מורן החורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמורן חורש
Viburnum tinus a Kedumim Israel 1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
סדרה: שלמונאים
משפחה: יערתיים
סוג: מורן
מין: מורן החורש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Viburnum tinus

מוֹרַן הַחֹרֶשׁ ( Viburnum tinus)‏[1]. הוא סוג עצים מהסוג מורן - ושיחים ממשפחת היערתיים (aprifoliaceae).

מורן החורש הוכנס לגינות נוי בשל התפרחת הגדולה, מרובת הפרחים הלבנים ועליו ירוקי העד. יש לו גם שימוש רפואי.

תאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ או שיח ירוק עד, בעל עלים נגדיים (שני עלים בכל מפרק), ביציים-מוארכים, הכותרת גלגלית ולבנה.

מורן החורש פורח באביב. הפרחים לבנים או ורדרדים ומדיפים ריח נעים. פרחיו דו-מיניים. צורתו הכללית של הצמח היא כשיח צפוף ומעוגל.

בתי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית גידולו הוא חורש ויער ים-תיכוני. צמח זה גדל בקרקעות שאינן מלוחות ובבתי-גידול טבעיים בלבד. מין זה נחשב לנדיר, וניתן למצואו במעבי החורש בגולן, הגליל ואף בכרמל. הכרמל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי של הצמח.

למשפחה היערתיים, יש כ-400 מינים, שרובן ככולם צומחים באזורי אקלים ממוזג. הסוג מורן מונה כ-120 מינים, רובם מרכיבים חשובים ביערות באקלים זה. עם זאת מינים אחדים מצויים גם בגבהים של הרי האנדים. מורן החורש אינו צומח רק בחורש ים תיכוני, והוא נפוץ גם בהאיים הקנריים עד מזרח אסיה ומקרונזיה. ברם, הוא אופייני לנוף הצמחי של החורש והיער הים תיכוני אסיה[2]. מורן החורש הוא צמח מוגן בישראל‏[3].

השימוש במורן החורש בתור צמח נוי הוא מקובל, משום צבעו הירוק כל השנה, ופריחתו הנהדרת באביב. הוא מקובל בשימוש גנני במערב אירופה, בריטניה, צפון אמריקה ובקולומביה הבריטית.

מבחינים בין שלושה תת-מינים:

תמונות מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מהעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ tinus means "tenth born
  2. ^ מקור:מיכאל זהרי, נופי הצומח
  3. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה (15 בפברואר 2005), עמוד 426 (תוקן ב־31 במרץ 2009)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, 1976, עמוד 353.
  • מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת "עם עובד", תל אביב, 1980 , עמוד 175

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחיית ישראל ברשת, האוניברסיטה העברית, ירושלים-