מוסלים מגומאייב (זמר)

**מוסלים מגומאייב**
**Müslüm Məhəmməd oğlu Maqomayev**
לידה	17 באוגוסט 1942; באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן
פטירה	25 באוקטובר 2008 (בגיל 66); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	Alley of Honor
מוקד פעילות	אזרבייג'ן, ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1962
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה של באקו, Asaf Zeynally Music School in Baku
סוגה	מוזיקת פופ, אופרה, פופ אופראי
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	אזרית, רוסית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	Tamara Sinyavskaya
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2002); מסדר התהילה של אזרבייג'ן (1997); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית של אזרבייג'ן (1971); אמן כבוד של אזרבייג'ן (1964); מסדר איסתיקלאל (2002); אמן העם של ברית המועצות (1973); עיטור הידידות בין העמים (1980); עיטור הדגל האדום של העמל (1971); מדליית הכבוד לכורים; מסדר ההצטיינות בתרבות של פולין; מדליית הכבוד לכורים, דרגה 3 ;
	magomaev.info
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

מוסלים מגומאייב (באזרית: Müslüm Maqomayev, ברוסית: Муслим Магомаев; ‏ 17 באוגוסט 1942 - 25 באוקטובר 2008) היה מלחין, זמר אסטרדה ואופרה סובייטי ממוצא אזרי. בשנת 1973 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות. על פעילותו בתחום השירה מגומאייב קיבל מספר עיטורים סובייטים, רוסים ואזרבייג'נים. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הפופולריות שלו בברית המועצות הייתה חסרת תקדים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסלים מגומאייב נולד בבאקו. אביו נהרג במלחמת העולם השנייה בסוף אפריל 1945. סבו היה מוסלים מגומאייב, מלחין ידוע של הפילהרמוניה הממלכתית הנקראת על שמו. לאחר שבעלה נהרג, אימו של מגומאייב עזבה את באקו, התחתנה שנית ועשתה קריירה של שחקנית תיאטרון. מוסלים הצעיר התחנך במשפחת דודו שהיה פעיל מפלגתי מקומי. מוסלים למד בקונסרבטוריון וכבר בגיל 15 הופיע בציבור.

בשנת 1962 הוא הופיע במוסקבה בקונצרט נעילה של פסטיבל תרבות אזרית. בשנת 1963 הוא הופיע לראשונה בקונצרט יחיד. באותה שנה מוסלים מגומאייב התקבל כזמר בתיאטרון לאופרה בבאקו. בשנים 1964–1965 השתלם בלה סקאלה. עם חזרתו לברית המועצות מגומאייב המשיך לשיר באופרה אך סירב להצעה להצטרף לתיאטרון בולשוי.

בשנים 1966 ו-1969 הוא שר באולימפיה שבפריז וזכה להצלחה גדולה. הוא קיבל הצעה להישאר למספר שנים ולעשות קריירה בינלאומית אך שלטונות ברית המועצות לא היו מוכנים לכך בטענה שהוא צריך להמשיך ולהופיע ברחבי ברית המועצות.

בסוף שנות ה-60 עבור אחת ההופעות מגומאייב קיבל תשלום פי 3 מהמקובל. לאחר בירור, משרד התרבות הסובייטי אסר עליו להופיע מחוץ לגבולות אזרבייג'ן. הנושא נסגר רק לאחר התערבות ישירה של יורי אנדרופוב שהתקשר ליקטרינה פורצבה וציין שלק.ג.ב אין טענות לזמר והוא מעוניין לראות הופעתו במוסקבה.

בשנת 1969 הזמר זכה בפרס ראשון בתחרות לשירה בסופוט שבפולין, שהייתה בזמנו התחרות הידועה ביותר בגוש הקומוניסטי.

בשנים 1975–1989 מגומאייב היה המנהל האומנותי של התזמורת שהופיע איתו בכל ההופעות.

בשנת 1998 פרש. מאז הוא עבר להתגורר במוסקבה עם אשתו, זמרת האופרה תמרה סיניאבסקָיָה, וניהל אתר אינטרנט אישי. מגומאייב נפטר בשנת 2008 ממחלת לב. הוא נקבר בבאקו ליד סבו. ב-14 באוגוסט 2008 נשיא אזרבייג'ן פרסם צו על הנצחת שמו של הזמר. שלט הנצחה הוצב על ביתו ואחד מבתי הספר בבאקו נקראה על שמו. במוסקבה מול שגרירות אזרבייג'ן בעיר הוצב פסל הזמר. באוקטובר 2010 במוסקבה נערכה תחרות זמרים לכבוד מוסלים מגומאייב.

במהלך הקריירה שלו מגומאייב ביצע מעל ל-600 שירים והצטלם במספר סרטים. הוא גם הלחין מספר שירים על בסיס מילים של רוברט רוז'דסטבנסקי. את רוב הלהיטים של מגומאייב כתבו ארנו בבג'ניאן וחלקו חברו פולאד בולבולולו. אלכסנדרה פחמוטובה הלחינה מספר שירים במיוחד בשביל הזמר. הוא הוציא עשרות תקליטים שנמכרו במיליוני עותקים בברית המועצות. בשנת 1969 מגומאייב קיבל פרס על מכירת 4.5 מיליון תקליטים.

במרץ 2020 שודרה סדרת טלוויזיה ביוגרפית על חייו, מגומאייב, בכיכובו של מילוש ביקוביץ'.