מועצת גדולי התורה
מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת המועצה
מועצת גדולי התורה הוקמה כפועל יוצא מהקמתה של תנועת אגודת ישראל, שעליה הוכרז בקטוביץ' בשנת תרע"ב (1912). בראשות המועצה עמדו רבנים בולטים, כמו האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד.
אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך הכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במארינבאד שבצ'כוסלובקיה בשנת תרצ"ז (1937), כאשר חברי המועצה החליטו לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם: "ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש"[1][2].
[עריכה] התפתחותה
מועצת גדולי התורה שימשה בעבר כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה התקבלו על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי הנשיא ומזכיר המועצה. המועצה קבעה את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשה להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בארץ ישראל ואשר נוגעים לאגודת ישראל. האחרונים שכיהנו בראשות המועצה במתכונתה המקורית היו האדמו"ר מגור - הרב שמחה בונים אלתר והרב שך. בשנת תשמ"ט (1988), עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה גם מועצת גדולי תורה מקבילה למפלגת דגל התורה.
בשנת תשמ"ט חודשה פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כנשיאי המועצה שימשו האדמו"ר מגור בעל הלב שמחה והאדמו"ר מויזניץ, וכחברי הנשיאות שימשו הרב פנחס מנחם אלתר (אז ראש ישיבת שפת אמת), הרב יוחנן סופר מערלוי, האדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, וכחברי המועצה שימשו האדמו"רים רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון, והרבנים: הרב פישל רבינוביץ ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד חוג חת"ם סופר, הרב בנימין יהושע זילבר מחבר הספר "אז נדברו". בראש ההרכב הראשוני של מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמד הרב שך, וחבריה היו: הרב יוסף שלום אלישיב, האדמו"ר מבעלז, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב, הרב נסים קרליץ, הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב מרדכי מן ראש ישיבת בית הלל, הרב חיים קנייבסקי, הרב צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין, הרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור, הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר, הרב בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר, הרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון. חברותם של הרב אלישיב והרב חיים קנייבסקי היא סמלית בלבד, והם מעולם לא השתתפו בישיבות המועצה. במהלך השנים, עם פטירת חלק מהחברים הוותיקים, צורפו חברים חדשים למועצה: הרב שמואל אוירבך, הרב מאיר צבי ברגמן, הרב נתן צבי פינקל[3], הרב גרשון אדלשטיין, הרב יצחק שיינר והרב נסים טולידנו.
בשנים האחרונות הפכה מועצת גדולי התורה למוסד סמלי. המועצה כמעט אינה מתכנסת, ובמקרים הנדירים שבהם מתכנסים חבריה זהו מפגש שאין בו דיונים והחלטות. עד לשנת 2009 קיבל את רוב ההחלטות הנוגעות לאגודת ישראל האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר. את רוב ההחלטות הנוגעות לדגל התורה מקבל הרב יוסף שלום אלישיב, לעתים תוך התייעצות ברב שטיינמן ובאחרים.
כינוס נדיר התקיים בכ"ח בתמוז תשס"ט (22 ביולי 2009), בעקבות מאבק השליטה על מוסדות החינוך העצמאי, במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.
[עריכה] כיום
כיום (2011), באופן פורמלי נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הוא האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר, וחברים בה האדמו"רים: מגור, סאדיגורה, וערלוי. האדמו"רים מבוסטון וממודז'יץ היו חברים בה עד לפטירתם. הנשיא הפורמלי של מועצת גדולי התורה של דגל התורה כיום הוא הרב יוסף שלום אלישיב, וחברים בה: הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הרב שמואל אוירבך, הרב נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן, הרב גרשון אדלשטיין, הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יצחק שיינר והרב נסים טולידנו.
מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם מועצת גדולי התורה בארצות הברית (מועצת גדולי התורה באמריקה), שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. בראשותה עמד הרב אליהו שווי עד שנפל למשכב, וכיום עומד בראשה רבי יעקב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק, וחברים בה: הרב שמואל קמנצקי (ראש ישיבת פילדלפיה, בנו של הרב יעקב קמנצקי), הרב אהרן שכטר (ראש ישיבת רבנו חיים ברלין), הרב דוד פיינשטיין (בנו של הרב והפוסק החרדי הנודע משה פיינשטיין), הרב מלכיאל קוטלר (ראש ישיבת לייקווד), הרב אהרן פלדמן (ראש ישיבת נר ישראל-בולטימור), הרב אברהם חיים ברלין (ראש ישיבת טלז-שיקגו), הרב ממטרסדורף ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כך זה היה פעם - כינוס מועצת גדולי התורה
- מה היא מועצת גדולי התורה?, שאלות מראיון עם הרב מאיר שפירא מלובלין
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מנחם רהט, דעה:שלוש בנובמבר, אתר ערוץ 7
- ^ מגרוסוורדיין ועד אמסטרדם • ראיון היסטורי, 11 באפריל 2010, בחדרי חרדים
- ^ התמנה בגיל צעיר במיוחד, 56.
