מוסבאח חלבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסבאח חלבי
مصباح حلبي
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1942
דלית אל-כרמל, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2018 (בגיל 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוּסבָּאח חלביערבית: مصباح حلبي, בתעתיק תקני: מֻצבאח חלבי; 19422018) היה סופר ועיתונאי דרוזי ישראלי, איש דלית אל-כרמל, מהראשונים שהביאו את דבר העדה הדרוזית לקהל העברי. תומך במודרניזציה של החברה הדרוזית בישראל ובחיזוק הקשר בין העדה הדרוזית לעם היהודי ולמדינת ישראל. חתן פרס היצירה הספרותית בשפה הערבית בתחום הפרוזה (2011).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסבח חלבי נולד ב-1942 בדלית אל-כרמל. קיבל חינוך דרוזי, וסיים את לימודיו בבית ספר תיכון עברי בחיפה. בשנת 1962 החל לפרסם כתבות ומאמרים בערבית ובעברית. בערבית כיסה את המגזר הדרוזי בעיתון "אל-אנבאא", (לאחר מכן "אל-יום"). אחר-כך היה לסופר "דבר" לעניינים דרוזיים, ומשם עבר ל"ידיעות אחרונות". במשך כ-30 שנה פרסם מאמרים בשפה העברית בעיתונות ובקול ישראל.[1] בשנות ה-70 וה-80 כיהן כמזכיר מועצת פועלי דלית אל-כרמל של ההסתדרות.[2] הוא מרבה להרצות בענייני הדרוזים בפני קהלים שונים בארץ.

בשנת 1970 פרסם חלבי בהוצאת אותפז את ספר הזיכרון "ברית דמים", שבו מובאים סיפורי חייהם של יותר מ-50 דרוזים שנפלו במערכות ישראל. לספר הקדים מבוא יגאל אלון. חלבי העניק את הספר לנשיא המדינה זלמן שזר,[3] ובעקבות פרסום הספר ערך דוד בן-גוריון ביקור בדלית אל-כרמל ובביתו של חלבי.[4] בשנות ה-90 והאלפיים פרסם עוד מספר ספרי הנצחה לחללי העדה.

כעיתונאי צעיר הביע חלבי את דעותיו בזכות אימוץ ערכים מודרניים-ליברליים בחברה הדרוזית בישראל – שחרור האישה הדרוזית מהמגבלות המסורתיות המוטלות עליה[5] ותמיכה בעלייתם של יחידים חסרי ייחוס בזכות כישוריהם.[6] בכך עורר על עצמו לא פעם את כעסם של מנהיגי העדה.

בשנת 1973 פרסם בהוצאת מלוא את הספר "הדרוזים בישראל" – ספר בפורמט אלבומי המספר על העדה הדרוזית מאז קום מדינת ישראל. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ניתן לקורא העברי ספר על העדה שנכתב על ידי מחבר דרוזי. הספר עורר את כעסה של המנהיגות הדתית, שכן הדת הדרוזית, על פי המסורת, צריכה להישמר בסוד.[7]

בשנת 1991 ראה אור ספרו "יומנה של צעירה דרוזית", שעסק במצבה של האישה בחברה הדרוזית (באותה תקופה, למשל, דרוזיות בישראל לא נהגו ברכב). רבים בעדה הדרוזית, ובפרט הדתיים שבה, ראו בספר פגיעה בעדה. הוטל חרם על חלבי ועל משפחתו, וספרו נשרף. הוא הסתגר בביתו מפחד לצאת, וזכה לתמיכה דלה מצד החברה היהודית בישראל[8] (כהבעת תמיכה, הוא התקבל אז כחבר פא"ן ישראל ואגודת הסופרים העברים בישראל).[9] לבסוף הסיר השייח' אמין טריף את החרם; חלבי התחייב שלא להפיץ עוד את הספר.

על רקע זה, בשנת 1992 פרסם רומן בשם "הכפר החצוי" – ספרו היחידי שאינו עוסק בעדה הדרוזית.

ב-1995 ראה אור לקסיקון ביוגרפי של אישים דרוזים מהמאות ה-19 וה-20 ("אנציקלופדיית שמות החללים, השייח'ים, המנהיגים והפעילים הדרוזים 1800–1995", בשפה הערבית) שערך ביחד עם אמל נסראלדין וסלמאן פלאח. בהמשך פרסם עוד ספרים וספרונים המציגים את הדרוזים בפני הקורא העברי.

חלבי זכה בפרס היצירה הספרותית בשפה הערבית מטעם משרד התרבות, בתחום הפרוזה, לשנת 2011, על מפעל חייו.[1] בנימוקי השופטים נכתב כי חלבי הוא

סופר ידוע שכתב ספרים רבים בשתי השפות – הערבית והעברית. מושא התעניינותו מתמקד בעדה הדרוזית בישראל, ובייחוד בכל הקשור לאמונה, למנהגים ולמעמד האישה. ספרים אלה מהווים מקור חשוב לידע בתחום זה. לחלבי מופעים רבים באמצעי התקשורת; בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, ושמו הולך לפניו בארץ ובעולם בזכות הידע המקצועי שהוא מפגין. בספרים ובכתבות פרי כתיבתו, הוא משלב שני סגנונות: ספרותי ותקשורתי, ומהווה בשילוב זה מודל לדוגמא.

[10]

חלבי היה נשוי ואב לארבעה בנים ושתי בנות.
הוא קרוב משפחתו של השייח' נור אלדין חלבי, שהיה מראשי העדה הדרוזית.[11]

נפטר ב-2018.[12]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברית דמים: פרשיות חייהם ומותם של החללים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל; דברי מבוא: יגאל אלון, תל אביב: אותפז, 1970.
  • הדרוזים בישראל: תולדות, מסורת ואורחות-חיים; הביא לדפוס: פסח מילין, תל אביב: מלוא, תשל"ג.[13]
  • דרוזים: רומן, דלית אל-כרמל: מ’ חלבי, 1987.
  • יומנה של צעירה דרוזית, דלית אל-כרמל: אסיה, 1991.
  • הכפר החצוי: רומן; איורים: מרים גלובינסקי, דלית אל-כרמל: אסיה, תשנ"ב 1992.
  • הדרוזים: מסורת ומנהגים, דלית אל-כרמל: מ’ חלבי, 1997. (ספרון)
  • העדה הדרוזית, מהדורה ב', דלית אל-כרמל: אסיה, 2002.
  • נא להכיר – הדרוזים, דלית אל-כרמל: אסיה, 2009. (ספרון)
  • הדרוזים – עדה מיוחדת, דלית אל-כרמל: אסיה, 2011. (ספרון)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוסבאח חלבי, סלמאן פלאח, סמיח נאטור (עורכים), מנשרים קלו ומאריות גברו: ספר הנצחה לחללים הדרוזים, דלית אל-כרמל: אסיה; מרכז יד לבנים הדרוזים בדלית אל-כרמל, 1991.
  • אמל נסר אל-דין, מוסבח חלבי (עורכים), בית יד לבנים לדרוזים: לזכר החללים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל, סניף ראמה: בית-ג’אן, סגור, מג’אר, עין אל-אסד, דלית אל-כרמל: בית יד לבנים לדרוזים, 1993. (עברית וערבית עמוד מול עמוד)
  • موسوعة أسماء الشهداء والمشايخ والوجهاء والمسؤولين الدروز 1800-1995 / "אנציקלופדיית שמות החללים, השייח'ים, המנהיגים והפעילים הדרוזים 1800–1995"; [أسرة التحرير: أمل نصر الدين، سلمان فلاح، مصباح حلبي], دالية الكرمل: مؤسسة الشهيد الدرزي في اسرائيل، 1995. (ערבית: "אנציקלופדיית השמות הדרוזיים 1800–1995", בעריכת אמל נסר אל-דין, סלמאן פלאח, מוסבאח חלבי)
  • אמל נסראלדין, מוסבאח חלבי (עורכים), החללים הדרוזיים בני חורפיש, דלית אל-כרמל: אסיה; מרכז יד לבנים הדרוזים בדלית אל-כרמל, 2003.
  • אמל נסראלדין, מוסבאח חלבי (עורכים), החללים הדרוזיים בני בית ג'ן, דלית אל-כרמל: אסיה; מרכז יד לבנים הדרוזים בדלית אל-כרמל, 2003.
  • تحية.. ووفاء.. الى أمل نصر الدين; اعداد: مصباح حلبي, دالية الكرمل: أسيا، 2010. (ערבית: "הערכה והוקרה לאמל נסראלדין")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פואד חלבי, פרס שרת התרבות והספורט יוענק למוסבאח חלבי, פורטל הכרמל, 19 בנובמבר 2012.
  2. ^ נתמנה מ"מ מזכיר מועצת פועלים בכפרים הדרוזיים, דבר, 5 ביולי 1972; מוסבח חלבי – נבחר שוב כמזכיר מ.פ. דלית־אל־כרמל, דבר, 29 באפריל 1981
  3. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 18 ביוני 1970; נכבדים דרוזיים בבית הנשיא, מעריב, 18 ביוני 1970
  4. ^ בן גוריון ערך ביקור גומלין בדליית אל-כרמל, דבר, 5 במאי 1971
  5. ^ א. שחר, עוד על "הסערה הדרוזית", דבר, 2 ביוני 1971
  6. ^ יואל דר, חושף סודות הדרוזים, דבר, 23 באוגוסט 1973
  7. ^ יואל דר, מוסבאח חלבי: ספרי על הדרוזים אינו מגלה סודות, דבר, 13 ביולי 1973; הדרוזים דנו בחרם על הספר "הדרוזים בישראל", דבר, 25 ביולי 1973; יואל דר, חושף סודות הדרוזים, דבר, 23 באוגוסט 1973
  8. ^ מיכאל הנדלזלץ, 'הוא לא רושדי: הסופר הדרוזי מוסבח חלבי, שהוקע והוחרם בעדתו, לא קיבל די איתותי תמיכה מהחברה הישראלית, היודעת להזדהות עם מאבקים על חופש הביטוי בחו"ל', הארץ, 29 באוגוסט 1991, באתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה; נעמי גל, 'שרפתי איבר מגופי', ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 30 באוגוסט 1991, עמ' 26
  9. ^ 'שני אירגוני סופרים אימצו את מוסבאח חלבי כחבר', כלבו, 6 בספטמבר 1991, באתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
  10. ^ הוכרזו עשרת הזוכים בפרס היצירה הספרותית בשפה הערבית, משרד התרבות והספורט - מינהל התרבות, 5 בפברואר 2013
  11. ^ יואל דר, לחיצת־הידיים בין ב"ג לנשים הדרוזיות מסעירה ראשי העדה, דבר, טור 2, 12 במאי 1971
  12. ^ פורטל הכרמל, הלך לעולמו הסופר והעיתונאי מוסבאח חלבי, באתר פורטל הכרמל והצפון, ‏2 בדצמבר 2018
  13. ^ פרטים בלתי ידועים על הדרוזים – בספר, דבר, 1 ביולי 1973; אל"ף, ספרים חדשים – עיון ראשון: הדרוזים בישראל, מעריב, טור 3, 13 ביולי 1973.