מוסה קזם קראבקיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוסה קזם קראבקיר

מוסה קזם קראבקיר (טורקית Musa Kâzım Karabekir)‏ (1882 - 26 בינואר 1948) היה איש צבא ומדינאי טורקי, חבר ויושב ראש האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראבקיר נולד באיסטנבול בשם קזם זיירק (Kazım Zeyrek). הוא היה בנו של קצין צבא עות'מאני ובשנותיו הראשונות נדד באזורים שונים באימפריה לרגל שירותו של אביו. עם מות אביו ב-1893 הוא שב לאיסטנבול עם אימו וקיבל חינוך בבתי ספר צבאיים. ב-1902 הוא סיים את לימודיו בקולג' הצבאי באיסטנבול בהצטיינות.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראבקיר לפני כיבוש אלכסנדרופול

את שנותיו הראשונות בצבא העות'מאני עשה בעיקר בבלקן ולקח חלק במלחמת הבלקן הראשונה שבמהלכה נפל בשבי הבולגרי. במלחמת העולם הראשונה הוא השתתף בקרב גליפולי ב-1915 ושנה לאחר מכן נשלח לחזית העיראקית והשתתף במצור על קוט שהסתיים במפלה מבישה של הצבא הבריטי. במהלך 1917 שירת קראבקיר בחזית הקווקז ונלחם נגד צבא רוסיה ולוחמים ארמנים. למרות קידומו המהיר עד שלב זה והעובדה שזכה לשבחים, את עיקר תהילתו קנה במהלך מלחמת העצמאות של טורקיה. קראבקיר סירב להוראתו של הסולטאן מהמט השישי להיכנע למדינות ההסכמה, ונותר במזרח אסיה הקטנה.

כאשר נפתחה ועידת ארזורום של התנועה הלאומית הטורקית ביולי 1919, הופקד קראבקיר על הגנת הוועידה ובאיה. הוא הצטרף לתנועה הלאומית הטורקית והופקד על החזית המזרחית. תחת פיקודו של קראבקיר הביסו הטורקים את הארמנים במלחמת טורקיה-ארמניה. ב-7 בנובמבר 1920 כבש קראבקיר את אלכסנדרופול היא גיומרי בארמניה של ימינו והציג לארמנים אולטימטום לפיו אם לא יכנעו יכבוש את ירוואן. הארמנים נכנעו ותנאי הכניעה נדונו בין קראבקיר לשר החוץ של ארמניה. בסופו של משא ומתן נחתם הסכם אלכסנדרופול ב-2 בדצמבר 1920, ולפיו אולצה ארמניה לוותר על כל השטחים שניתנו לה מכוח הסכם סוור. קראבקיר חתם גם על הסכם קארס בין רוסיה הבולשוויקית לאסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-23 באוקטובר 1921. ב-26 באוקטובר 1924 סיים קראבקיר את שירותו הצבאי וזכה ב"מדליית העצמאות" (İstiklal Madalyası) לאות הוקרה על תרומתו.

כמדינאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום מלחמת העצמאות של טורקיה, הגיע קראבקיר לאנקרה והיה לחבר האסיפה הלאומית מטעם אדירנה ולאחר מכן מטעם איסטנבול. קראבקיר תמך במוסטפא כמאל בהחלטתו לבטל את הח'ליפה ב-1924, אך סבר כי טרם בשל הזמן לכך. על רקע זה נגלתה יריבות בין השניים, וקראבקיר ייסד את "מפלגת הרפובליקה הפרוגרסיבית" (Terakkiperver Cumhuriyet Fırkası) ב-17 באוקטובר 1924 והיה למנהיגה. לאחר ניסיון ההתנקשות במוסטפא כמאל והמרד הכורדי שבשניהם האשים האחרון את קראבקיר, פוזרה מפלגתו ב-5 ביוני 1925 ופעולתה נאסרה. קראבקיר וחלק מחברי מפלגתו נאסרו, והוא נאלץ לפרוש מהפוליטיקה והושם במעצר בית משך 13 שנה. הוא התמסר לכתיבה אך הממשלה הטורקית התנכלה לו וכתביו הועלו באש. רק עם מותו של מוסטפא כמאל אטאטורק ב-1938 ומינוי איסמט אינני שהיה ידידו של קראבקיר לנשיא, הוא היה יכול לשוב אל החיים הפוליטיים. בשנת 1939 שוב נבחר קראבקיר לאסיפה הלאומית וב-1946 אף היה ליושב ראש האסיפה, אך הוא נפטר לאחר כשנה וחצי בעודו נושא בתפקיד. גופתו הועברה ב-1988 אל בית העלמין הממלכתי של טורקיה באנקרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]