מוצב ריחן
מוצב ריחן היה המוצב הצפוני ביותר מבין מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון[1] וממוקם בפאתי הכפר ריחן[2].
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערבית לו שכן מוצב צד"ל סוג'וד וצפונית לו שכנו שלושת מוצבי צד"ל ע'זלן, ערמתא וחונה. המוצב היה חלק מגדוד עישייה תחת פיקודה של החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון[3]. משימתו של מוצב ריחן הייתה לשמור על הציר בין מרג' עיון ומובלעת ג'זין פתוח. משימה נוספת הייתה חיזוקו של גדוד 10 של צד"ל, אשר ישב במוצבים הסמוכים כגון סוג'וד, ע'זלן, ערמתא, חונה , רזלן וריחן, ולהוות העתודה שלו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ריחן תפסה פלוגת חי"ר[4], בדרך כלל הפלחה"ן או הפלנ"ט של החטיבה[5], וכן כוחות שריון, על בסיס קבוע של תחלופה בסבבים של ארבעה חודשים, למעט שבעה חודשים רצופים עד לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון. במוצב היה צוות שהפעיל מכ"ם "קשת", מכ"ם קרקעי נייד, שנועד לעקוב אחר תנועת כוחות אויב בלילה (אז מגדוד 414 שהיה חלק מחיל הקשר). עקב מיקומו הצפוני שימש המוצב כנקודת יציאה לפעילות בתוך רצועת הביטחון ומחוצה לה[6]. היו שכינו את המוצב "מוצב המוות" עקב כמות הנפגעים הגדולה מתוך אלה ששירתו בו במשך שנות פעילותו[7].
באוקטובר 1995 עלה כוח של חטיבת גולני מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 יחד עם צוות לוחמים מפלוגת הקשר החטיבתית על מטען צד בזמן שהיה רכוב על נגמש, שישה חיילים נהרגו וחייל אחד נפצע קשה, האירוע כונה "אסון הנגמ"ש הראשון", ובו נהרג מפקד הפלוגה המסייעת רס"ן יוסי אוחנה.
באפריל 1999 תקפו עשרות פעילי חזבאללה את כוחות צד"ל שבמוצב סוג'וד. כוח הצנחנים ממוצב ריחן הסמוך סייע להבריח את אנשי חזבאללה. שמונה חיילי צה"ל ושלושה חיילי צד"ל נפצעו קל[8]. ביוני 1999 נתקל כוח מחלקתי מגדוד 101 בחוליית בת ארבעה מחבלים בעת שעמדה להציב מארב ברכס נבי אבו רקב שבסמוך למוצב ומפקדו נפצע[9]. כוח הצנחנים שאליו התווסף כוח בפיקוד המג"ד, איתי וירוב, לחם במחבלים בשטח הררי וסבוך והרגם[10]. המוצב פונה ופוצץ ב-23 במאי 2000 בעת נסיגת צה"ל מלבנון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, מסת"ב 9655116824
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- יוסי פלד (כתבה: רונית ורדי), איש צבא, תל אביב: ספרית מעריב, 1993
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוצב ריחן, באתר "מפת סיפור מוצבי אזור הביטחון בלבנון"
- עמוס הראל, מפקד יחידת הקישור ללבנון: כוחו של חזבאללה נשחק בעימות עם צה"ל, הארץ, 9 ביוני 1998, כפי שהועלה באתר פרש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיר בוחבוט, אלוף פיקוד צפון: "נסראללה שם את כל הקלפים על אסד", באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2013
- ^ אביחי בקר, תא"ל אמיתי נער מוסדות, הארץ, 20 במאי 1999, כפי שהועלה באתר פרש
- ^ אביחי בקר, ארז של לבנון, הארץ, 1 במרץ 1999, כפי שהועלה באתר פרש
- ^ סי"צ, ביירות, מקורות לבנוניים: מטוסים ישראלים שברו את מחסום הקול מעל ביירות, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
- ^ יועז הנדל, צבע אדום, מקור ראשון, 26 באוקטובר 2008, כפי שהועלה באתר פרש
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, "מלחמה ללא אות", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 37–42
- ^ אביחי בקר, בניגוד לאווירת הנכאים הציבורית, הארץ, 13 במרץ 1998, כפי שהועלה באתר פרש
- ^ אלכס פישמן, איתן גליקמן ועמיר רפפורט, צה"ל וצד"ל בלמו כיבוש מוצב בלבנון, ידיעות אחרונות, 28 באפריל 1999, כפי שהועלה באתר פרש
- ^ שי לוי, 40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2014
- ^ איתי וירוב, הרצאה במכינת עצם, 7 בפברואר 2014
| מוצבי צה"ל שהיו ברצועת הביטחון | ||
|---|---|---|
|