מונרו קרטיס ברדסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונרו קרטיס ברדסלי
Monroe Curtis Beardsley
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 בדצמבר 1915
ברידג'פורט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1985 (בגיל 69)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מבקר ספרות, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1950)
פרס ג'ון אדיסון פורטר (1939)
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונרו קרטיס ברדסליאנגלית: Monroe Curtis Beardsley;‏ 10 בדצמבר 191518 בספטמבר 1985) היה פילוסוף אמריקאי שעסק באסתטיקה. ידוע במיוחד בזכות שניים ממאמריו, שנכתבו יחד עם ויליאם וימסט - "The Intentional Fallacy" ו-"The Affective Fallacy". מאמרים אלו היו מאמרי מפתח של הביקורת החדשה. כמו כן, ברדסלי כתב טקסט מבוא באסתטיקה וערך אנתולוגיה נחשבת בפילוסופיה.

ברדסלי התחנך באוניברסיטת ייל (B.A. 1936, Ph.D. 1939), שם קיבל את פרס ג'ון אדיסון פורטר. הוא לימד במספר מכללות ואוניברסיטאות, כולל מכללת מאונט הולוק ואוניברסיטת ייל, אך את מרבית הקריירה שלו בילה במכללת סווארמור (22 שנים) ובאוניברסיטת טמפל (16 שנים). עבודתו באסתטיקה ידועה בעיקר בזכות דגלה בתאוריה האינסטרומנטליסטית באמנות ובמושג החוויה האסתטית. ברדסלי נבחר לנשיא האגודה האמריקאית לאסתטיקה בשנת 1956.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Revolvy, Monroe Beardsley (ארכיון)
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים ובנושא אמריקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.