מוריס אברבנאל

מוריס אברבנאל
Μωρίς Αμπραβανέλ
Maurice Abravanel

אין תמונה חופשית
לידה	6 בינואר 1903 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה	22 בספטמבר 1993 (בגיל 90) סולט לייק סיטי, ארצות הברית
מקום קבורה	סולט לייק סיטי
מוקד פעילות	האימפריה העות'מאנית, ארצות הברית
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	ונגארד רקורדס, Angel, Vox Records, פיליפס רקורדס
פרסים והוקרה	פרס טוני למנצח ומנהל מוזיקלי הטוב ביותר (1950) המדליה הלאומית לאומנויות

מוריס אַבְּרַבַנְאֵל (6 בינואר 1903 – 22 בספטמבר 1993) היה מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי מצליח, יליד יוון.

קורות חיים

יוון (1903-1909)

אברבנאל נולד בסלוניקי (תסאלוניקה), יוון, כשזו הייתה עדיין חלק מן האימפריה העות'מאנית. מוצאו היה ממשפחה יהודית ספרדית נשואת פנים, שגורשה מספרד בשנת 1492 (ראו יצחק אברבנאל). אבות אבותיו של אברבנאל השתקעו בסלוניקי בשנת 1517 והוריו נולדו שם שניהם.

שווייץ (1909-1922)

בשנת 1909 עברו אל לוזאן, שווייץ, שם עשה אביו, אדואר דה אברבנאל, חיל כרוקח מצליח מאוד.

במשך שנים אחדות חייתה משפחת אברבנאל באותו בית עם ארנסט אנסרמה, מנצחה של תזמורת de la Suisse Romande. אברבנאל הצעיר ניגן עיבודים לפסנתר בארבע ידיים עם אנסרמה, החל לחבר מוזיקה ופגש מלחינים כמו דריוס מיו ואיגור סטרווינסקי. הוא גילה התלהבות רבה למוזיקה וידע שרצונו בקריירה של מוזיקאי. עם הזמן התמנה לפסנתרן בתיאטרון העירוני ולמבקר מוזיקה בעיתון היומי.

אביו של מוריס עמד על קריירה ברפואה, ושלח אותו לאוניברסיטה בציריך. מוריס סבל שם כשנדרש לנתח גופות. הוא כתב לאביו, שיעדיף להיות נגן כלי הקשה שני בתזמורת מלהיות רופא, ואביו ויתר, לבסוף, על שאיפתו הקודמת.

גרמניה (1922-1933)

בשנת 1922, כשהשפל הכלכלי ברפובליקת ויימאר היה בשיאו, יצא אברבנאל לברלין. על אף המצב הכלכלי הקשה, החזיקה ברלין שלושה בתי אופרה, שהעלו הצגות מדי לילה בלילה במשך כל השנה. וילהלם פורטוונגלר, ברונו ולטר, ריכרד שטראוס ואוטו קלמפרר ניצחו כולם על הצגות אופרה בברלין בתקופה ההיא.

אברבנאל נעשה לתלמידו של המלחין קורט וייל, שנאלץ לקבל עד 46 תלמידים כדי להתפרנס. אחרי שנת לימוד, קיבל מוריס עבודה כמלווה באופרה של נוישטרליץ, צפונית לברלין. הוא היה בן 20 בסך הכל. אותו זמן, היה זה נתיב קריירה טוב למי שמייעד עצמו לניצוח, משום שהמלווה ערך חזרות עם הזמרים ולפעמים היה נקרא להחליף את המנצח, כאשר קרה משהו שמנע ממנו להופיע בהתראה קצרה.

בשנת 1924 עלה התיאטרון בנוישטרליץ באש וארבעת המנצחים מצאו עבודה במקומות אחרים. נגני התזמורת שאלו את אברבנאל, אם יסכים לנצח על קונצרטים במצודה. הוא ניצח על קונצרטים פעמיים בשבוע במצודה ללא חזרות.

בשנת 1925 קיבל אברבנאל משרת מנצח מקהלה בצוויקאו, סקסוניה. הוא נשאר שם שנתיים וניצח על רפרטואר של אופרטות. הודות להצלחתו בצוויקאו, קיבל עבודה כמנצח קבוע בתיאטרון טוב יותר באלטנבורג.

באלטנבורג ערך מבחן קול לזמרת צעירה בשם פרידל שאקו, בתה של הסופרן הנודעת הדוויג שאקו. היא תהיה לאשתו. בהמשך המירה את דתה לקתוליות ושינתה את שמה למארי.

אחרי שנתיים באלטנבורג, התמנה אברבנאל למנצח בבית האופרה הראשון החשוב שלו, בקאסל. בשנת 1931 ראה אותו מנהל האופרה של ברלין מנצח על הצגת "כוחו של גורל" של ורדי. הוא ביקש ממנו לבוא לברלין לנצח על הצגה בבית האופרה. אברבנאל היה אז בן 27. התזמורת התרשמה והריעה למנצח הצעיר. לאירוע זה היו השלכות, משום שאותו זמן החליטה התזמורת בשאלה, אם להזמין מנצח אורח להופעה חוזרת. אברבנאל התמנה למנצח אורח קבוע.

צרפת (1933-1934)

עליית היטלר לשלטון אילצה מוזיקאים יהודים בולטים לעזוב את גרמניה. אברבנאל נסע לפריז בחברת קורט וייל.

בפריז עבד אברבנאל עם ברונו ולטר. ולטר היה ידידו של גוסטב מאהלר ונחשב לסמכות בנושא המוזיקה שלו. ולטר המליץ על אברבנאל כמנצח אורח באופרה של פריז, שם הרכיב את צוות הזמרים, ערך חזרות והעלה על הבימה בניצוחו את דון ג'ובאני של מוצרט. ניתנה לו גם ההזדמנות לנצח על התזמורת הסימפונית של פריז, שמנצחה הקבוע היה פייר מונטה.

בפריז פגש גם את ג'ורג' בלנשין, הכוריאוגרף, וניצח על הבאלטים שלו. הוא ניצח גם על יצירותיו של מורו וידידו הוותיק, קורט וייל.

קורט וייל היגר בשנת 1933 לניו יורק, מונע בכוח רגשות אנטי-גרמניים.

אוסטרליה (1934-1936)

משפחת אברבנאל יצאה זמן קצר אחר כך, בשנת 1934, לאוסטרליה, לשם הוזמן מוריס לכהן כמנהל המוזיקלי בבתי האופרה של מלבורן ושל סידני. אחרי מסע בן שישה שבועות, דרך תעלת סואץ והאוקיינוס ההודי, הגיע למחוז חפצו והתקבל בזרועות פתוחות, כ"מנצח קונטיננטלי נודע לתהילה".

אברבנאל ניצח על עונה בת 13 שבועות במלבורן ועל עונה בת חודשיים באופרה של סידני. בשתי הערים פתח את העונה ב"אאידה" של ורדי והמשיך במבחר מאוזן מתוך הרפרטואר המקובל, שכלל את פוצ'יני, וגנר וביזה.

ארצות הברית (1936-1993)

באמצע אביב 1936 קיבל הצעה מן המטרופוליטן אופרה בניו יורק לבוא לנצח על רפרטואר גרמני וצרפתי. הוצע לו חוזה לשלוש שנים. בניו יורק ניצח גם על הפקות של וייל בברודוויי.

אברבנאל יצא ליוטה בכוונה לבנות לו תזמורת קבועה משלו. הוא קיבל את משרת המנצח הראשי של תזמורת יוטה, עמד בראשה משנת 1947 עד 1979 והעלה אותה ממעמד של תזמורת קהילתית במשרה חלקית לכדי הרכב מקצועי מכובד בעל חוזי הקלטה עם חברות ידועות שם. במשך שנים ניהל שדולה למציאת משכן קבע לתזמורת, שהופיעה אותו זמן בכנסייה המורמונית בעיר. אולם הקונצרטים שעליו חלם הוקם לבסוף כמשכן התזמורת, אך רק שנה לאחר פרישתו, ונקרא כיום על שמו.

אברבנאל ניהל גם את האקדמיה למוזיקה בסנטה ברברה, קליפורניה, לשם מתכנסים מוזיקאים צעירים למחנות קיץ מוזיקליים. הוא לימד ניצוח בטנגלווד, שם התמנה לאמן-הבית לכל חייו.

אברבנאל ייזכר תמיד כמי שהקליט לראשונה את מחזור הסימפוניות של מהלר במלואו, כמו גם הרקויאם של ברליוז ויצירות משל ווהן ויליאמס.

אברבנאל מת בסולט לייק סיטי, יוטה, בגיל 90.

קישורים חיצוניים

• מוריס אברבנאל, באתר AllMusic (באנגלית)
• מוריס אברבנאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מוריס אברבנאל, באתר Discogs (באנגלית)