מועצה אזורית עמק המעיינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית עמק המעיינות
Valley of Springs COA.svg
Emekhamayanot.jpg
בניין המועצה האזורית
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:‏‏[1]
  - אוכלוסייה 11,600 תושבים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3918
פרופיל מועצה אזורית עמק המעיינות נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.maianot.co.il
סמל המועצה האזורית עד שנת 2008 ולפני שינוי שמה
ניר דוד, מבט מכיוון גן השלושה
שחזור תל עמל, חומה ומגדל
טירת צבי, מהרקיע

מועצה אזורית עמק המעיינות היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בבקעת בית שאן, בסמוך לגבול ישראל–ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 11.9 ק"מ. המועצה האזורית אינה כוללת את העיר בית שאן, המהווה רשות מקומית נפרדת.

ביוני 2008 אישרה ועדת השמות הממשלתית את המיתוג מחדש של המועצה ואת שמה החדש, "עמק המעיינות"‏‏‏‏‏[2]. שמה הקודם היה מועצה אזורית בקעת בית שאן.

ראש המועצה מאז 2009 הוא יורם קרין.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בקעת בית שאן

בקעת בית שאן ממוקמת באזור נמוך ושטוח יחסית, פרט למורדות הרי הגלבוע. מזג אוויר חם מאוד בקיץ, וממוזג בחורף. באזור מעיינות רבים, פחות ממחציתם מכילים מים מתוקים, ועקב מבנה הקרקע - ברובם מים מלוחים שאינם ניתנים לשתייה. למרות זאת, מקורות המים הנובעים באזור הם המספקים את צריכת המים לשתייה ולהשקיה, ולמרות הקרבה לכנרת, אין שימוש במי הכנרת המובלים במוביל הארצי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במועצה אזורית בקעת בית שאן 11,600 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 76.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,999 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה מאגדת 24 יישובים:

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי המועצה שוכנים שבעה בתי ספר. במועצה ארבעה בתי ספר יסודיים: רימון, שק"ד, ביכורה ודקלים; שני בתי ספר על-יסודיים: גאון הירדן ושק"ד ושני מוסדות חינוך נוספים לחינוך מיוחד.

כמו כן בתחומי המועצה המוסד "מלכישוע", מוסד גמילה מסמים.

ראשי מועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים ארכאולוגיים בבקעת בית שאן מאשרים את קיומה של התיישבות נרחבת באזור כבר בתקופת האימפריה הרומית, במאה הראשונה והשנייה לספירה. באזור נמצאו גם מספר בתי כנסת המתוארכים לתקופת בית שני.

בסוף המאה ה-19 לא היו יישובים יהודים בבקעת בית שאן, אך הוא היה משופע בכפרים ערבים. העיר בית שאן עצמה הייתה עיר ערבית מבוססת, ששימשה את השלטון העות'מאני כעיר מחוז. כאשר נסללה רכבת העמק על ידי השלטון העות'מאני, היה אחד ממסלוליה העיקריים בקו עפולה - בית שאן.

היישובים הראשונים במועצה אזורית בקעת בית שאן הוקמו בתחילת המאה, רובם בשיטת חומה ומגדל. בשנות ה-30 וה-40 היוו קיבוצי עמק בית שאן ועמק יזרעאל עוגן כלכלי ליישוב היהודי בארץ.

היישובים בעמק בית שאן סבלו מהתקפות תדירות של פורעים ערבים, וסבלו מאבדות רבות, עד למלחמת העצמאות ב-1948. במלחמת העצמאות כבשו כוחות ישראלים את בית שאן והכפרים שמסביבה, ותושביהם הערבים נמלטו.

מבחינה כלכלית-חברתית סובל האזור מבעיות האופייניות לאזור פריפריה המרוחק מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות, וקשיים בתחבורה ציבורית אל יישובי המועצה וביניהם.

גם בתחום הבריאות קיים חוסר. באזור אין בית חולים ותושבי המועצה הנזקקים לשרותי אשפוז נדרשים להגיע לבית החולים "העמק" בעפולה שבעמק יזרעאל, או לבית החולים פוריה הסמוך לטבריה.

במשך שנים רבות, עד להסכם השלום עם ירדן, סבל האזור גם מבעיות ביטחוניות של אזור קו העימות. היישובים באזור הופגזו באופן יומיומי בתקופת מלחמת ההתשה, ובמהלך שנות ה-70 וה-80 עדיין היו בכוננות ספיגה. כיום נדירות הפעמים בהן מוגברת הכוננות באזור עקב חשש מפני חדירות, בעיקר בקיבוצים כפר רופין ושדה אליהו הסמוכים לגבול.

בקיץ 2010 נפתח מסלול הליכה מעגלי העובר בין אתרי התיירות השונים בעמק בשם שביל עמק המעיינות. אורכו 120 ק"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]