116 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמות מונדיאל 1990, והתחרו על 24 מקומות בטורניר הגמר. איטליה, המארחת, וארגנטינה, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 22 מקומות לשאר הנבחרות. מספר הנבחרות היה נמוך ב-5 ממספר הנבחרות שנרשמו למוקדמות מונדיאל 1986, שהיה שיא בתולדות המונדיאלים.
24 המקומות במונדיאל 1990 באיטליה הוקצו על ידי פיפ"א לקונפדרציות השונות שלה כמפורט להלן:
- אירופה (אופ"א): 14 מקומות, מתוכם 1 למארחת איטליה ועל 13 המקומות האחרים התחרו 32 נבחרות.
- דרום אמריקה (CONMEBOL): 3.5 מקומות, מתוכם 1 לאלופה המכהנת ארגנטינה ועל 2.5 המקומות האחרים התחרו 9 נבחרות. הנבחרת שזכתה בחצי מקום העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה.
- צפון, מרכז אמריקה והקריביים (CONCACAF): 2 מקומות, עליהם התחרו 16 נבחרות.
- אפריקה (CAF): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
- אסיה (AFC): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
- אוקיאניה (OFC): חצי מקום, עליו התחרו 5 נבחרות. הנבחרת המנצחת באזור זה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.
שלוש בקשות הרשמה נדחו על ידי פיפ"א בגלל המצב הכלכלי הקשה של המגישות: בליז, מאוריציוס ומוזמביק. כתוצאה מכך ירד מספר הנבחרות ל-111, כיוון שגם המארחת והאלופה המכהנת לא השתתפו. גבון, עומאן ופקיסטן ערכו את הופעת הבכורה שלהן במוקדמות המונדיאל. 103 נבחרות שיחקו לכל הפחות משחק אחד. בסך הכל נערכו 314 משחקים, בהם הובקעו 735 שערים (ממוצע של 2.34 שערים למשחק, הממוצע הנמוך ביותר בתולדות המונדיאלים).
הגרלת המשחקים נערכה ב-12 בדצמבר 1987 בציריך שבשווייץ. המשחק הראשון במוקדמות נערך ב-17 באפריל 1988, והאחרון נערך ב-19 בנובמבר 1989.
משחקי המוקדמות באירופה החלו ב-21 במאי 1988 והסתיימו ב-18 בנובמבר 1989. 32 הנבחרות (לא כולל איטליה המארחת) חולקו לארבעה בתים בני חמש נבחרות כל אחד ולשלושה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. נקבע כי שבע הנבחרות שסיימו במקום הראשון יעפילו אוטומטית למונדיאל, וכן הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים שבהם היו חמש נבחרות. הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים שבהם היו ארבע נבחרות דורגו בטבלה נפרדת לאחר סיום המשחקים, ושתי הנבחרות הראשונות בטבלה זו העפילו למונדיאל.
בהגרלת המשחקים שובצו הנבחרות לחמש קבוצות דירוג, שנקבעו עשרה ימים קודם לכן ומהן הורכבו שבעת הבתים. קבוצות הדירוג מפורטות להלן:
- קבוצה א': גרמניה המערבית, אנגליה, ספרד, ברית המועצות, דנמרק, בלגיה וצרפת
- קבוצה ב': בולגריה, הולנד, פולין, גרמניה המזרחית, פורטוגל, סקוטלנד והונגריה
- קבוצה ג': רומניה, שבדיה, ויילס, צפון אירלנד, אוסטריה, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה
- קבוצה ד': אירלנד, יוון, שווייץ, פינלנד, איסלנד, נורבגיה ואלבניה
- קבוצה ה': טורקיה, מלטה, לוקסמבורג וקפריסין
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 רומניה |
9 |
6 |
4 |
1 |
1 |
10 |
5 |
5 |
 דנמרק |
8 |
6 |
3 |
2 |
1 |
15 |
6 |
9 |
 יוון |
4 |
6 |
1 |
2 |
3 |
3 |
15 |
12- |
 בולגריה |
3 |
6 |
1 |
1 |
4 |
6 |
8 |
2- |
|
|
רומניה העפילה. דנמרק לא העפילה למונדיאל כיוון שהייתה הנבחרת בעלת המאזן הגרוע ביותר מבין הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים שבהם היו ארבע נבחרות.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 שבדיה |
10 |
6 |
4 |
2 |
0 |
9 |
3 |
6 |
 אנגליה |
9 |
6 |
3 |
3 |
0 |
10 |
0 |
10 |
 פולין |
5 |
6 |
2 |
1 |
3 |
4 |
8 |
4- |
 אלבניה |
0 |
6 |
0 |
0 |
6 |
3 |
15 |
12- |
|
|
שבדיה ואנגליה העפילו.
ברית המועצות ואוסטריה העפילו.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 הולנד |
10 |
6 |
4 |
2 |
0 |
8 |
2 |
|
 גרמניה המערבית |
9 |
6 |
3 |
3 |
0 |
13 |
3 |
|
 פינלנד |
3 |
6 |
1 |
1 |
4 |
4 |
16 |
|
 ויילס |
2 |
6 |
0 |
2 |
4 |
4 |
8 |
|
|
|
הולנד וגרמניה המערבית העפילו.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 יוגוסלביה |
14 |
8 |
6 |
2 |
0 |
16 |
6 |
10 |
 סקוטלנד |
10 |
8 |
4 |
2 |
2 |
12 |
12 |
0 |
 צרפת |
9 |
8 |
3 |
3 |
2 |
10 |
7 |
3 |
 נורבגיה |
6 |
8 |
2 |
2 |
4 |
10 |
9 |
1 |
 קפריסין |
1 |
8 |
0 |
1 |
7 |
6 |
20 |
14- |
|
|
יוגוסלביה וסקוטלנד העפילו.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 ספרד |
13 |
8 |
6 |
1 |
1 |
20 |
3 |
17 |
 אירלנד |
12 |
8 |
5 |
2 |
1 |
10 |
2 |
8 |
 צפון אירלנד |
8 |
8 |
2 |
4 |
2 |
8 |
12 |
4- |
 הונגריה |
8 |
8 |
2 |
3 |
2 |
6 |
12 |
6- |
 מלטה |
2 |
8 |
0 |
2 |
6 |
3 |
18 |
15- |
|
|
ספרד ואירלנד העפילו.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 בלגיה |
12 |
8 |
4 |
4 |
0 |
15 |
5 |
10 |
 צ'כוסלובקיה |
12 |
8 |
5 |
2 |
1 |
13 |
3 |
10 |
 פורטוגל |
10 |
8 |
4 |
2 |
2 |
11 |
8 |
3 |
 שווייץ |
5 |
8 |
2 |
1 |
5 |
10 |
14 |
4- |
 לוקסמבורג |
1 |
8 |
0 |
1 |
7 |
3 |
22 |
19- |
|
|
בלגיה וצ'כוסלובקיה העפילו.
דרום אמריקה [עריכה]
9 הנבחרות מדרום אמריקה התחרו על 3.5 מקומות במונדיאל, כשהנבחרת שזוכה בחצי מקום מעפילה לפלייאוף בין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה. ארגנטינה, הנבחרת העשירית, העפילה אוטומטית בתור האלופה המכהנת. הנבחרות חולקו לשלושה בתים בני שלוש נבחרות כל אחד, בהם נערכו המשחקים בשיטת בית-חוץ בין יולי לספטמבר 1989. לאחר סיום המשחקים דורגו הנבחרות שסיימו במקום הראשון בכל בית, ושתי הנבחרות הטובות ביותר העפילו ישירות למונדיאל; המנצחת בעלת המאזן השלישי בטיבו העפילה לפלייאוף מול נציגת אוקיאניה.
בהגרלת המשחקים שובצו הנבחרות לשלוש קבוצות דירוג כמפורט להלן:
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 אורוגוואי |
6 |
4 |
3 |
0 |
1 |
7 |
2 |
5 |
 בוליביה |
6 |
4 |
3 |
0 |
1 |
6 |
5 |
1 |
 פרו |
0 |
4 |
0 |
0 |
4 |
2 |
8 |
6- |
|
|
אורוגוואי העפילה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 קולומביה |
5 |
4 |
2 |
1 |
1 |
5 |
3 |
2 |
 פרגוואי |
4 |
4 |
2 |
0 |
2 |
6 |
7 |
1- |
 אקוודור |
3 |
4 |
1 |
1 |
2 |
4 |
5 |
1- |
|
|
קולומביה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 ברזיל |
7 |
4 |
3 |
1 |
0 |
14 |
1 |
13 |
 צ'ילה |
5 |
4 |
2 |
1 |
1 |
9 |
5 |
4 |
 ונצואלה |
0 |
4 |
0 |
0 |
4 |
1 |
18 |
17- |
|
|
ברזיל העפילה. ב-3 בספטמבר 1989 נערך בריו דה ז'ניירו המשחק בין ברזיל לצ'ילה, שהייתה זקוקה לניצחון על מנת לשמור על הסיכוי להעפיל למונדיאל, אך נקלעה לפיגור 0 - 1. בדקה ה-67' נפל השוער הצ'ילאני רוברטו רוחאס על המגרש, ככל הנראה עם פציעה במצח. זיקוק שנזרק מהיציע על ידי אוהדת ברזילאית בשם רוזמרי דה מלו העלה עשן במרחק קצר מהשוער. לאחר שרוחאס הורד מהמגרש סירבו השחקנים והמאמנים הצ'ילאנים לחזור, וטענו כי הם אינם חשים בטוחים עוד. בעקבות כך הוחלט להפסיק את המשחק. לאחר שפיפ"א בדקה את קלטות המשחק היא גילתה כי הזיקוק כלל לא פגע ברוחאס, שפצע את עצמו באמצעות סכין גילוח שהחביא בכפפה שלו, ולפיכך העניקה לברזיל ניצחון טכני 2 - 0 שגרם לצ'ילה לאבד את הסיכוי להעפיל למונדיאל. היא גם החליטה להעניש את צ'ילה והשעתה אותה ממוקדמות מונדיאל 1994, והשעתה את רוחאס לצמיתות (עונש זה בוטל ב-2001). גם המאמן אורלנדו אראבנה והרופא דניאל רודריגס הושעו לצמיתות מעיסוק כלשהו בכדורגל תחרותי.
צפון, מרכז אמריקה והקריביים [עריכה]
אליפות CONCACAF ב-1989 שימשה גם כטורניר מוקדמות המונדיאל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה שימשה האליפות למטרה זו, וגם הפעם האחרונה שבה לא הייתה מארחת קבועה. שתי הנבחרות הראשונות באליפות העפילו למונדיאל. 16 נבחרות המשתייכות ל-CONCACAF השתתפו בטורניר המוקדמות, ממנו סולקה מקסיקו על ידי CONCACAF לפני שהספיקה להשתתף במשחק כלשהו בטורניר, כיוון ששיתפה שחקנים מבוגרים מדי באופן לא חוקי במשחקי המוקדמות של אולימפיאדת סיאול, שהיה טורניר נוער. בקשת ההרשמה של בליז נדחתה בעקבות חובות לפיפ"א.
קוסטה ריקה זכתה באליפות CONCACAF והעפילה למונדיאל הראשון בתולדותיה בזכות הפרש שערים עדיף בפלוס 1 על פני זה של ארצות הברית שסיימה במקום השני. ארצות הברית הבטיחה את העפלתה למונדיאל לראשונה מזה 40 שנים, לאחר שגברה על טרינידד וטובגו בתוצאה 1 - 0 משער של פול קליגיורי שזכה לכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם"[1]. שני המשחקים בין אל סלבדור לגואטמלה היו אמורים להיערך בגואטמלה. מאוחר יותר הוסכם על ביטולם בגלל חוסר חשיבות ספורטיבית (אף אחת מהנבחרות לא הייתה יכולה להעפיל למונדיאל גם אם הייתה מנצחת בשני המשחקים.
26 נבחרות מאפריקה התמודדו על 2 המקומות שהוקצו ליבשת. פיפ"א דחתה את בקשת ההרשמה של מאוריציוס ומוזמביק בגלל חובותיהן כלפיה, ולפיכך פחת מספר הנבחרות ל-24. לסוטו, רואנדה וטוגו פרשה לאחר ההגרלה לסיבוב הראשון ולפני שהספיקו לשחק. לוב העפילה מהסיבוב הראשון והתקדמה לשלב הבתים (הסיבוב השני), אף פרשה במהלכו וכל תוצאותיה בשלב זה בוטלו. המשחקים התנהלו בשלושה סבבים:
- סיבוב ראשון: שמונה הנבחרות הטובות ביותר לפי פיפ"א (אלג'יריה, קמרון, חוף השנהב, מצרים, קניה, מרוקו, ניגריה וזאיר) העפילו אוטומטית לסיבוב השני. שאר הנבחרות חולקו לזוגות ושיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת המנצחת בסיכום המשחקים העפילה לסיבוב השני.
- סיבוב שני (שלב הבתים): שמונה הנבחרות מהסיבוב הראשון הצטרפו לשמונה הנבחרות שהעפילו אוטומטית, וחולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
- סיבוב הגמר: ארבע הנבחרות שנותרו חולקו לשני זוגות ושיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת המנצחת בכל זוג משחקים העפילה למונדיאל.
סיבוב ראשון [עריכה]
זימבבואה, זמביה וגבון העפילו אוטומטית לסיבוב השני בגלל פרישת יריבותיהן לסוטו, רואנדה וטוגו בהתאמה.
אנגולה העפילה לסיבוב השני.
מלאווי העפילה לסיבוב השני.
לוב העפילה לסיבוב השני.
ליבריה העפילה לסיבוב השני.
סיבוב שני [עריכה]
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 אלג'יריה |
7 |
4 |
3 |
1 |
0 |
6 |
1 |
5 |
 חוף השנהב |
4 |
4 |
1 |
2 |
1 |
5 |
1 |
4 |
 זימבבואה |
1 |
4 |
0 |
1 |
3 |
1 |
10 |
9- |
 לוב |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
|
|
|
אלג'יריה העפילה לסיבוב הגמר. לוב פרשה אחרי המשחק הראשון שלה, ובתחילה הוענק ניצחון טכני ליריבתה הבאה (אלג'יריה). מאוחר יותר החליטה פיפ"א לבטל את כל תוצאותיה של לוב.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 מצרים |
8 |
6 |
3 |
2 |
1 |
6 |
2 |
4 |
 ליבריה |
6 |
6 |
2 |
2 |
2 |
2 |
3 |
1- |
 מלאווי |
5 |
6 |
1 |
3 |
2 |
3 |
4 |
1- |
 קניה |
5 |
6 |
1 |
3 |
2 |
2 |
4 |
2- |
|
|
מצרים העפילה לסיבוב הגמר.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 קמרון |
9 |
6 |
4 |
1 |
1 |
9 |
6 |
3 |
 ניגריה |
7 |
6 |
3 |
1 |
2 |
7 |
5 |
2 |
 אנגולה |
4 |
6 |
1 |
2 |
3 |
6 |
7 |
1- |
 גבון |
4 |
6 |
2 |
0 |
4 |
5 |
9 |
4- |
|
|
קמרון העפילה לסיבוב הגמר. השחקן הניגרי סמואל אוקוואראג'י התמוטט ומת עשר דקות לפני סיום המשחק בין נבחרתו לבין אנגולה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 טוניסיה |
7 |
6 |
3 |
1 |
2 |
5 |
5 |
0 |
 זמביה |
6 |
6 |
3 |
0 |
3 |
7 |
6 |
1 |
 זאיר |
6 |
6 |
2 |
2 |
2 |
7 |
7 |
0 |
 מרוקו |
5 |
6 |
1 |
3 |
2 |
4 |
5 |
1- |
|
|
טוניסיה העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר [עריכה]
מצרים העפילה. משחק זה נודע בעקבות האירועים האלימים שהתרחשו בסיומו. לאחר שריקת הסיום התנפלו שחקני ואנשי נבחרת אלג'יריה על השופט, וזרקו עציצים לתוך הקהל. במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק התעוור רופא נבחרת מצרים בעין אחת לאחר שבקבוק שבור נזרק לעברו על ידי שחקן אוסטרלי. במשך שנים נטען כי היה זה החלוץ והכוכב האלג'יראי לאחדר בלומי, שאף נדון למאסר על עבירה זו, אך הוא הכחיש זאת וטען בפני השופט כי היה זה למעשה שוער המשנה קאמל קאדרי, טענה שנתמכה על ידי השחקנים האלג'יראים שהעידו במשפט[2]. הוא היה מבוקש על ידי האינטרפול במשך עשרים שנים, אך ב-2009 בוטל הצו ושמו טוהר מבחינה משפטית הודות לשיתוף פעולה בין נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בוטפליקה והרשויות במצרים ובאלג'יריה[3].
קמרון העפילה.
26 הנבחרות מאסיה שנרשמו למוקדמות התמודדו על 2 מקומות במונדיאל. לפני תחילת המשחקים פרשו בחריין, הודו, המלדיביים ודרום תימן. המשחקים התנהלו בשני סבבים:
- סיבוב ראשון: המלדיביים פרשה לפני הגרלת המשחקים, ו-25 הנבחרות הנותרות חולקו לחמישה בתים של ארבע נבחרות ולבית אחד של חמש נבחרות. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, למעט בית 4, בו שיחקו הנבחרות אחת נגד השנייה פעמיים בקוריאה הדרומית ובסינגפור. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
- סיבוב הגמר: 6 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת בטורניר שנערך בסינגפור ונמשך 16 ימים. שתי הנבחרות הראשונות בבית העפילו למונדיאל.
סיבוב ראשון [עריכה]
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 קטאר |
9 |
6 |
3 |
3 |
0 |
8 |
3 |
5 |
 עיראק |
8 |
6 |
3 |
2 |
1 |
11 |
5 |
6 |
 ירדן |
5 |
6 |
2 |
1 |
3 |
5 |
7 |
2- |
 עומאן |
2 |
6 |
0 |
2 |
4 |
2 |
11 |
9- |
|
|
קטאר העפילה לסיבוב הגמר.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 ערב הסעודית |
7 |
4 |
3 |
1 |
0 |
7 |
4 |
3 |
 סוריה |
5 |
4 |
2 |
1 |
1 |
7 |
5 |
2 |
 צפון תימן |
0 |
4 |
0 |
0 |
4 |
0 |
5 |
5- |
 בחריין |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
|
|
ערב הסעודית העפילה לסיבוב הגמר.
איחוד האמירויות הערביות העפילה לסיבוב הגמר.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 קוריאה הדרומית |
12 |
6 |
6 |
0 |
0 |
25 |
0 |
25 |
 מלזיה |
7 |
6 |
3 |
1 |
2 |
8 |
8 |
0 |
 סינגפור |
5 |
6 |
2 |
1 |
3 |
12 |
9 |
3 |
 נפאל |
0 |
6 |
0 |
0 |
6 |
0 |
28 |
28- |
 הודו |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
0 |
|
|
קוריאה הדרומית העפילה לסיבוב הגמר.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 סין |
10 |
6 |
5 |
0 |
1 |
13 |
3 |
10 |
 איראן |
10 |
6 |
5 |
0 |
1 |
12 |
5 |
7 |
 בנגלדש |
2 |
6 |
1 |
0 |
5 |
4 |
9 |
5- |
 תאילנד |
2 |
6 |
1 |
0 |
5 |
2 |
14 |
12- |
|
|
סין העפילה לסיבוב הגמר.
קוריאה הצפונית העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר [עריכה]
קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות הערביות העפילו.
אוקיאניה [עריכה]
טורניר המוקדמות באוקיאניה החל בנובמבר 1988, כאשר שתי הנבחרות האוקיאניות החזקות, אוסטרליה וניו זילנד, התמודדו מול חברות אחרות בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה - פיג'י והרפובליקה הסינית, בצמד משחקים בשיטת בית-חוץ על מנת לקבוע מי תעפיל לסיבוב הגמר של האזור. לארבע הנבחרות האלה צורפה ישראל, שהעפילה אוטומטית לסיבוב הגמר. הנבחרת הראשונה בבית בסיום משחקי סיבוב הגמר תעפיל לפלייאוף מול הנבחרת הדרום אמריקנית השלישית בטיבה מבחינת הישגיה.
סיבוב ראשון [עריכה]
אוסטרליה העפילה לסיבוב הגמר.
ניו זילנד העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר [עריכה]
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
 ישראל |
5 |
4 |
1 |
3 |
0 |
5 |
4 |
1 |
 אוסטרליה |
4 |
4 |
1 |
2 |
1 |
6 |
5 |
1 |
 ניו זילנד |
3 |
4 |
1 |
1 |
2 |
5 |
7 |
2- |
|
|
ישראל העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.
פלייאוף בין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה [עריכה]
קולומביה העפילה.
הנבחרות שהעפילו [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ פרד רובלדו, KICK START; TEN YEARS LATER, ONE GOAL STILL MEANS A LOT, לוס אנג'לס דיילי ניוז, 19 בנובמבר 1999
- ^ M. Nedjari, Belloumi to Echorouk: "Goalkeeper Kadri was responsible for eye injury suffered by Egyptian doctor in 1989", Echorouk Online, 29 September 2009
- ^ Hakim.B, Interpol hands over Belloumi a document rescinding international arrest warrant issued against him, Echorouk Online, 22 April 2009
אנגולה
סודאן
אוגנדה
מלאווי
לוב
בורקינה פאסו
גאנה
ליבריה
טוניסיה
גינאה
אלג'יריה
מצרים
קמרון
פיג'י
אוסטרליה
הרפובליקה הסינית
ניו זילנד
קולומביה
ישראל
ארגנטינה (אלופה)
אוסטריה
בלגיה
ברזיל
קוסטה ריקה
צ'כוסלובקיה
אנגליה
איטליה (מארחת)
קוריאה הדרומית
הולנד
אירלנד
רומניה
סקוטלנד
ספרד
שבדיה
איחוד האמירויות הערביות
ארצות הברית
אורוגוואי
ברית המועצות
יוגוסלביה
גרמניה המערבית
