מוסתערבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוּסְתערבּיםערבית: اليهود المستعربه) היה כינוי לקהילות היהודים העתיקות במצרים, סוריה, עיראק, לבנון וארץ ישראל, שישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15. הכינוי נטבע על ידי מגורשי ספרד שהגיעו לארצות ערב בראשית המאה ה-15 לאחר גירוש ספרד, מאחר שבעיניהם, דמו יהודי ארצות ערב המקוריים בתרבותם לשכניהם הערביים.

לאחר התיישבותם של היהודים מגורשי ספרד בארצות המזרח, החלו המוסתערבים לאמץ בהדרגה את נוסח התפילה ואת מנהגיהם של מגורשי ספרד, אך לעתים נוצר מתח בין שתי הקהילות.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים בירושלים ובישובים בגליל כמו פקיעין וכפר יסיף, שהיישוב היהודי בהם לא פסק מימי חורבן בית שני. אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות הערבית והצלבנית. רק בתקופה העות'מאנית הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמתם לשכניהם הערבים‏‏[1].

בעת התעוררות היישוב היהודי בירושלים, בשנת 1516, אחת העדות בעיר הייתה של מוסתערבים ובראשם שייח' (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ‏‏[2].

על קיומם בגליל מעיד רבי משה באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה. בח' בניסן הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל במקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שם מצא כ-30 משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"‏‏[3].

בראשית ההתיישבות היהודית בארץ הופיעו במושבות יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים. ביניהם היה אחד משישה השומרים הראשונים של פתח תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ ל.חזן וי.פלר ‏‏‏בספרם דברי ימי הציונות, הוצאת קריית ספר , תשי"א‏‏
  2. ^ אוצר ישראל הערך ירושלים‏
  3. ^ אברהם יערי במאמרו פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י