מוריץ האופטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוריץ האופטמן

מוריץ האופטמןגרמנית: Moritz Hauptmann13 באוקטובר 1792 - 3 בינואר 1868) היה תאורטיקאי מוזיקה, מורה ומלחין גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופטמן נולד בדרזדן. הוא למד נגינה בכינור אצל שוֹלץ, פסנתר אצל פראנץ לַנְסְקָה והלחנה אצל פרנצ'סקו מורלאקי, (יריבו של קרל מריה פון ובר. האופטמן השלים את לימודיו ככנר ומלחין אצל לואי שפור, ועד 1821 תפס משרות שונות אצל משפחות פרטיות.‏[1] כמו כן, למד מתמטיקה ואקוסטיקה.

האופטמן עבד תחילה כאדריכל לפני שנחל הצלחה כמוזיקאי. מקום חשוב בתפוקתו המוזיקלית המוקדמת תופסת הגרנד אופרה הטרגית "מתילדה". בשנת 1822 הצטרף לתזמורת של קאסל בהדרכת שפור. שם החל ללמד הלחנה ותאוריה של המוזיקה. בין תלמידיו היו פרדיננד דוויד, פרידריך בורגמילר, פרידריך קיל, ארנסט נאומן, אוסקר פאול, איזידור זייס ועוד.‏[2]

בשנת 1842 התמנה האופטמן למנצח המקהלה של כנסיית תומאס הקדוש בלייפציג (משרה שבה נשא בעבר יוהאן סבסטיאן באך) וכן לפרופסור לתאוריית המוזיקה בקונסרבטוריון של לייפציג שאך זה נוסד, בהזמנת פליקס מנדלסון. בתפקידו זה, התגלה והתפתח כשרונו המיוחד להוראה, עובדה שמצאה אישור בקרב תלמידיו הנלהבים, שרבים מהם עשו להם שם בעולם המוזיקה.‏[3]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירותיו של האופטמן בולטות הסימטריה והמיומנות יותר מכושר המצאה ספונטני. תפוקתו הווקאלית כוללת שתי מיסות, שירים למקהלה מעורבת (אופוס 32 ו-47) ומספר רב של שירים לקולות סולו.

כתיבה ועריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופטמן היה חבר מייסד ועורך של הוצאת מכלול יצירות באך מטעם עמותת באך, שם ערך את שני הכרכים הראשונים של הקנטטות הכנסייתיות והמיסות הלותרניות.‏[4]

הפילוסופיה המוזיקלית שלו מגולמת בספרו Die Natur der Harmonik und Metrik ("טבע ההרמוניה והמשקל"), 1853, שבו חתר לביאור של צורות מוזיקליות מבחינה פילוסופית. התאוריה שלו מתוארת כ"הגליאנית" והוא שם דגש על מושגי אחדות, ניגוד ואיחוד מחדש, שאותם הוא מוצא באקורדים, סולמות, יחסים בין סולמות ומשקל. הוא תפס אקורדים משולשים מינוריים ומז'וריים כמנוגדים זה לזה. תאוריה זו השפיעה על "דואליסטים הרמוניים", כגון הוגו ריימן. כמו כן צידד באינטונציה מדויקת וראה מהלכים אנהרמוניים כבלתי טבעיים. במובן זה, אפשר לראות בהאופטמן שמרן ביחס למגמות ההלחנה של תקופתו. הוא הפגין טעם לפרופורציה קלאסית, סדר צורני, בהירות משקלית והיגיון טונאלי. שלא כמגמות הרומנטיות של לגאטו מתמשך, גרס שכל פעמה ראשונה (כלומר, תנועה יורדת בניצוח - משתמעת או ממשית) דורשת הדגשה אוטומטית.‏[5]

מוריץ האופטמן מת בלייפציג.

תלמידי האופטמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו הבולטים הם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאנה ססלואו, "מוריץ האופםטימן" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ גרוב
  3. ^ גרוב
  4. ^ גרוב
  5. ^ גרוב