מוסא כאט'ם אל-חוסייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוסא כאט'ם (באשה) אל-חוסייני
מוסא אל-חוסייני שני מימין למופתי (במרכז) בעצרת בשנת 1929

מוסא כאט'ם (באשה) אל-חוסייניערבית: موسى كاظم الحسيني, 1853 -27 במרץ 1934) היה פוליטיקאי פלסטיני ואחד מחשובי התנועה הלאומית הפלסטינית מ-1920 ועד מותו.

אל-חוסייני, בן למשפחת חוסייני, היה בנו של סלים אל-חוסייני שכיהן כראש עיריית ירושלים בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. אחיו חוסין סלים אל-חוסייני, שימש כראש העיר לפניו. למד בבית הספר היסודי הדתי בירושלים והתקבל ללימודים בבית הספר למנהל באיסטנבול. היה הבוגר השלישי מכל העולם הערבי של מוסד זה שהכשיר מושלים ופקידים בכירים לאימפריה העות'מאנית. את הקריירה המנהלית החל במשרד הבריאות בירושלים ואחר כך כקאימקאם של יפו, תפקיד אליו התמנה לפני שמלאו לו 30. בהמשך שירת כמושל בצפת ואחר כך בשורה של מחוזות בתימן, באנטוליה, בחורן ובעיראק‏[1]. ערב תחילת מלחמת העולם הראשונה פרש ממשרתו. במרץ 1918 לאחר מות אחיו, מינו אותו הבריטים לראש עיריית ירושלים, אך הדיחו אותו מתפקיד זה באפריל 1920 על חלקו בהסתה שהביאה למאורעות תר"פ והוא הוחלף בידי ראג'ב נשאשיבי איש משפחת הנאששיבים, יריבתם של החוסיינים.

אל-חוסייני עמד בראש הוועד הפועל הערבי ובראש האגודות המוסלמיות-נוצריות ושימש כנשיא חמישה קונגרסים ערביים-פלסטיניים שהתקיימו בתקופת המנדט. אל-חוסייני עלה לגדולה בקונגרס הערבי-פלסטיני השלישי שנערך בחיפה בדצמבר 1920. בקונגרס זה נבחר לנשיא הקונגרס והועד הפועל הערבי, תפקיד בו נשא עד מותו. בנאומו לפני באי הקונגרס ביקש מוסא כאט'ם למצב את הקונגרס כנציג של תנועה לאומית פלסטינית השואפת לעצמאות (בעקבות קריסת חזון "סוריה הדרומית" האוטונומית במסגרת סוריה הגדולה לאחר קרב מיסלון) "זה סיפורה של פלסטין, ארץ הניסים וערש הדתות..זה הקונגרס שנולד מתוך הסבל של פלסטין. והוא הנציג והדובר של פלסטין". הנאום היה ידידותי לבריטניה, הוזכרה התרומה של פלסטינים למלחמה באימפריה העות'מאנית והציונות הוצגה כגורם מסכסך בין בריטניה לפלסטינים. חוסייני היה פעיל עד למותו בתנועה הלאומית הפלסטינית. הוא עמד בראש ארבע משלחות ללונדון לקידום הסוגיה הערבית-פלסטינית בבריטניה. המשלחת הראשונה יצאה לדרכה בקיץ 1921 והאחרונה ב-1930‎.

  • המשלחת הראשונה, שעל שיגורה והרכבה החליטה הוועידה הפלסטינית הרביעית שהתכנסה במאי 1921 בירושלים, ביקרה גם במושב חבר הלאומים בז'נבה בניסיון למנוע אישור המנדט הבריטי בא"י אלא שבשלב זה מדיניות הבדלנות האמריקנית חיזקה את כוחן של בריטניה וצרפת כך שלא ניתן היה עוד להשפיע על המדיניות הבריטית באמצעות דיפלומטיה מעין זו. בבריטניה ניסה מוסא כאט'ם להידבר עם פקידי משרד המושבות שלא גילו נכונות למשא ומתן בסוגיית המנדט והצהרת בלפור‏[2].
  • המשלחת השנייה שיצאה ב1922 ביקרה באנקרה ואחר כך בלוזאן וקיוותה לגייס תמיכה טורקית בהשמטת הצהרת בלפור מהסכם לוזאן שפרטיו נדונו אז בעקבות הישגי מלחמת העצמאות הטורקית, למרות שהשיגה הצהרות אוהדות ממשלת טורקיה נכשלה המשלחת בניסיונה להשפיע על ההסכם עצמו.
  • המשלחת השלישית שחזרה באוגוסט 1925 נחלה אף היא כישלון אך מוסא כאט'ם הצליח לשכנע את ועידת הקונגרס הפלסטיני החמישי כי ניתן לקוות להישגים מול הבריטים באמצעים דיפלומטים.
  • בעקבות אכזבתו מההצעות הבריטיות שהוצגו למשלחת הרביעית בראשותו שיצאה ללונדון בשנת 1930, לאחר פרסום דו"ח ועדת שאו איבד את אמונו ביכולת הפלסטינים לשנות את מדיניות השלטונות בהידברות והחל במערכת תעמולה בעיתונות הערבית לגיוס הציבור הרחב נגד הציונות‏[3].

ב-27 באוקטובר 1933 עמד אל-חוסייני בראש הפגנת מחאה שהתקיימה ביפו נגד מדיניות הממשלה הבריטית. כ-10,000 מפגינים התכנסו באותו יום במסגד המחמודיה ויצאו ממנו כשבראשם אל-חוסייני הישיש. כשהגיעו לרחבת מרכז העיר התפתח עימות אלים עם כוחות המשטרה והצבא שהתארגנו במקום. כתוצאה מאש המשטרה נהרגו בהפגנה 26 מפגינים ושוטר אחד. כאט'ם עצמו נפצע ממכת אלה בראשו בידי שוטר בריטי. פציעה זו הובילה למותו.

מוסא כאט'ם אל-חוסייני מוכה בידי שוטר בריטי בהפגנה ביפו, 27 באוקטובר 1933

הוא נקבר באל-אקצא לצד המלך חוסיין.

מוסא כאט'ם אל-חוסייני היה אביו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני וסבו של פייסל חוסייני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמוד 136
  2. ^ אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמודים 246-247
  3. ^ אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמודים 275-276