תפילת מוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "מוסף" מפנה לכאן. לערך העוסק בקרבן מוסף, ראו קרבן מוסף.

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד. התפילה נאמרת לאחר תפילת שחרית קריאת התורה ולפני קטעי הסיום של התפילה, אין כאלוהינו ועלינו לשבח.

[עריכה] זמן התפילה

לפי המסורת תפילת מוסף נתקנה כנגד קרבן מוסף, ולפיכך זמן התפילה תלוי בזמן הקרבת קרבן המוסף. (תוספתא ברכות ג, א)

זמן הקרבת קרבן מוסף שנוי במחלוקת: דעת החכמים שהוא קרב כל היום, כלומר עד תמיד של בין הערבים, ודעת רבי יהודה שרק עד שבע שעות זמניות אחר הנץ החמה.

בהלכה נפסק שיש להתפלל לפני שבע שעות, אולם אם פשע ולא התפלל, יכול להתפלל עד שקיעת החמה.

[עריכה] תוכן התפילה

המשנה נותנת כלל לתוכן של תפילת מוסף: "כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ראש חודש וחולו של מועד, צריך להזכיר מעין המאורע". כלומר, בתפילת מוסף של סוכות יש להזכיר את סוכות, וכיוצא בו בכל תפילת מוסף. המבנה של תפילת המוסף כולל את שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות הקבועות לכל תפילה ובאמצע "מעין המאורע" - ברכה המזכירה את המועד המסוים. בשונה משאר תפילות המועדים, הדגש בתפילת המוסף הוא על עבודת בית המקדש, ובפרט על קרבן המוסף. בכל מועד אומרים את הפסוקים בתורה המפרטים את הקרבן של אותו מועד, וכן מתפללים לבניין בית המקדש ולהשבת העבודה בו. החתימה של ברכה זו משתנה לפי המועד: "מקדש השבת" בשבת, "מקדש ישראל וראשי חדשים" בראש חודש, "מקדש ישראל והזמנים" בשלוש הרגלים.

בראש השנה מוסיפים בתפילה זו שלוש ברכות: מלכויות זכרונות ושופרות, ותוקעים בשופר במהלך חזרת הש"ץ, בסיום כל אחת מברכות אלו (בחלק מהקהילות תוקעים גם ב"תפילת הלחש" בה כל יחיד מתפלל לעצמו). המשנה (ראש השנה פרק ד' משנה ה' - ו') מציינת מסגרת מיוחדת לתפילה זו על פני כל תפילות המוסף האחרות. היא מוסיפה את שלוש הברכות דלעיל שתכנן צריך להזכיר את מלכות האל, את זכרונם של ישראל מלפני האל ואת שופר הגאולה. תוכן כל ברכה צריך להיות מורכב מפסוקים מהתורה ומהנביאים שעוסקים בנושאים אלו.

בחזרת הש"ץ של תפילת המוסף נהוג להוסיף פיוטים, כגון "סדר העבודה" בתפילת מוסף של יום הכיפורים, המתאר את סדר העבודה של הכהן גדול בבית המקדש ביום הכיפורים, וכן "תפילת הטל" ביום הראשון של פסח ו"תפילת הגשם" בשמיני עצרת.