ציוד מתכלה לתחזוקתו.

רדפא עבד זמן מה בישראל כטייס מטוס קל בקו לאבו רודס, אך הוא ומשפחתו לא הצליחו להשתלב בישראל, ובסיוע המוסד השתקעו במדינה אירופית. רדפא למד שם הנדסה ועבד כמהנדס.

רדפא נפטר באוגוסט 1998 מדום לב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יהלום עיראקי נוחת בישראל", בתוך: יעקב נמרודי, מסע חיי, ספריית מעריב 2003, כרך א', עמ' 251-242.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי בר-יוסף, המלאך, הוצאת זמורה-ביתן 2010 (עמ' 71)