מועצה אזורית חוף עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המועצה האזורית חוף עזה

מועצה אזורית חוף עזה הייתה מועצה אזורית שהתקיימה באזור מישור החוף הדרומי בין מועצה אזורית חוף אשקלון לגבול ישראל-מצרים (באזור ציר פילדלפי) ורכזה תחתה את היישובים היהודיים שהוקמו בשטחי רצועת עזה. המועצה פורקה במסגרת תוכנית ההתנתקות, במהלכה פונו כל יישובי המועצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוונה להקים מועצה אזורית עבור יישובים ברצועת עזה וסיני עלתה עוד בראשית ימי הקמת היאחזויות הנח"ל באזור, אולם היא ירדה מהפרק לאחר שהוברר שמשרד הפנים לא יוכל לעבוד עם מועצה בשטחים ומשרד הביטחון לא רצה לשאת בעלויות‏[1]. המועצה האזורית הוקמה במאי 1979[2] על פי צו של מפקד אזור חבל עזה בצה"ל. בראש המועצה הועמד ראובן רוזנבלט ומזכיר המועצה היה צבי הנדל. במועצה הוכללו אז המושבים קטיף, גני טל ונצר חזני וכן מורג וכפר דרום[3].

המועצה פעלה עד קיץ 2005. בחוק יישום תוכנית ההתנתקות (התשס"ה-2005) קבעה הכנסת כי ביום פינויו של היישוב האחרון מחבל עזה תחדל המועצה האזורית לפעול. בפועל חדלה המועצה לפעול ב-15 באוגוסט 2005, עם פינוי היישוב הראשון‏[4]. משרדי המועצה מוקמו ביישוב נוה דקלים, היישוב הגדול בגוש קטיף ובמועצה כולה, שם פעל גם המתנ"ס האזורי.

המועצה בשיאה (ערב הפינוי) כללה 8,900 תושבים ב-21 יישובים. מרבית התושבים עבדו בתחומי החקלאות התעשייה והחינוך[5].

יישובי המועצה (נכון לשנת 2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המועצה

צפון הרצועה ("התוחמת הצפונית"):

מרכז הרצועה:

דרום הרצועה (גוש קטיף):

דגל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל המועצה בצבע כתום

דגל המועצה האזורית היה דומה בצורתו לדגלי רוב המועצות האזוריות בארץ, כלומר - סמל המועצה על רקע צבעוני כלשהו ובמקרה זה כתום. עם תחילת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות נעשה בו שימוש תכוף עד כדי כך שהרקע הכתום שלו הפך לסמל המחאה ושימש את המתנגדים לתוכנית גם בדגלים אחרים, בשלטים, בצמידים ואף בסרטים כתומים שנתלו על מכוניות ועמודים ברחבי הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני צדקוני, בוטלה תכנית ליסד מועצה אזורית להתנחלות ברצועה, דבר, 15 באוגוסט 1972
  2. ^ עזרא ינוב, הוקמה המועצה אזורית קטיף בחבל עזה, מעריב, 10 במאי 1979
  3. ^ עזרא ינוב, פרחים עולים במרחבי החול, מעריב, 24 במאי 1979
  4. ^ דוח שנתי 58א לשנת 2007 של מבקר המדינה
  5. ^ דף המועצה באתר מועצת יש"ע‏