מוסטפא דיראני
 |
מוסטפא דיראני (נולד ב-1948), מחבל לבנוני שנחטף לישראל על ידי סיירת מטכ"ל[1] ושוחרר בעסקת חילופי השבויים ב-2004.
דיראני שירת ביחידת המודיעין של צבא לבנון. כאשר פרצה מלחמת האזרחים בשנת 1975 וצבא המדינה התפלג, הצטרף דיראני לתנועת אמל השיעית בהנהגתו של נביה ברי בשנת 1978. בשנים 1984-1988 הוא כיהן כקצין הביטחון של תנועת אמ"ל, ותקופה מסוימת היה ראש הזרוע הצבאית של הארגון. במהלך מלחמת לבנון לחם לצד המחנה המוסלמי הלבנוני ובעלי בריתו הפלסטינים בכוחות צה"ל ובפלנגות הנוצריות. דיראני נפצע קשה באחד הקרבות, עבר סדרת טיפולים ממושכת ונזקק למקל הליכה. נכון לעת זו הוא ממשיך לסבול מהפציעה, וב־1992 הוצא רסיס מראשו בניתוח מסובך. ב־1985 מינה אותו ברי לראש מחלקת הביטחון באמל באזור צור וצידון. באותה תקופה הוא הקים את ארגון "ההתנגדות המאמינה" כזרוע הצבאית של תנועת אמל. ב־1987 החל דיראני ליצור קשר עם חוגים פרו-איראניים, ובסופו של דבר נוצר קרע בינו ובין הנהגת ארגון אמל וברי הדיח אותו מחברותו בארגון אמל. דיראני המשיך את דרכו בארגון "ההתנגדות המאמינה" יחד עם חברים מעטים ושיתף פעולה עם החזבאללה. במסגרת תפקידיו השונים היה דיראני אחראי לפעילות עוינת אינטנסיבית נגד כוחות צה"ל וצד"ל[2].
ב-1986 לכדו אנשיו של דיראני את רון ארד, אשר נטש את מטוס הפנטום שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי 1988 היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של רון ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את רון ארד[3]. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך סורי לחזקת איראן או לסיעה קיצונית בתנועת החזבאללה. קהילת המודיעין הישראלית אספה חומר על דיראני בדחיפתו של ראש אמ"ן אורי שגיא בגלל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד ומשהצטבר מספיק חומר נחטף מביתו שבלבנון באישון ליל בשנת 1994 על ידי סיירת מטכ"ל בפיקוד סא"ל דורון אביטל, ובאישור הרמטכ"ל אהוד ברק וראש הממשלה יצחק רבין.
דיראני הוחזק בישראל במעצר מינהלי בלא שאופשר לו להפגש עם נציגי הצלב האדום, במטרה ללחוץ על שוביו של רון ארד. אולם בשנת 1998 עתרו דיראני ועבד אל-כרים עובייד (שהיה כלוא בישראל מאז 1989) לבג"ץ בדרישה לאפשר להם להיפגש עם נציגי הצלב האדום. באוגוסט 2001 התקבלה עתירתם על ידי הרכב של 5 שופטים בראשות הנשיא אהרון ברק[4]. משנת 2002 הוחזק דיראני בישראל בהתאם לחוק חדש שהסדיר כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.
דיראני שוחרר ב־2004 במסגרת עסקת חילופי השבויים עם החזבאללה, בה שוחררו אלחנן טננבוים וגופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב בשנת 2000. באפריל 2004 כינס דיראני מסיבת עיתונאים והודיע כי ארגון "ההתנגדות המאמינה" מתמזג עם החיזבאללה. בעקבות המיזוג מונה דיראני כ"אחראי מדיני" בחיזבאללה.
בשנת 2000 תבע דיראני פיצויים מהמדינה בטענה שהוא עבר שני מקרים של התעללות מינית מצד חוקריו. בין השאר, גורס כתב התביעה כי רב-סרן ביחידה 504 המכונה ג'ורג', החדיר אלה לפי הטבעת של דיראני. נכון לשנת 2010 ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו. על רקע הפרשה פוטר החוקר המכונה ג'ורג' משירות קבע[5], ולימים התמנה ליועץ לענייני ערבים של מפקד מחוז ירושלים של משטרת ישראל[6]. ביולי 2011 פסק בית המשפט העליון, בדעת רוב, כי דיראני יוכל להמשיך לנהל תביעת נזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל, למרות שהוא מתגורר במדינת אויב, ואף חזר למעורבות בפעילות עוינת נגד המדינה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", 14.10.2011.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משה (בוגי) יעלון - דרך ארוכה קצרה. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61.
- ^ רע"א 993/06, סעיף 4
- ^ רע"א 993/06, סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית
- ^ ענת רואה וסוכנויות הידיעות, בג"ץ: להתיר ביקורי הצלב האדום אצל דיראני ועובייד, באתר ynet, 23.8.2001
- ^ הפינה האפלה ביותר בישראל, 19.8.2003 הארץ
- ^ התפקיד החדש של קפטן ג'ורג', 28.7.2010 הארץ
