מועאוויה (כפר)
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 ישראל |
|---|---|
| שטח | 613 דונם |
| גובה | 230 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,000 |
| קואורדינטות | 32°31′51″N 35°06′10″E / 32.5308°N 35.1028°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   מועאוויה  ממזרח: __ אום אל-פחם | |
  | |
מועאוויה (בערבית: معاوية) הוא כפר ערבי השוכן ברמות מנשה, כשישה קילומטרים מזרחית לנחל עירון. הכפר ממוקם בגובה 225 מטר מעל לפני הים והוא שייך החל משנת 1996 למועצה המקומית בסמ"ה, הכוללת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה. מספר תושבי הכפר מוערך בכ-3,000.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר נקרא על שם השיח' מועאויה שהשתייך לזרם הסופיות ופעל באזור מנשה. בדומה לתפיסות ערביות סביב דמויות קדושות שרווחו ביישובים ערבים אחרים, נחשב השיח' מועאויה לרוח קדושה שיכולה להשפיע על חיי התושבים הן לטובה והן לרעה גם אם לא נראתה על ידי בני האדם. התושבים המקומיים ראו בשיח' מועאויה כמתווך בינם ובין האל, ובמיוחד מכיוון שנתפס כדמות על טבעית שיכולה לממש את הרצונות החברתיים והדתיים של התושבים. לשם כך נבנה מעל קברו מקאם, מבנה דתי המשמש לעריכת טקסי פולחן שונים. טקסי הפולחן נגעו לחיים היומיומיים של התושבים מעריכת טקסי לידה ועד לעריכת טקסי אֵבֶל כחלק מטקסי הזיארה.
בעקבות חדירת רעיונות התנועה האיסלאמית לכפר מועאויה, חדלו התושבים לקיים את הטקסים הפולחניים שנראו כפולחנים אסורים מבחינה דתית. עם זאת נשאר מקאם א-שיח' מועאויה כסמל עיקרי של הכפר.
היסטוריה של הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי המגורים נבנו סמוך לנחל ברקן, המשמש מקור עיקרי לאספקת מים הן לתושבים והן לאדמות החקלאיות. את הכפר בנו משפחות עשירות מאום אל-פחם כחווה חקלאית בסוף המאה ה-19. לפיכך נועד הכפר בעיקרו למגורי האיכרים אשר עיבדו את האדמות החקלאיות ליד נחל ברקאן. בעקבות מלחמת העצמאות, בחרו פליטים רבים מאזור רמות מנשה להתיישב בכפר.
בשל קרבתו של הכפר לשטחי אימונים של צה"ל, שררה מתיחות רבה בין כוחות הצבא בין התושבים. מתיחות זאת הורגשה בשנת 1998, על רקע הוראת הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, להפוך את מרבית אדמות הכפר לשטח צבאי סגור. חל איסור על התושבים להיכנס לאדמותיהם. כמו כן הוצאו צווי הריסה נגד בתים שנבנו סמוך לשטח הצבאי. דבר שהתפרש על ידי התושבים כניסיון מצד המדינה להפקיע את אדמות הכפר ולהגביל את התפתחות הכפר. התנועה האיסלאמית ארגנה הפגנות באזור רמות מנשה כמחאה נגד מדיניות הממשלה וגייסה תושבים מהאזור. באירועי אוקטובר 2000 לקחו תושבים מהכפר חלק פעיל בהפגנות, ואחד התושבים נהרג במהלכן. במרכז הכפר הוקמה אנדרטה לציון האירוע, ותהלוכות מחאה מטעם התנועה האיסלאמית מתקיימות בו. בשנת 2004 אישר משרד הפנים להחזיר את האדמות שנועדו לצורכי צבא לתושבים.
המבנה החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי המגורים מחולקים לשתי שכונות לפי קבוצות משפחה. השכונה המזרחית נועדה למשפחת אע'באריה ואילו השכונה המערבית נועדה למשפחת מחאמיד. מקור החלוקה הוא מאום אל-פחם, עיר המוצא של התושבים. החלוקה נועדה כדי לשמור על מעמד המשפחות כמשפחות שולטות בניהול ענייני הכפר ולמנוע ממשפחות אחרות לערער על מעמדן החברתי של שתי המשפחות. לפיכך, משפחות שעברו להתגורר בכפר בעקבות מלחמת העצמאות, אולצו להשתייך לאחת משתי המשפחות. כמו כן, המשפחה החדשה שקיבלה על עצמה שם משפחה, הייתה חייבת להתגורר באותה שכונה שנועדה למשפחה אשר העדיפה להשתייך אליה. בכך מתחייבת המשפחה המאמצת לספק את ההגנה ואת הביטחון למשפחות החדשות ככל שהן מתגוררות באותה שכונה וככל שהמשפחות החדשות מקבלות על עצמן את מרותן של המשפחות הוותיקות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אזור מועאויה מנקודת מבט פוליטית וגאוגרפית - עם תמונות נוף (בערבית)
