מועצת התלמידים והנוער הארצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל מועצת התלמידים והנוער הארצית.

מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הנבחר והמייצג של התלמידים והנוער במדינת ישראל. המועצה הוקמה במטרה לחנך תלמידים לערכים דמוקרטים. המועצה היא המייצגת הרשמית של התלמידים והנוער בכיתות ז׳ עד י״ב בישראל בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך והתרבות ובמשרדי ממשלה נוספים. כמו כן, שותפים חברי המועצה לדיונים המתקיימים בוועדות הכנסת השונות ובעיקר בועדת החינוך, התרבות והספורט, הועדה לזכויות הילד, הוועדה למאבק בנגע הסמים וועדת המשנה לתחבורה בוועדת הכלכלה. המועצה אמונה גם על ייצוג הנוער מול אמצעי התקשורת המודפסת, האלקטרונית והמשודרת בטלוויזיה וברדיו. המועצה מהווה ארגון גג לכלל מועצות הנוער המחוזיות, הרשותיות ומועצות התלמידים. המועצה הוקמה בשנת 1993 ונתמכת על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך והתרבות

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מועצת תלמידים ונוער נפרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 החליט מנהל חברה ונוער במשרד החינוך לפתח תוכנית מובנית עבור מועצת התלמידים והנוער. בקיץ אותה שנה נערך באשקלון סמינר בן שבועיים ל-104 משתתפים, נציגים מבתי ספר ורשויות.

בחנוכה 1990 התקיים בירושלים מפגש ל-330 נציגי מועצות מחוזיות מכל הארץ ובו דנו בהיבטים השונים של הנוער והתלמידים בנושא זכויות וחובות התלמיד. באותה שנה ד"ר אליעזר מרכוס, ששימש כיו"ר המזכירות הפדגוגית החליט על הקמת מועצת תלמידים ארצית ומועצת נוער ארצית. המטרה הייתה ייצוגיות הנוער בעיקר בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. בסיום הסמינר נבחרו צביקה ארן (איינהורן אז) מכפר סבא כמייצג התלמידים ואפרת חכם מהרצליה כמייצגת הנוער. פעילותם התבטאה בצרכי התלמידים ובמענה על שעות הפנאי לנוער, זכויות לנוער עובד וכדומה. במשך שלוש שנים המשיכו המועצות לפעול כשני גופים נפרדים.

ב-1994 התקיימה שביתת מורים ממושכת. בסיומה הוחלט לקצר את ימי החופשות של בתי הספר בכל החגים והמועדים, כדי שהמורים לא יפסידו את כספם ושהתלמידים ישלימו את החומר. הפתרון, שגובש בהסכמה עם ארגוני המורים, לא הביא בחשבון את ציבור התלמידים ולא התקיים שום דיאלוג עם נציגיהם. מצב זה גרם לתסכול ולסערה ציבורית רבה בקרב הנוער, והתקיימה שביתה של כלל התלמידים. נציגי המועצות לא אפשרו למורים ולהנהלה לקיים לימודים ופעילות חינוכית בבית הספר. במספר בתי-ספר איימו המנהלים בהשעיית התלמידים, בהורדת ציונים ובעונשים נוספים.

בשביתה היו מעורבים מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני, שהצדיק את קיצור ימי החופשה, אך יחד עם זאת הצדיק את התלמידים על תחושת התסכול שלהם ועל תחושת הקיפוח שחשו בהתעלמות מהם. תופעת שביתה על ידי תלמידים זעזעה את משרד החינוך וגררה תגובות נזעמות ביותר של מנהלים ומורים כאחד.

הקמת יחידת מועצות תלמידים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 הוחלט לאחד בין שני גופי התלמידים, ובגוף המאוחד הושם דגש על קיום "ועדת נוער וקהילה" שתפעל למען בני הנוער בקהילה וחברה. בשנת 1995, עם ההכרה שזכתה המועצה בגופי מערכת החינוך והממשל הוחלט על הקמת יחידת המועצות-גוף בין תחומי שירכז ויאגד את עבודת הליווי, ההנחיה וההכשרה של נציגי הנוער מחד ושל מלווי-מנחי המועצות מאידך. כחלק מכך החליטה מועצת התלמידים הארצית גם על הקמת גוף על, "וועידה", שכולל נציגים מכלל המועצות, שתפקידו גיבוש מדיניות, החלטת החלטות וגיבוש עמדה המחייבת את כלל נציגי המועצות והנוער בכלל.

בחירת המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגל המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של מודל גלגל המועצות.

גלגל המועצות הוא מונח המתאר את המערך הארצי של המועצות המקושרות זו לזו בשרשרות של נציגות נבחרת. ראשיתה במועצות התלמידים הבית-ספריות, דרך המועצות הרשותיות והמחוזיות וכלה במועצת התלמידים והנוער הארצית. שיטת הבחירות לנציגות במועצות היא מחזורית ולכן לכל מועצה בגלגל אורך קדנציה (תקופת כהונה) של שנה אחת.

מועצות התלמידים בבתי הספר, שנציגיהן נבחרים על ידי התלמידים, בוחרות נציגים מטעמן למועצות נוער רשותיות. מועצות אלו הן לעתים עירוניות ולעתים אזוריות ומאגדות בתוכן מספר ישובים. במועצות הרשותיות מיוצגים גם גופים נוספים שבהם פועלות קבוצות התנדבות נוער, כגון מרכזי נוער, תנועות נוער וארגוני נוער. המועצות הרשותיות פועלות בשיתוף פעולה עם העיריות והרשויות המקומיות והן מקדמות פרויקטים למען הנוער והקהילה בתחומן.

מועצות הנוער הרשותיות בוחרות נציגים מטעמן למועצות התלמידים והנוער המחוזיות. שש מן המועצות המחוזיות הן על־פי חלוקה גאוגרפית (מחוז ירושלים, מחוז תל אביב, מחוז חיפה, מחוז צפון, מחוז דרום ומחוז מרכז) והמועצה המחוזית הנוספת היא המועצה של המגזר הערבי שיישוביה מפוזרים באזורים גאוגרפיים שונים. הנציגים מן הרשויות נבחרים למועצות המחוזית על־פי מפתח נציגות, בהתאם לגודל היישוב. ביישובים שבהם לא קיימת מועצה רשותית, נבחר נציג ישירות מבית הספר למועצה המחוזית. תפקידן של המועצות המחוזיות הוא לסייע בפעילותן של המועצות הרשותיות, להקים מועצות חדשות ביישובים שבהם לא קיימת מועצה רשותית, ולייצג את בני הנוער של המחוז במשרד החינוך ומול כלי התקשורת. כל מועצה מחוזית בוחרת נציגים מטעמה למועצת התלמידים והנוער הארצית על־פי מפתח נציגויות הנקבע על־פי גודל המחוז.

מועצת התלמידים והנוער הארצית וכן שאר המועצות בגלגל והוועידה הארצית פועלות תחת משרד החינוך והתרבות. במינהל חברה ונוער של משרד החינוך הוקמה היחידה למועצות תלמידים ונוער שתפקידה לכוון ולסייע לפעילות המועצה, בין היתר בהקצאת כוח אדם ומשאבים מתאימים ובהכשרת מנחי ומלווי מועצות.

הרכב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המליאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מליאת מועצת התלמידים והנוער הארצית מורכבת מנציגים, ממלאי מקום ופעילים. במועצת התלמידים והנוער הארצית 45 נציגים על־פי מפתח הנציגויות, כאשר ישנו מקום שמור אחד עבור נציג בדואי ואחד עבור נציג דרוזי. כמו כן, נבחרים מכל מחוז שני ממלאי מקום המתפקדים כנציגים לכל דבר אך זכות הצבעה ניתנת להם רק במקרה של היעדרות אחד הנציגים הקבועים. במועצה הארצית חברים גם פעילים, כלומר בני נוער אשר אינם נבחרים למועצה הארצית, ועליהם להיות חברי מועצה מחוזית. מליאת המועצה הארצית מתכנסת כאחת לחודש בבית הספר הארצי לעובדי חינוך ונוער בפתח תקווה.

מזכירות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף המוביל את המועצה הארצית הוא מזכירות המועצה. המזכירות המצומצמת כוללת בתוכה את כל בעלי התפקידים במועצה הארצית. בראש מזכירות המועצה עומד יו"ר המועצה והוא מנהל את ישיבות המליאה ומתפקד כמייצג רשמי שלה בפני כל גוף חיצוני. לצידו פועל סגן יו"ר המסייע לו בפיקוח על פעילות הוועדות. מזכ"ל (מזכיר כללי) המועצה אחראי על הקשר עם חברי המועצה וביניהם, וכן על רישום, ריכוז והפצה של פרוטוקולים. דובר המועצה, המתמקד בעיקר בתדמית המועצה בכלי התקשורת ובאמירת דברו של הנוער בכל פורום רלוונטי, משמש גם כיו"ר ועדת פרסום. במזכירות המצומצמת חברים גם יתר יושבי ראש הוועדות ומבקר המועצה. המזכירות המצומצמת נבחרת אחת לשנה לקראת סוף חודש יוני.

המזכירות המורחבת של המועצה היא גוף הכולל בתוכו את כל חברי המזכירות המצומצמת וכן את יושבי ראש המועצות המחוזיות. המזכירות המתכנסת היא מצומצמת ומורחבת לסירוגין ונפגשת כאחת לשבועיים, אך בעת הצורך גם לעתים תכופות יותר ומקום מושבה אינו קבוע.

מבקר המועצה וועדת הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למועצה קיים גם גוף נפרד שהוא חיצוני למליאת המועצה והוא ועדת הביקורת. חברי ועדת הביקורת, נבחרים אחד מכל מחוז ואינם חברי מועצה ארצית. רק יו"ר ועדת הביקורת, מבקר המועצה הארצית, חייב להימנות על חברי המועצה הארצית. גוף נייטרלי זה מפרסם דו"ח ביקורת אחת לשלושה חודשים והוא מטפל בכל תלונה או פנייה מכל בן נוער על תפקוד של גורם בגלגל המועצות, כערכאה עליונה.

מבקר המועצה הוא חבר במזכירות המועצה, אך אין לו זכות הצבעה בה .

הוועדות ופעילותן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל חברי המועצה הארצית שותפים לפעילות ועדות המועצה. לפי תקנון המועצה, על הוועדות להתכנס לפחות פעם אחת בין כל שתי ישיבות מליאה.

  • ועדת דוברות ופרסום האחראית לפעילות התקשורתית של המועצה, למעקב ותגובה לידיעות עיתונאיות וכן להבאת דברה של המועצה בכל פורום רלוונטי. בנוסף, פניות למועצה מגיעות ומטופלות על ידי הדובר שלה.
  • הועדה האתית-משפטית האחראית על התחום המשפטי במועצה. בין היתר עוסקת הוועדה בחיבור תקנון המועצה ואכיפתו, בנוסף, פועלת הוועדה למען שמירה על זכויותיהם של בני הנוער בעבודה ובלימודים.
  • ועדת נוער וקהילה (נו"ק), האחראית על הפרויקטים של המועצה. ועדה זו פועלת במסגרת מטות בגרויות, סש"ע (סמים, שתייה, עישון), אלימות, תחבורה, מנהיגות וצו השעה.

ועידת המועצות, תקנון העל ואמנת המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לשנה מתכנסת ועידת מועצות התלמידים והנוער. זהו גוף עליון שהחלטותיו מחייבות את כל המועצות בגלגל. הוועידה מונה כ-700 צירים נבחרים (נציגים), תלמידי כיתות י' עד י"ב מרחבי הארץ, המייצגים כ-700,000 בני נוער בישראל. בכל שנה מתכנסת הוועידה במחוז אחר והיא מתווה את המדיניות הכללית של כל המועצות בארץ לשנה הקרובה. לקראת כינוסה של הוועידה הארצית, הצירים העתידים להשתתף בה נוטלים חלק בוועידה מכינה מחוזית. מועצת התלמידים והנוער הארצית בוחרת בכותרת אשר תכניה נבחרים על ידי הצירים בוועידות המכינות. הוועידה מתקיימת בדרך כלל בחודש מאי והחלטותיה מנוסחות על ידי ועדה מתמדת, הנבחרת במהלך יום הוועידה, ובסיומו מתקיימת עליהן הצבעה.

בשנת 1997 חיברה ועידת מועצות התלמידים והנוער את "תקנון העל" המקנה שפה משותפת ואחידה לכל המועצות בגלגל ומחייב את כולן. תקנון זה מכיל את התנאים המינימליים לקיומה של מועצה חוקית ומהווה מעין חוקה למועצות. תקנון העל נפתח לדיון אחת לחמש שנים בוועידה ארצית. הוא עודכן עד כה, בשנים 2001 2006 2012 ו 2014

אמנת המועצות, שארבעת עקרונותיה הם ייצוגיות, מעורבות, אחריות וכבוד הדדי, חוברה אף היא על ידי ועידה ארצית והיא מנחה את נציגי המועצות בכל הארץ.

הישגי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות מעורבותה של המועצה הארצית בוועדות הכנסת והשיח הציבורי, עלה בידה לגרום לחקיקתו של חוק זכויות התלמיד, שאושר בכנסת בשנת 2000 והוא הראשון מסוגו בעולם. הוא מאגד בתוכו מספר זכויות חשובות כגון: הזכות לערער לפני העברה לצמיתות ממוסד חינוך, הזכות למידע, איסור הפליה וסעיפים נוספים המונעים מתלמידים עונשים מבישים או משפילים, מונעים ענישת תלמיד בשל מעשי הוריו ומאפשרים נוכחות יו"ר מועצה מחוזית בוועדת שימוע הדנה בערעורו של תלמיד על הרחקתו לצמיתות ממוסד חינוך. כמו כן, חוק זה מחייב כל מוסד חינוך להקים מועצת תלמידים.

בין היתר, יזמה המועצה הארצית תיקון לחוק פקודת העיריות שהוריד את גיל הבחירות ברשויות המקומיות מ-18 ל-17 ואפשר לנציגות של המועצות הרשותיות לקחת חלק בוועדות עירוניות. המועצה הארצית הייתה מעורבת במספר שינויים בחקיקה הנוגעים לקבלת רישיונות נהיגה ונהגים צעירים, כמו הורדת תקופת המלווה וחתימה על אמנות שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי ועם משטרת ישראל.
בשנת 2011 עבר בכנסת חוק החינוך הבלתי פורמלי שמסדיר ומחייב את פעילות מחלקות הנוער ברשויות המקומיות ובנוסף להם גם מועצות תלמידים ונוער עירוניות, החוק קודם בשיתוף מועצת התלמידים והנוער הארצית.
בנוסף, בשנת 2011 הצליחה המועצה הארצית למנוע את ביטול חוק זכויות התלמיד.

ב-13 בינואר 2014 פרסם ארגון המורים הודעה על עיצומים אשר יתקיימו ב-15 בינואר 2014 ב-15 בינואר, היום המתוכנן לעיצומים, הודיעה המועצה כי באותו יום העיצומים המועצה תשבית את הלימודים בחטיבות ובחטיבות העליונות. יום למחרת, ב-14 בינואר, ארגון המורים המורים הודיע לתקשורת כי העיצומים בוטלו. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר לעיתונות "אני מבין את התלמידים שכואב להם. משרד האוצר לא פותר בעיות שהיה אמור לפתור ולא מאפשר למשרד החינוך לפתור את זה. גם התלמידים מבינים את זה. יכול להיות שאם נפעל ביחד נצליח להשיג משהו".‏[1][2][3][4]

כמו כן, ב-25 בינואר 1999, נחתמה אמנת שיתוף פעולה בין המועצה לכנסת ונציגי המועצה נוכחים באופן שוטף בישיבות של וועדות הכנסת השונות, לרבות וועדת החינוך, התרבות והספורט.

שלוש פעמים הודלקה משואה בטקס יום העצמאות על ידי אדם מטעמה של מועצת התלמידים והנוער הארצית: ביום העצמאות ה 54 על ידי יו''ר המועצה קובי צורף, ביום העצמאות ה 60 על ידי מנחת המועצה הדרה רוזנבלום וביום העצמאות ה 66 על ידי יו''ר המועצה גל יוסף .

יושבי ראש המועצה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה נבחר יו"ר חדש למועצה הארצית. היו"ר נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי 45 הנציגים במועצה הארצית, אשר נבחרו באופן דמוקרטי וערכי לייצג את התלמידים והנוער במועצה הארצית.

אלו הם היושבי ראש של המועצה הארצית מאז הקמתה:

שם תפקיד תקופת כהונה
צביקה ארן (איינהורן) יו"ר מועצת התלמידים הארצית תשנ"א 1990-1991
אפרת חכם יו"ר מועצת הנוער הארצית תשנ"ד 1993-1994
אוה רוזנטל יו"ר מועצת התלמידים הארצית תשנ"ה 1994-1995
קרן ויינברג יו"ר מועצת התלמידים הארצית תשנ"ו 1995-1996
ליעד מודריק יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשנ"ז 1996-1997
עודד כהן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשנ"ח 1997-1998
בן מיוסט יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשנ"ט 1998-1999
יעל ארמוני יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תש"ס 1999-2000
דפנה ליאל יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"א 2000-2001
שרית בן עמי יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ב 2001
קובי צורף יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ב 2001-2002
רביד בן זאב יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ג 2002-2003
שירין גבאי יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ד 2003-2004
זיו חן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ה 2004-2005
שי ביאליק יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ו 2005-2006
חגי אורן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ז 2006-2007
ניר קטררו יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ח 2007-2008
אוריאל יפרח יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשס"ט 2008-2009
הדר שומן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תש"ע 2009-2010
אשר אלון יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשע"א 2010-2011
אופק הרניק יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשע"ב 2011-2012
יובל כחלון יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשע"ג 2012-2013
גל יוסף יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית תשע"ד -תשע"ה -2014-2015 מכהנת

עמותת בוגרי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הקימו מספר בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית את עמותת במתנ"ה - בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית. העמותה היא עמותה רשומה ברשם העמותות, ומטרתה היא קידום מנהיגות צעירה באמצעות מועצות התלמידים והנוער, באמצעות: חניכת בעלי תפקידים במועצות, ארגון ימי עיון וסמינרים, בניית תכנים, תמיכה במועצת התלמידים והנוער הארצית, קרן מלגות לחברי מועצות התלמידים והנוער ועוד. העמותה מסייעת לפעילותן של מועצת התלמידים והנוער הארצית ומועצות התלמידים והנוער המחוזיות.

סמל ומיתוג המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1993 סמל המועצה הארצית הינו סמל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, כשמעליו הכיתוב "מועצת התלמידים והנוער הארצית".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל רשף ורמי שני, התלמידים ניצחו: המורים מפסיקים את העיצומים, באתר וואלה!, 14 בינואר 2014
  2. ^ שחר חי, הטיולים יחודשו, שביתת התלמידים בוטלה, באתר ynet‏, 14 בינואר 2014
  3. ^ דפנה ליאל, "הלחץ עבד: הטיולים חזרו, שביתת התלמידים בוטלה", באתר רשת, 14 בינואר 2014
  4. ^ דפנה ליאל, "הלחץ עבד: הטיולים חזרו, שביתת התלמידים בוטלה", באתר Mako, ‏14 בינואר 2014