מושבת עונשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם. הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת של מדינה אירופאית, שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול כדי לסייע ביישוב הארץ, והורחקו מקרבת אזרחים הגונים במדינותיהם שלהם. כך לדוגמה יבשת אוסטרליה, שהייתה דומיניון בריטי, שמשה שנים רבות כמושבת עונשין לאסירים מהאיים הבריטים.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבות העונשין הידועות של צרפת היו בקולוניות הבאות:

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת מדינת ישראל היה נוהג לשלוח עבריינים לגלות באילת.[1] העיר הדרומית הייתה מנותקת מיתר חבלי הארץ ופרנסי היישוב התקשו לשלוח את אזרחי המדינה הצעירה אל כותלי הכלא, לאחר הסבל שעברו חלק מהם במחנות הריכוז ואי הרצון להושיבם שוב מאחורי הסורגים.

שופטים לעתים התירו למורשעים לבצע עבודות שירות באילת גם אם אינם תושבי העיר, אך עקב פניית העירייה לנשיאת בית המשפט העליון‏[2] פורסמה הנחייה לשופטים להימנע מכך‏[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. בן-פורת, הארץ גזירה היא אילת?, דבר, 19 באוגוסט 1951
    יואל מרקוסעל ברנשים וערי מקלט, דבר, 4 במרץ 1958
  2. ^ אבירם זינו, ראש עיריית אילת: אנחנו לא פח זבל לעבריינים, באתר ynet‏, 20 במרץ 2008
  3. ^ עיר תיירות, לא עיר פשע, באתר mynet‏, 2 בדצמבר 2009
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.