מורוון אלדוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מורוון אלדוון (Morwen) היא דמות בדיונית המופיעה בלגנדריום של ג'.ר.ר. טולקין. אשה מן האדין שחייתה ופעלה בארצות בלריאנד לקראת סוף העידן הראשון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף העידן הראשון, בצפון מערב הארץ התיכונה, ניטשה מלחמה מרה בין שר האופל מורגות' היושב באנגבנד לבין העלפים והאדין. לעיתים השתתפו בקרבות גם הנאוגרים.

מורגות' שאף לשלוט בכל העולם. את האורקים והמפלצות ובני האדם הזדוניים הוא שיסה בעלפים ובאנשי האדין שסירבו להכיר בשלטונו.

באותה התקופה היו העלפים רבים וחזקים מאוד ומקומות ישובם ומצודותיהם הקיפו את ארצו של שר האופל ומנעו ממשרתיו את השלטון והמעבר בארצות הרחבות שמעבר להם. מפעם לפעם ניסה מורגות לשלוח צבאות אורקים ומפלצות על הצרים עליו, בניסיון לשבור את המצור, אך ללא הועיל.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורוון נולדה ברמת דורתוניון לאביה ברגונד בן ברגולס לבית באור. באותם ימים חיו אנשי באור והעלפים שוכני דורתוניון בשלווה יחסית, כל עוד המצור על אנגבנד נמשך. כעבור שנים מספר רעשה הארץ וגעשה ופרץ קרב דגור ברגולך. בקרב ההוא נספו רוב בני עמה של מורוון, סבה ברגולס - שר אנשי באור, נהרג בקרב אף הוא. מורוון נמלטה כפליטה מחורבן הברגולך, אך אביה ברגונד ואחיו בלגונד נשארו בדורתוניון עם דודם ברהיר והמשיכו להילחם באויב עד שנספו אף הם.

מורוון נמלטה מערבה עד שהגיעה לדור לומין, שם חיה קהילה גדולה של בני אדם מבית הדור - הגדול משלושת בתי האדין. מורוון בגרה ויפתה עד שקיבלה את הכינוי "אלדוון" שפשרו: עלמת עלפים. כה רבו יופייה ואור עיניה, עד שאמרו עליה שהייתה היפה ביותר מכל בנות התמותה, אך התלאות שעברה וחורבן בית באור הותירו בה חותם של עצב, והעובדה שבאה לדור לומין כגולה, גרמו לה להיות גאה וחמורת סבר.

גבירת דור לומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור לומין נישאה מורוון להורין בן גלדור, שר דור לומין וראש בית הדור. מורוון ילדה להורין את טורין ואת אורוון, אך אורוון מתה בגיל שלוש שנים, דבר שהגביר את עצבונה של מורוון. שלוש שנים לאחר מכן נפוצו השמועות על הכנות למלחמה. הורין, שר לבני האדם ומקורב לנסיכי הנולדור, דיבר באוזני מורוון על התוכניות הגדולות. כי אז ביקש מידרוס בן פאנור - אחד ממנהיגי הנולדור, לכרות ברית בין כל העמים יושבי צפון מערב הארץ התיכונה על מנת להדביר את שר האופל אחת ולתמיד.

נירנית ארנוידיאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויהי היום ובצפון נקבצו צבאות רבים. הנולדור והסינדר נקהלו ועמם בני האדין והגמדאים ועוד בני אדם שבאו מן המזרח והצטרפו לצבאם. הורין עזב את מורוון כשהיא הרה ויצא בראש אנשיו. הקרב שהחל לאחר מכן נקרא נירנית ארנוידיאד שמשמעותו "קרב הדמעות לאין מספר". באמצע הקרב ערקו חלק מבני המזרח והתנפלו על אנשי הברית מעורפם. מספר ימים נלחמו אנשי הברית בצבאות מורגות, עד שניגפו לפניהם בצורה מוחצת. רוב היוצאים למלחמה נספו בה ולארצותיהם כמעט ולא שב איש.

אחת מן הדמויות הבולטות בקרב זה היה הורין תליון. הורין שנחשב לאחד הלוחמים הגדולים ביותר מגזע האדם בכל ההיסטוריה, יצא למלחמה בשירותו של פינגון מלך הנולדור. לאחר התבוסה המוחלטת במלחמה, עמדו אחרונים הורין ואנשיו וחיפו על נסיגתם של אנשי גונדולין. הורין היה האחרון שנותר על רגליו מכל צבא ברית מידרוס, ולאחר שקטל טרולים ואורקים רבים, נתפס לבסוף על ידי גותמוג שר הבלרוגים והובא כשבוי לפני מורגות'. מורגות' ניסה לשכנע את הורין לגלות לו לאן נסוגו אנשי גונדולין, אך הורין השבוי עמד איתן ולעג לו. לכן כפת מורגות' את הורין וקילל אותו ואת כל בני ביתו לגורל אומלל, שלא ימותו עד שיסבלו רבות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנירנית שטפו בני המזרח אנשי מורגות' את ארץ דור לומין ושיעבדו את הנשים, הזקנים והילדים שנותרו בלא מגן. לזמן מה עוד פחדו בני המזרח להניח את ידיהם על גבירת דור לומין ובינתיים שמרה מורוון את טורין בסביבות ביתה למען ביטחונו.

כשהמצב נעשה מסוכן וחמור יותר, שלחה מורוון את טורין אל הממלכה השמורה דוריאת, שם נישאה בת המלך לקרוב משפחתה. מורוון קיוותה שקרבת המשפחה תגרום למלך לקבל את בנה וכך ינצל מסכנות הצפון. תינגול מלך דוריאת הגדיל לעשות מכל תקוותיה ואימץ את טורין לבן לכבוד הורין האיתן ומעשי הגבורה שביצע במלחמה. לאחר שנשלח טורין, ילדה מורוון בת וקראה את שמה ניינור שפשרו: אבל. לזמן מה הגיעו בשורות טובות מדוריאת על טורין, ומורוון מצאה בכך מעט נחמה בעוניה.

השנים שלאחר מכן היו קשות למורוון וניינור. רוב אדמותיו של הורין נלקחו על ידי בני המזרח ובידי מורוון כמעט ולא נותר דבר, מלבד הבית עצמו וכמה משרתים זקנים. ניינור גדלה בצל תוצאותיו המרות של נירנית ארנוידיאד, בני המזרח הבוזזים את שרידי האלדר ועם הדור בדור לומין והאורקים השורצים בדרכים. אך מורוון וניינור נאחזו בתקווה ובנחמה בידיעה כי טורין גדל בביטחון בדוריאת הממלכה השמורה.

לאחר שנים מספר הפכו הדרכים בטוחות יותר, בחסות כוחה של החרב השחורה מנרגותרונד, אז קמה מורוון ובתה עמה ועברו את הדרך לדוריאת, שם התקבלו בכבוד גדול. מר היה צערן כששמעו כי טורין כבר איננו בדוריאת ואיש אינו יודע את מקומו הנוכחי.

המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור זמן מה הגיעו שמועות לדוריאת על חורבן נרגותרונד. השמועה אמרה כי בסוף נודע בנרגותרונד כי מורמגיל (החרב השחורה) מצביא נרגותרונד, הוא טורין בן הורין. אז נדאגה מורוון ויצאה מדוריאת לבקש את בנה חרף עצתם של מלך ומלכת דוריאת. כדי לשמור עליה באזורי הפרא, שלח אחריה המלך את מבלונג כבד היד ועמו עוד אנשים. עמם הלכה בתחפושת כאחד מהם, ניינור בת הורין. משהתגלה הדבר ניסתה מורוון לשכנע את בתה לשוב אחור אל מבטחי בית המלך בדוריאת, אך ניינור התעקשה ואמרה לאמה כי רק היא נותרה לה מכל משפחתה ולכן תהיה עמה בכל אשר תלך. שכן אם תיספה מורוון, האחרונה מכל משפחתה, מה בצע לניינור בחייה?

החבורה המשיכה בדרכה ומשהתקרבו מורוון ומלוויה לנרגותרונד, הרגיש בבואם הדרקון שבחר בנרגותרונד כמאורתו. אז יצא גלאורונג לקראתם והפיצם לכל עבר. מורוון נמלטה אל היערות ובקשה לשווא את בתה ולא מצאה אותה. במשך זמן רב תעתה מורוון ביערות ותלאות רבות עברו עליה. עד שלבסוף הגיעה אל קבד נירמרת ולידו מצאה קבר ומצבה לבנה ולבתה. על המצבה היו כתובות המילים:

טורין טורמבר דגניר גלאורונגה (טורין טורמבר רועץ גלאורונג)

ומתחת היה כתוב:

ניינור ניניאל

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן רב ישבה מורוון ליד האבן והתאבלה על ילדיה. כך מצא אותה לבסוף הורין - בעלה, עת נחלץ משביו באנגבנד לאחר שבי של עשרים ושמונה שנים. הורין הביט עליה וראה עליה את אותות העמל והתלאה שעברו עליה בהישרדותה ביערות. אז פנתה אליו מורוון וביקשה ממנו שיספר לה - אם ידע, כיצד מצאה ניינור את טורין. אך הורין שראה הכל דרך עיני מורגות, לא רצה לצער את אשתו בזוועה שהתרחשה מרשעותו של מורגות. כך ישב הורין בשתיקה ואחז בידה של רעייתו, ובשעת שקיעה נאנחה מורוון ומתה.

אל תוך הלילה ישב הורין והתאבל על כל משפחתו, אז באו הרוח והגשם וניערו אותו מאבלו. הורין קם ובנה קבר לרעייתו, ממערב לאבן המצבה על בניהם. על הקבר הוא חקק את המילים האלה:

כאן נחה גם מורוון אלדוון

לאחר מכן נאמרה נבואה כי אבן האומללים תשרוד לנצח בטהרתה.

וכך היה. גם לאחר תום העידן הראשון, גם כאשר כל בלריאנד התנפצה ושקעה תחת גלי הים, טול מורוון עודנו ניצב מעל לגלים, זיכרון עולם למאבקם העיקש וגורלם המר של בני משפחת הורין...

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]