מוסקו אלקלעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוסקו אלקלעי

מוסקו אלקלעי (10 בספטמבר 1931 - 1 באפריל 2008) היה שחקן ישראלי, חתן פרס האקדמיה לקולנוע על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקלעי נולד ללזר אלקלעי בבוקרשט שברומניה, שם למד משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט וסיים תואר שני. הוא עלה לישראל בשנת 1962.

לבד מעבודתו כאמן, אלקלעי היה פעיל גם בזירה הציבורית. הוא היה יו"ר אמ"י בשנים 1987-1993, חבר דירקטוריון באקדמיה בצלאל, חבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסד פורום היוצרים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ויו"ר המועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ב- 2001 ייסד את העמותה לקידום תרבות ישראל-רומניה. בשנת 2003 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר.

אלקלעי היה נשוי לסוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי במשך 50 שנה. נולדו להם שני בנים, שי וטל. אלקלעי נפטר ב-1 באפריל 2008 עקב כשל נשימתי לאחר סיבוך עם מחלה קשה וניתוח שממנו לא הספיק להחלים. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומניה עבד אלקלעי בשנים 1948-1962 בתיאטרון הלאומי של רומניה בבוקרשט, ובתיאטרון "יאשי" בשפה היידיש. לאחר עלייתו לישראל, הופיע על במות הבימה והקאמרי, והשתתף בין השאר בהצגות התיאטרון "החולה המדומה", "הדה גבלר", "הלוויה חורפית", "הלילה השנים עשר", "סנג'ר", "מלון קטן בצד", "נמר חברבורות", "השקיעה", "מירל'ה אפרת", "מעגל הגיר הקווקזי", "סאלח שבתי", "גן הדובדבנים", "קברט", "מלאכת החיים", "פצפונת ואנטון", "חגיגת חורף", "מותו של סוכן", "קוסם מברוקלין", "שנים עשר המושבעים", "רוחות", "סירנו", "שבעה", "אויב העם", "אם הבית" (הצגת פרינג' בבימוי חגי אייד), הקוסם!, "דולפינים".

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקלעי שיחק במספר סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה ישראליים, לרוב בתפקיד משני. בשנת 1967 שיחק ב"ארבינקא" של אפרים קישון לצד גילה אלמגור ויוסי בנאי. ב-1968 שיחק ב"הבן האובד" וב-1970 בסרט נוסף של קישון "תעלת בלאומילך", שהיה מועמד בפרסי גלובוס הזהב, לצד רבקה מיכאלי ואורי זוהר. בשנת 1972 שיחק ב"סלומוניקו" לצד טוביה צפיר ואריה מוסקונה וב-1975 בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" לצד אריה אליאס ובסרטו של אסי דיין "חגיגה לעיניים" לצד יוסף שילוח. ב-1978 שיחק בסרט נוסף של קישון, "השועל בלול התרנגולות" לצד שייקה אופיר. ב-1982 שיחק ב"צלילה חוזרת" וב-1984 ב"עדות מאונס" לצד אורי גבריאל. ב-1985 השתתף לצד אלון אבוטבול ב"בר 51" וב-1986 בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה" יחד עם חנה אזולאי-הספרי.

בשנת 1993 שיחק בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי וב"מחפשת בעל על ארבע" לצד יהודה ברקן. ב-1994 שיחק ב"הגמל המעופף" וב-1997 ב"אין שמות על הדלתות" לצד חוה אלברשטיין. ב-1997 שיחק בסדרת טלוויזיה בשם "קו 300". בשנת 1999 שיחק בסרט "החברים של יאנה", ועל משחקו בתפקיד המשני זכה בפרס אופיר. ב-2001 שיחק בסרט "הארץ הקדושה" לצד אלברט אילוז וב-2001 בסרט הטלוויזיה "זנב של עפיפון". בשנת 2006 שיחק בסרט "מלך של קבצנים" לצד עמוס לביא. בנוסף, השתתף ב"תיק סגור", "מלאכת החיים", "סקפין", "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "המכון", "סטארט-אפ" ו-"האלופה" בטלוויזיה.

כמו כן, השתתף במספר סרטים זרים, בהם "מדרון" (1970), "בלומפילד" (1971) לצד יוסי גרבר, "שבע פעמים ביום" (1971), "משה נותן החוקים" (1975), "ישו" (1979) בתפקיד מתי, "אישה ושמה גולדה" (1982), "להתראות ניו יורק" (1985), "מחץ הדלתא" (של מנחם גולן) (1986), "לפגוש את ונוס" (1991), "המומיה חיה" (1993), "החיים של ישו", "לנסקי" ו"המסעות" (1999) ו"הטנגו של רשבסקי" (2003).

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע
סרט במאי תפקיד שנה הערות
ארבינקא אפרים קישון ציגלר 1967
הבן האובד יוסף שלחין 1968
תעלת בלאומילך אפרים קישון זליג שולטהייס 1970
מדרון ג'רי הופר קלאוד 1970
בלומפילד (אנ') ריצ'רד האריס ואורי זוהר חבר ועדה 1971
שבע פעמים ביום דניס הרו 1971
סלומוניקו אלפרד שטיינהרדט פועל בנמל 1972
שוד הטלפונים הגדול מנחם גולן מנהל בנק א' 1972
חגיגה בסנוקר בועז דוידזון בעל חנות ירקות 1975
חגיגה לעיניים אסי דיין 1975
משה נותן החוק ג'אפרנקו דה בוסיו 1975
לופו בניו יורק בועז דוידזון 1976
הגונב מגנב פטור זאב רווח זיטו האמרגן 1977
הרשלה יואל זילברג יהודה וייספיש 1977
חמש מאות אלף שחור שייקה אופיר 1977
סרט וארוחת בוקר אלפרד שטיינהרדט רב ברבנות 1977
השועל בלול התרנגולות אפרים קישון צמח גורביץ' 1978
ישו (אנ') פיטר סייקס, ג'ון היימן וג'ון קריש מתי 1979
מלך ליום אחד אסי דיין מנכ"ל המלון 1980
צלילה חוזרת שמעון דותן אבא של יוחי 1982
כביש ללא מוצא יקי יושע אמיל 1982
אישה ושמה גולדה אלן גיבסון 1982
עדות מאונס רפאל רביבו 1984
בר 51 עמוס גוטמן קארל 1985
מניו יורק באהבה (אנ') עמוס קולק פפלובסקי 1985
נאדיה אמנון רובינשטיין מורה לאנגלית 1986
מחץ הדלתא מנחם גולן כתב זר בביירות 1986
עדות משורר רוצח יהודי (צר') פרנק קסנטי (צר') אביו של פלטיאל 1988
מקום ליד הים רפאל רביבו אבא של פרלה 1988
לפגוש את ונוס (אנ') אישטוואן סאבו ז'אן גאבור 1991
נקמתו של איציק פינקלשטיין אנריקה רוטנברג יהודה 1993
מחפשת בעל על ארבע יהודה ברקן מנהל מחלקת תברואה 1993
המומיה חיה (The Mummy Lives) גרי או'הרה קרול 1993
הגמל המעופף רמי נעמן גולדשטיין 1994
The Revolutionary רוברט מרקרלי שמעון הקדוש 1995
The Revolutionary II רוברט מרקרלי שמעון הקדוש 1996
אין שמות על הדלתות נדב לויתן קובה 1997
החברים של יאנה אריק קפלון יצחק 1999 פרס אופיר לשחקן משנה
לנסקי (אנ') ג'ון מק'נאוטון 1999
מסעות (צר') עמנואל פינקיל (צר') שימון 1999
הארץ הקדושה איתן גורלין 2001
זנב של עפיפון שירי צור 2001
הטנגו של רשבסקי (צר') סם גרברסקי (צר') שמואל 2003
אלנבי רומאנס יוני זיכהולץ וינאי גוז 2005
מלך של קבצנים אורי פסטר יענקל'ה סופר 2006
אסקימוסים בגליל יונתן פז, יואב פז ודורון פז מונדק 2007
לנדסמן דור מוססקו זאב לנדסמן 2009 סרט סטודנטים
ג'וליה מיה יובל גרנות אבא של ג'וני 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
1998 - עמוס לביא
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת
1999 - מוסקו אלקלעי ("החברים של יאנה")
הבא:
2000 - יוסף שילוח
הקודם:
2002 - אריה אליאס
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2003 - מוסקו אלקלעי הבא:
2004 - אברהם הפנר