מוסטפא דיראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מוסטפא דיב מרעי דיראני (נולד ב-1948) הוא מחבל לבנוני שנחטף לישראל על ידי סיירת מטכ"ל‏‏‏[1] ושוחרר בעסקת חילופי השבויים ב-2004.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיראני שירת ביחידת המודיעין של צבא לבנון. כאשר פרצה מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 והצבא התפלג, הצטרף דיראני לתנועת אמל השיעית בהנהגתו של נביה ברי בשנת 1978. בשנים 1984-1988 הוא כיהן כקצין הביטחון של תנועת אמ"ל, ותקופה מסוימת היה ראש הזרוע הצבאית של הארגון. במהלך מלחמת לבנון לחם לצד המחנה המוסלמי הלבנוני ובעלי בריתו הפלסטינים בכוחות צה"ל ובפלנגות הנוצריות. דיראני נפצע קשה באחד הקרבות, עבר סדרת טיפולים ממושכת ונזקק למקל הליכה. נכון לעת זו הוא ממשיך לסבול מהפציעה, וב־1992 הוצא רסיס מראשו בניתוח מסובך. ב־1985 מינה אותו ברי לראש מחלקת הביטחון באמל באזור צור וצידון. באותה תקופה הוא הקים את ארגון "ההתנגדות המאמינה" כזרוע הצבאית של תנועת אמל. ב־1987 החל דיראני ליצור קשר עם חוגים פרו-איראניים, ובסופו של דבר נוצר קרע בינו ובין הנהגת ארגון אמל וברי הדיח אותו מחברותו בארגון אמל. דיראני המשיך את דרכו בארגון "ההתנגדות המאמינה" יחד עם חברים מעטים ושיתף פעולה עם החזבאללה. במסגרת תפקידיו השונים היה דיראני אחראי לפעילות עוינת אינטנסיבית נגד כוחות צה"ל וצד"ל‏[2].

ב-1986 לכדו אנשיו של דיראני את רון ארד, אשר נטש את מטוס הפנטום שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי 1988 היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של רון ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את רון ארד‏[3]. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך סורי לחזקת איראן או לסיעה קיצונית בתנועת החזבאללה. קהילת המודיעין הישראלית אספה חומר על דיראני ביוזמתו ובעידודו של ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, בשל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד. זאת אף שדיראני הצהיר כי ארד כבר אינו בידיו, משום שבאמ"ן רווחה האמונה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ומשום שניתן יהיה להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. לאחר שנתגבשה תמונת מודיעין מספקת על התנהלותו של דיראני והסביבה בה הוא חי מחד, והכנות היחידה הגיעו לרמת מוכנות מספקת מאידך המליצו הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק וראש אמ"ן, שגיא, לראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, לאשר את הפעולה‏[4]. בליל 21 במאי 1994 ביצעה סיירת מטכ"ל, בפיקוד סא"ל דורון אביטל, את מבצע עוקץ ארסי, וחטפה את דיראני מביתו שבכפר קסר נבא, שבעמק הבקאע בדרום לבנון באישון ליל‏[5].

דיראני נחקר באינטנסיביות מיד עם הבאתו למעצר בישראל‏[6]. הוא הוחזק במעצר מינהלי בלא שאופשר לו להפגש עם נציגי הצלב האדום, במטרה ללחוץ על שוביו של רון ארד. בשנת 1998 עתרו דיראני ועבד אל-כרים עובייד (שהיה כלוא בישראל מאז 1989) לבג"ץ בדרישה לאפשר להם להיפגש עם נציגי הצלב האדום. באוגוסט 2001 התקבלה עתירתם על ידי הרכב של 5 שופטים בראשות הנשיא אהרון ברק[7]. משנת 2002 הוחזק דיראני בישראל בהתאם לחוק חדש שהסדיר כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.

דיראני שוחרר ב־2004 במסגרת עסקת חילופי השבויים עם חזבאללה, בה שוחררו אלחנן טננבוים וגופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב בשנת 2000. באפריל 2004 כינס דיראני מסיבת עיתונאים והודיע כי ארגון "ההתנגדות המאמינה" מתמזג עם חזבאללה. בעקבות המיזוג מונה דיראני כ"אחראי מדיני" בחזבאללה.

תביעת נזיקין ממדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 תבע דיראני נזיקין נגד מדינת ישראל, בטענה שעבר שני מקרים של התעללות מינית מצד חוקריו. בין השאר, גורס כתב התביעה כי רב-סרן ביחידה 504, המכונה "קפטן ג'ורג'", החדיר אלה לפי הטבעת של דיראני. לטענת דיראני, במהלך חקירתו עבר עינויים, הכוללים טלטולים, השפלות, מכות, מניעת שינה, וקשירתו בתנוחת כריעה למשך שעות ממושכות, ולשם השפלתו, נחקר כשהוא עירום.‏[8] קלטות חקירה שצולמו על ידי יחידה 504 הוקרנו בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" ב-15 בדצמבר 2011.‏[9] באחד הסרטונים נראה החוקר ג'ורג' כאשר הוא קורא לאחד החוקרים האחרים ומורה לו להפשיל בפני דיראני את מכנסיו ומאיים על דיראני באונס אם לא ימסור מידע‏[10]. על רקע הפרשה פוטר ג'ורג' משירות קבע בשנת 2002‏[11], ולימים התמנה ליועץ לענייני ערבים של מפקד מחוז ירושלים של משטרת ישראל[12].

ביולי 2011 פסק בית המשפט העליון, בדעת רוב, כי דיראני יוכל להמשיך לנהל תביעת נזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל, למרות שהוא מתגורר במדינת אויב, ואף חזר למעורבות בפעילות עוינת נגד המדינה‏[13]. לבקשת המדינה, בינואר 2013 התקיים דיון נוסף במשפט, אשר ההכרעה בו טרם ניתנה.

בדצמבר 2013 התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב לפרסם כי "קפטן ג'ורג'" הוא דורון זהבי, המשרת כיום כסגן ניצב במשטרת ישראל[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה (בוגי) יעלון - דרך ארוכה קצרה. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61.‏
  2. ^ רע"א 993/06 מדינת ישראל נגד מוסטפא דיב מרעי דיראני, סעיף 4
  3. ^ רע"א 993/06, סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית
  4. ^ אורי שגיא, אורות בערפל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998. עמודים 13-17.
  5. ^ מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל, דובר צה"ל, 21.05.1994.‏
  6. ^ גיא פלג, "קפטן ג'ורג'" מדבר: "לפעמים צריך להראות שבחקירה הכל מותר", "חדשות 2", 10 במאי 2013
  7. ^ ענת רואה וסוכנויות הידיעות, בג"ץ: להתיר ביקורי הצלב האדום אצל דיראני ועובייד, באתר ynet‏, 23.8.2001
  8. ^ צבי הראל, הותר לדיראני לתבוע מהמדינה פיצוי על אונס ועינויים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  9. ^ עמרי אסנהיים, קלטות החקירה של מוסטפא דיראני נחשפות, באתר mako,‏ 15 בדצמבר 2011
  10. ^ אמיר בוחבוט וגלעד גרוסמן, הותר לפרסום שמו של "קפטן ג'ורג'" שחקר את דיראני, באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2013.
  11. ^ הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2003
    רויטל חובל, נדחתה תביעת הפיצויים שהגיש "קפטן ג'ורג'", באתר הארץ, 14 באפריל 2013‬
  12. ^ ליאל קייזר, חיים לוינסון, התפקיד החדש של "קפטן ג'ורג'", באתר הארץ, 28.7.2010
  13. ^ רע"א 993/06 מדינת ישראל נגד מוסטפא דיב מרעי דיראני
  14. ^ נעמה כהן פרידמן, הותר לפרסום: זהו "קפטן ג'ורג'", באתר ynet‏, 30 בדצמבר 2013