מועצת תנועות הנוער בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המועצה

מועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן), (The Israeli Council of Youth Movements באנגלית), נוסדה ב-1974 ונרשמה כעמותה ב-1982, המועצה מאגדת בתוכה חלק מתנועות וארגוני הנוער בישראל. המועצה מהווה מקום לדיונים בנושאי החינוך הבלתי פורמלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך.

מפעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין הפעילויות בשטח במהלך השנה, מקיים הארגון אירוע הוקרה למסיימי שנת שירות, קונגרס תנועות נוער ביד ושם, טקסי זיכרון, פעילות משותפת עם צה"ל, מפגשי גישור בין דתיים לחילונים, מעמד אמירת "סליחות" מרכזי בכיכר ציון, יום הנהגות בבית הנשיא ושבוע תנועות הנוער.

המועצה יוזמת פרויקטים רבים כגון "פרויקט מגשרים בקהילה" בשיתוף הקרן לידידות, פרויקט ש"ש לאומי ועוד.

מבנה המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הארגון עומד יו"ר הנבחר מידי כמה שנים, השנה נכנס לתפקידו רותם יואלי, מזכ"ל הצופים, את המועצה מנהל מזכ"ל המועצה נפתלי דרעי ובמועצה פועלות ועדות שונות, כגון ועדת הדרכה, מפעלים, גזברים שנת שירות , קשרי חוץ וכו´ הכפופות להנהלה, לכל ועדה יו"ר משלה הנבחר לתקופת זמן. מזכ"ל המועצה הנו עובד המועצה ואחראי על מעקב ביצוע החלטות המתקבלות בהנהלה ובוועדות.
יו"ר השדולה בכנסת למען תנועות הנוער היא חברת הכנסת אורית נוקד.

המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, שיתוף פעולה המקנה הצלחה בעקבות הגישור בין החינוך הבלתי פורמלי לפורמלי.

תנועות הנוער החברות בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2008, חברות בארגון 16 תנועות נוער, המאגדות ביחד כחצי מיליון חניכים.

תנועות הנוער החברות בארגון הן:

כניסת תנועות נוער לא-ציוניות למת"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2007 היו חברות במת"ן רק תנועות נוער שהוגדרו כציוניות, הדבר היה מעוגן בתקנונה. בשנת 2007 לאחר שמשרד החינוך אימץ את דו"ח שפירא[1] (שניכתב על ידי ועדה שהקימה שרת החינוך ב2003 בראשות פרופ' רינה שפירא) שבדק את מאפייני תנועות הנוער כבסיס לקביעת קריטריונים לתמיכה, והציע שיטת בדיקה אחת להכרה בתנועת נוער ( על ידי ביטול שלוש ההגדרות השונות שהיו לתנועות נוער: תנועות ציוניות, תנועות ממלכתיות ותנועות אחרות) , דרש משרד החינוך את פתיחתה של מת"ן לתנועות נוער חרדיות וערביות שאינן ציוניות[2].

מת"ן, במזכ"לות יניב שגיא (שכיהן גם כמזכ"ל השומר הצעיר) שתמך בהצעה[3], קיימה על כך הצבעה וקיבלה עליה את דרישת משרד החינוך. בעקבות החלטה זו הוסרו אזכורי המילה "ציונות" מתקנון מת"ן[4]. תנועות הנוער שנאבקו במהלך הן הנוער הציוני, הנוער העובד והלומד והמחנות העולים. תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת המחנות העולים הקימו בעקבות קבלת השינוי את "מעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות" ופועלות בתוכו במקביל לפעולתן במת"ן.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל הוענק פרס ישראל על מפעל חיים בגין תרומה לחברה ולמדינה למועצת תנועות הנוער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השרה לבנת והמנכ"לית תירוש אימצו את דו"ח וועדת שפירא - מאפייני תנועות הנוער (לשכת דובר משרד החינוך)
  2. ^ פרוטוקול מס' 456 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
  3. ^ יניב שגיא: "אני הובלתי את פתיחתה של מת"ן לא משום שחשבתי שעלינו להתכופף לתכתיב של משרד החינוך, כי אם מתוך תפיסה שפתיחתה של מת"ן לתנועות לא ציוניות היא המעשה הציוני ביותר בישראל של ראשית שנות ה-2000." ~ כנס הנהגות תנועות הנוער - באתר שבט תדהר
  4. ^ הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנוגע לתקצוב תנועות הנוער


תנועות נוער בישראל

אריאל | בית"ר | בנות בתיה | בני עקיבא | ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי | האיחוד החקלאי | המחנות העולים | הנוער הלאומי | נוע"ם
הנוער העובד והלומד | השומר הצעיר | מכבי צעיר | נוער תל"ם | תנועת הנוער הערבי | עזרא | הצופים העבריים | הצופים הערבים