מילוול (כדורגל)
 | ||
| מידע כללי | ||
|---|---|---|
| כינוי | האריות | |
| תאריך ייסוד | 1885 | |
| אצטדיון |
אצטדיון ניו דן, לונדון (תכולה: 20,146) | |
| יו"ר | ג'ון בריילסון | |
| מאמן | גארי רואט | |
| ליגה | הצ'מפיונשיפ | |
|
www | ||
| תלבושת | ||
| ||
מועדון כדורגל מילוול (באנגלית: Millwall Football Club) הוא מועדון כדורגל אנגלי מהעיר לונדון המשחק בצ'מפיונשיפ. ביתה של הקבוצה הוא אצטדיון ניו דן (שמכיל 20,146 מקומות) שבדרום-מזרח לונדון. המועדון נקרא על שם נמל מילוול השוכן באייל אוף דוגס שלגדות נהר התמזה. הקבוצה ידועה גם בכינוי "האריות", הודות לאריה המעטר את סמל המועדון. דרבי מפורסם של המועדון ואוהדיו היא עם קבוצת וסטהאם יונייטד הלונדונית, כאשר בין שני המועדונים התפתחה יריבות היסטורית ואיבה ארוכת שנים שהתחילה מאז הקמתם של שני המועדונים בסוף המאה ה-19.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועדון נוסד בשם "Millwall Rovers" בשנת 1885 על ידי פועלי נמל סקוטיים שעבדו בחברת הברזל והספנות "JT Morton" שהייתה ממוקמת באייל אוף דוגס, מכאן נבחרו למדיה המסורתיים הצבעים כחול-לבן. המשחק הראשון של הקבוצה היה נגד קבוצת לייטונסטון, והסתיים בתבוסה 0–5. בשנת 1886 המועדון החל לשחק באצטדיון "לורד נלסון" שהיה ממש מאחורי הפאב "לורד נלסון" בלונדון. ב-1889 שמו של המועדון שונה ל"Millwall Athletic", לאחר שעבר לשחק ב"Athletic Grounds" בלונדון.
בשנת 1900 הגיעה הקבוצה לראשונה לחצי גמר גביע ה-FA, אך הפסידה לסאות'המפטון במשחק חוזר. ב-1901 המועדון עבר שוב, הפעם לאצטדיון נורת' גרינוויץ', מפאת רצון של חברת הברזל שהייתה הבעלים של הקבוצה, להשתמש באתלטיק גראונדס בתור מגרש אחסון לחומרי גלם. ב-1903 הגיעה הקבוצה בפעם השנייה בתוך 3 שנים לחצי גמר גביע ה-FA אך הפסידה שוב, הפעם לדרבי קאונטי. בשנים 1908–1909 הוכתרה מילוול לאלופת הליגה המערבית באנגליה. בשנת 1910 עבר המועדון עוד פעם מגרש, לאצטדיון הנוכחי, אצטדיון הדן ("The Den", באזור רובע ניו קרוס בלונדון). המשחק הראשון באצטדיון היה נגד אלופת ליגת הדרום, ברייטון אנד הוב אלביון, שניצחה את מילוול 0–1.
בשנת 1920 נכנסה מילוול לראשונה למערכת הליגות של הפוטבול ליג כשהיא ידועה בשם "Millwall Football Club", ושובצה בליגה השלישית לעונת 1920/1921. משחקה הראשון בעונה היה ב-28 באוגוסט 1920, נגד בריסטול רוברס והסתיים בתוצאה 0–2 למילוול. בשנת 1925 הגיעה מילוול לנקודת ציון של 11 משחקים ללא ספיגה, שיא אותו היא חולקת עם רדינג ויורק סיטי, היחידות שהצליחו לקבוע שיא זה במערכת הליגות של הפוטבול ליג. בשנת 1928 סיימה מילוול במקום הראשון בליגה השלישית וקבעה שיא נוסף: 87 שערים בעונה אחת בליגה השלישית של הפוטבול ליג, שיא שנשאר עד היום בליגה זו.
בשנת 1937 הגיע מילוול לחצי גמר גביע ה-FA בפעם השלישית בהיסטוריה שלה, והייתה למועדון הראשון מהליגה השלישית שעושה זאת. עוד לפני כן, בסיבוב החמישי של הגביע, משך המפגש של מילוול נגד דרבי קאונטי כמות שיא של 48,762 אוהדים, כמות צופים שעד שנת 2022 לא הגיע לאותה כמות במפגשים בסיבוב הזה. בשנת 1938 המועדון הודיע כי הדיוק ה-16 מנורפוק, ברנרד פיצאילן-האוורד, הסכים להתמנות לנשיא המועדון.
ב-1943, כחלק מההפצצות על לונדון במלחמת העולם השנייה, הופצץ האצטדיון של מילוול ה"דן", מה שאילץ את מילוול לארח את משחקיה באצטדיוני היריבות הלונדוניות, אך ב-1944 הודות לתרומות ומתנדבים הצליח המועדון לשקם את האצטדיון מחדש, והמועדון חזר לארח את משחקיו בניו דן. בשנת 1945, התקיים גמר גביע המלחמה (למחוז דרום) בו הפסידה מילוול 0–2 לצ'לסי באצטדיון ומבלי, שמשך כ-90,000 צופים. בשנת 1957 הדהימה מילוול את ניוקאסל מהליגה הראשונה, כשניצחה אותה 1–2 בסיבוב החמישי של גביע ה-FA, בעוד היא נלחמת על הישרדותה בליגה השלישית של הפוטבול ליג. מילוול הייתה ממייסדות הליגה הרביעית באנגליה ב-1958, והצליחה לסיים כאלופת הליגה ב-1962, אך ירדה חזרה לליגה הרביעית אחרי שנתיים בלבד.
בשנים 1964 ועד 1967, היה למילוול רצף של 59 משחקי בית ללא הפסד, הכלל 43 ניצחונות ו-16 תיקו, שהגיע לסיום רק בינואר 1967. ברצף זה הבקיעה הקבוצה 112 שערים, ספגה 33 בלבד וסיימה מתוכם עם 35 משחקים עם שער נקי. בתקופה זו עלתה הקבוצה שתי ליגות כאשר סיימה שנייה ב-1965 ועלתה לליגה השלישית, ולאחר מכן סיימה שנייה גם ב-1966 והעפילה לליגה האנגלית השנייה.
ב-1972 הקבוצה הבולטת של בריאן קינג, הארי קריפס, דרק פוסה ובארי קיצ'נר (מלך ההופעות של המועדון בכל הזמנים עם 602 הופעות), מפספסת את העלייה לליגה הראשונה בנקודה אחת בלבד.
בשנת 1983, תחת הדרכתו של המאמן ג'ורג' גרהאם מעפילה הקבוצה לגמר פרס בית הפוטבול ליג שם ניצחה 2–3 את לינקולן סיטי. ב-1985 הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע ה-FA ובמקביל חזרה לליגה השנייה, עם רצף עונתי ללא הפסד בבית.
בשנת 1988 העפילה מילוול לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה באנגליה, תחת הדרכתו של המאמן ג'ון דוקארטי. את עונתה הראשונה בליגה הראשונה היא מסיימת במקום העשירי. שנה מאוחר יותר בסיום עונת 1989/1990 נשרה מילוול חזרה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-20 והאחרון.
בשנת 1993, עברה הקבוצה לאצטדיון הניו דן ("The New Den") שהחליף את אצטדיון ה"דן" הישן. בשנת 1995 הפתיעה מילוול את ארסנל בגביע האנגלי והעיפה אותה כבר בסיבוב השלישי, אחרי משחק חוזר. לאחר מכן ניצחנ מילוול גם את צ'לסי בדו-קרב בעיטות הכרעה בפנדלים, אך הפסידה לקווינס פארק ריינג'רס ברבע הגמר.
בשנת 1996 נשרה מילוול לליגה השלישית. בעונת 1998/1999 הגיעה מילוול לגמר פרס הפוטבול ליג, אך הפסידה לויגאן את'לטיק 0–1.
בשנת 2001 מילוול חזרה לליגה השנייה, לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה עם 93 נקודות, שהוא שיא מועדון חדש.
בשנת 2003 מונה דניס וייז, לשעבר שחקן קבוצת צ'לסי ונבחרת אנגליה לשחקן-מאמן קבוע בקבוצה. בעונתו הראשונה במועדון וייז הדריך את הקבוצה לגמר גביע ה-FA הראשון בתולדותיה. משחק הגמר נערך ב-22 במאי 2004, והסתכם בתבוסה 0–3 למנצ'סטר יונייטד. אלא שכיוון שמנצ'סטר יונייטד כבר העפילה לליגת האלופות בסוף עונת 2003/2004, מילוול - קבוצה מליגת המשנה - הבטיחה לעצמה מקום בגביע אופ"א לעונת 2004/2005. מילוול הודחה מהמפעל כבר בסיבוב הראשון על ידי קבוצת פרנצווארוש ההונגרית.
בעונת 2005/2006 ירדה מילוול לליגה האנגלית השלישית. בשנת 2007 רכש את המועדון האמריקאי ג'ון ברילסון, והופך לבעל המניות ולנשיא המועדון. החלטתו הראשונה הייתה למנות את קני ג'אקט למאמן הקבוצה. בסיום עונת 2009/2010 סיימה מילוול במקום השלישי בליגה השלישית והגיעה למשחקי הפלייאוף על העלייה לליגת המשנה, מילוול ניצחה בחצי הגמר את הדרספילד ועלתה לגמר שם פגשה את סווינדון טאון וניצחה אותה 1–0 וחזרה לליגת המשנה באנגליה אחרי 4 שנות היעדרות, ואחרי שעונה לפני כן פספסו את העלייה בגמר הפלייאוף. בשנת 2012 קבע המועדון שיא של 13 משחקים ללא הפסד. בשנת 2013 הגיעה הקבוצה לחצי גמר הגביע האנגלי בו הפסידה לויגאן 0–2. בעונת 2014/2015 ירדה מילוול לליגה השלישית באנגליה לאחר 4 עונות בליגת המשנה.
בעונת 2015/2016 העפילה מילוול לגמר הפלייאוף על העלייה לליגת המשנה אך נוצחה בגמר בידי בארנסלי. שנה מאוחר יותר העפילה מילוול פעם נוספת לגמר הפלייאוף על העלייה לליגת המשנה והפעם ניצחה את ברדפורד סיטי ושבה לליגת המשנה אחרי שנתיים היעדרות.
יריבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היריבות הקשה, המרה והמפורסמת ביותר של מילוול היא נגד המועדון הלונדוני וסטהאם יונייטד. היריבות בין אוהדי וסטהאם למילוול נחשבת לאחת היריבות האלימות והקשות בין מחנות אוהדים ברחבי העולם, וידועות בקרב חוליגנים כאחת הירבויות החמות שיש על הגלובוס.
שתי הקבוצות הן יריבות מקומיות שנוצרו במקור על ידי מפעלי ברזל וספנות יריבים ("קבוצות עבודה") באזור גדות נהר התמזה, ושכנו פחות מ-5 ק"מ אחד מהשני. המפעלים התחרו על חוזי עבודה, עובדים, ספקי חומרי גלם ועוד, והקימו קבוצות כדורגל שבתחילה הורכבו מהעובדים של החברות. בתחילת המפגשים ביניהם ידה של וסטהאם הייתה על העליונה, מה שגרם לווסטהאם להיות הקבוצה הבכירה יותר עד היום. בעוד מילוול דעכה לליגות הנמוכות של הפוטבול ליג, וסטהאם הייתה בעלייה והגיעה לליגה הבכירה, וזכתה בגביע ה-FA. בשנות ה-20 היריבות הגיעה לשיאים חדשים בזמן אירועי שביתות המפעלים, כאשר המפעלים באזור אייל אוף דוגס (שייצגו אוהדי מילוול), סירבו לשתף איתם פעולה, ועקב כך תחושות קשות בין מחנות האוהדים לאורך השנים. בשנת 1972, נהרג אוהד מילוול בתחנת הרכבת New Cross Station, לאחר שנפל מהרכבת בזמן קטטה עם אוהדי וסטהאם. בעונת 2009/2010 הגרילו שתי הקבוצות אחת את השנייה בגביע הליגה האנגלי ונפגשו ב-25 באוגוסט 2009 באפטון פארק, היה זה המפגש הראשון בין הקבוצות מזה שנים. קטטות בין אוהדים החלו מחוץ לאצטדיון עוד מלפני המשחק, מה שגרם לפרעות, חוליגניזם כללי והשחתת רכוש בקרב האצטדיון, מה שכלל דקירתו של אחד מאוהדי מילוול. בנוסף התחממות האירועים הגיעה גם ליציעים ואוהדי וסטהאם החלו לפרוץ לדשא מה שגרם את הפסקת המשחק לפרקים. על משחק זה נקנסה וסטהאם על ידי ההתאחדות האנגלית, בעוד מילוול יצאה נקייה.
יריבות זו אף מוזכרת בסרט "בלי חוקים" בכיכובם של אלייז'ה ווד וצ'ארלי האנם, סרט שמתמקד בקבוצת חוליגנים פיקטיבית בשם ה"Green Street Elite", שמבוססת על קבוצת אוהדים של וסטהאם, ובסרט ניתן לראות את היריבות הקשה והאלימות בין אוהדי וסטהאם לאוהדי מילוול.
למילוול יריבות נוספת נגד לידס יונייטד, שהיא יריבות בין אזורים צפון ודרום אנגליה, ונוצרה בעיקר בגלל יריבות ספורטיבית בין המועדונים שנפגשו המון פעמים בליגות הנמוכות, החל מהצטרפותן לפוטבול ליג ב-1920.
בנוסף ישנה עוד יריבות לקבוצה עם המועדון צ'רלטון את'לטיק, שהיא הקבוצה הכי קרובה למילוול מבחינה גאוגרפית ומגרשה הביתי ה"וואלי" נמצא פחות מ-7 ק"מ מה"ניו דן" של מילוול.
סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נכון ל-12 בספטמבר 2022
|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מילוול
מילוול, ברשת החברתית פייסבוק
מילוול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מילוול, ברשת החברתית אינסטגרם
מילוול, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
.svg){kind=icon}
