מוסר הלכה למעשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוסר הלכה למעשה (Practical Ethics) הוא ספר מבוא ליישומי מוסר מאת הפילוסוף פיטר סינגר. הספר יצא לאור ב-1979, וב-1993 הופיעה מהדורה מורחבת שתורגמה לעברית. חלק מהעמדות המוצגות בספר עוררו סערה ציבורית בגרמניה ובאוסטריה.

הספר דן ברבות מהסוגיות הקלאסיות של יישומי המוסר: שחרור בעלי-החיים, העדפה מתקנת, החובה לסייע לעניי העולם, הפלות, המתות חסד והמתת עוללים, ניסויים בעוברים, איכות הסביבה ומרי אזרחי.

שחרור בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגר טוען שעלינו לקבוע כיצד יש להתחשב באינטרסים של ישות על פי תכונותיה הקונקרטיות (כגון מודעות עצמית ורציונליות), ולא על פי השתייכותה לקבוצה מופשטת כלשהי (כגון המין האנושי). ההפרדה המוסרית בין בעלי חיים לבני אנוש הינה שרירותית ונשענת על דוקטרינות דתיות. העדפה על יסוד המין הביולוגי אינה אלא סוגנות – מונח שנוצר על משקל גזענות ומציין אפליה פסולה של יצורים מסוגים אחרים.

בהתאם לכך טוען סינגר כי כאשר מדובר בבעלי חיים רציונליים ומודעים לעצמם, אסור להשתמש בהם לצורכי מזון ומחקר. עלינו להתחשב באינטרסים של בעלי חיים כשם שאנו מתחשבים באינטרסים של בני אנוש.

הצמחונות של סינגר אינה משרתת רק את עמדותיו בקשר לבעלי חיים אלא גם את עמדותיו בנוגע לסיוע לרעבים ולהגנת הסביבה. סינגר כותב שהארצות העשירות משתמשות ברוב התבואה כדי להזין בעלי חיים, כלומר הן הופכות אותה לבשר, לחלב ולביצים; אילו חילקו את התבואה הזו לנזקקים, הן היו מעבירות את הרעב מן העולם. צעד זה היה משרת גם את הסביבה, מפני שתעשיית הבהמות למאכל אחראית לחלק ניכר מגזי החממה.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו טוען סינגר שכדי לקבוע אם קיימת הצדקה לפגוע בטבע יש להביא בחשבון לא רק שיקולים כלכליים אלא גם שיקולים אסתטיים והיסטוריים; יתר על כן, יש להתחשב באינטרסים של כל היצורים החישוניים (כלומר היצורים המתנסים בכאב ובהנאה) הנוגעים בדבר. עם זאת, לטענת סינגר אין מקום להרחיב את תחומי המוסר אל מעבר ליצורים חישוניים – לצמחים, למערכות אקולוגיות או לנטיפים. זאת משום שבמקרים אלה קשה להעניק פשר למושג האינטרס: פרחים ואגמים אינם מתנסים בהנאה ובכאב.

עניי העולם ופליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחת הצהריים של אדם רעב הינה צורך בסיסי יותר ממכונית שנייה של משפחה מבוססת, מציין סינגר. לכן האדם המוסרי בארצות השפע חייב לוותר על חלק ניכר מהכנסתו כדי לספק את צורכיהם הבסיסים של עניי העולם. אם הוא אינו עושה כך, הוא מניח לעניים לגווע ברעב והדבר דומה לרצח.

דאגה לעניי העולם באה לידי ביטוי גם בפרק המוקדש לסוגיית הפליטים. אליבא דסינגר, מדינות חייבות לגבש מדיניות הגירה על יסוד האינטרסים של כל האנשים המושפעים ממנה, אזרחים ופליטים כאחד. האינטרס של הפליטים במזון, במלבוש, במחסה, במרפא ובחינוך מכריע את האינטרס של האזרחים במותרות. מדינות השפע חייבות לקלוט פליטים כל עוד ההגירה אינה מסכנת את שלום הציבור ואת איכות הסביבה.

הפלות, המתות חסד והסערה הציבורית בגרמניה ובאוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגר מאמין שאין מקום להעניק הגנה לחייהם של אנשים העתידים להתענות בייסורים חשוכי מרפא, יהיו אלה עוברים, תינוקות בני יומם או בוגרים נוטים למות. לחיי אנוש יש ערך משתנה, טוען סינגר, ולעתים ראוי ליטול חיי אנוש בכוונה – למשל אם אדם חושב שטוב מותו מחייו. עמדות אלה מעוררות התנגדות עזה בארצות דוברות גרמנית, היות שבעיני תושביהן הן דומות לתוכנית "המתות החסד" של הנאצים. בנספח למהדורה השנייה מתוארת הסערה שחולל הספר בארצות דוברות גרמנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, מאנגלית דבי אילון, בעריכת מרב רוזנטל-מרמורשטיין, סדרת בדיוק: הפילוסופיה האנליטית (ירושלים: מאגנס, 2009)