מושל סנקט פטרבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מושל סנקט פטרבורג
Губернатор Санкт-Петербурга
Coat of Arms of Saint Petersburg (2003).svg
הסמל הרשמי מה-23 באפריל 2003
גאורגי פולטאבצ'נקו, ממלא מקום מושל סנקט פטרבורג
הנוכחי:
גאורגי פולטאבצ'נקו
הראשון:
אלכסנדר מנשיקוב
נוצר בתאריך:
מאי 1703

מושל סנקט פטרבורג (Губернатор Санкт-Петербурга) הוא ראש הרשות המבצעת של סנקט פטרבורג העומד בראש ממשלת סנקט פטרבורג, מאז 1996. בזמן השלטון הקומוניסטי כונה ראש עיריית לנינגרד (שמה של סנקט פטרבורג בזמן השלטון הסובייטי) "המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית" עם שינוי שם העיר לסנקט פטרבורג הוקמה עיריית סנקט פטרבורג ובראשה עמד אנאטולי סובצ'אק. ב-1996 מעמד העיר הועלה למעמד שווה לזה של הבירה מוסקבה ותפקיד ראש העיר הפך למושל עם הפיכת העירייה לממשלת העיר. ב-2002 העיר הפכה לעיר פדרלית לצד מוסקבה וב-2003 מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת העיר והיא הייתה לאישה הראשונה בתפקיד ראש העיר סנקט פטרבורג ולמושלת אישה היחידה ברוסיה.

העיר סנקט פטרבורג היא העיר היחידה ברוסיה שבראשה מושל, עקב היותה הבירה ההיסטורית של רוסיה ולכן זהו התפקיד היוקרתי ביותר בממשל המקומי ברוסיה ורק תפקיד ראש עיריית מוסקבה משתווה לו.

מושל העיר הנוכחי הוא גאורגי פולטאבצ'נקו, המכהן כממלא מקום עד למינוי ראש עיר קבוע ב-31 באוגוסט 2011.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר הראשון של סנקט פטרבורג היה אלכסנדר מנשיקוב, ידידו הקרוב של פיוטר הגדול שהיה מהמדינאים הבולטים בתקופת האימפריה הרוסית, מעונו הרשמי היה מבנה האבן הראשון שנבנה בסנקט פטרבורג והוא פיקח על בנייתה של העיר, לאחר כיבוש השטח מידי השבדים.

פעמים רבות, תפקיד ראש העיר (תחת הכינוי "גנרל-מושל") כלל גם פיקוד על כוחות הצבא שהוצבו בסמוך לעיר. ראש העיר היה גם הגנרל-פוליצמייסטר - מפקד משטרת סנקט פטרבורג; כך למשל אנטון דיווער כיהן כמפקד משטרת העיר, שעסק גם בניהול העיר.

בשנים 1802 -1816 ראש העיר היה מפקד המחוז הצבאי וראש העיר באותה עת, סרגיי ויאזמיטינוב כונה בשם המפקד העליון של סנקט פטרבורג (Главнокомандующий в Санкт-Петербурге). אולם עד 1917 תפקיד המושל הכללי לא בוטל ולעתים חפף תפקידי ניהול מקבילים.

בתקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1917 כל תפקידי המושל הכללי במוסקבה, פטרוגרד, קייב, אודסה ובשאר הערים הגדולות בוטלו. במקום המושל הכללי של העיר מונה יושב ראש הוועד הפועל של המפלגה הבולשביקית בפטרוגרד תחילה ואחר כך בלנינגרד, החל מ-1924. ראש העיר לנינגרד היה רשמית המזכיר הראשון של הוועדה העירונית והמחוזית של המפלגה הקומוניסטית בלנינגרד.

ראש העיר לנינגרד הנודע ביותר היה סרגיי קירוב שנרצח ב-1 בדצמבר 1934 על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאייב - ברצח שהיה לאחד הרציחות הפוליטיות המסתוריות בתולדות העיר, לצד רצח הנזיר רספוטין בתחילת המאה ה-20.

הגרסה הרשמית לרצח קירוב הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין וסטלין אף נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מותו של קירוב - אולם היה זה למעשה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין ויש הטוענים כי סטלין חשש מעלייה בפופולריות של קירוב עצמו. במשך כל תקופת מלחמת העולם השנייה ובתקופת המצור על לנינגרד בראש העיר עמד אנדריי ז'דאנוב. העיר השיבה לעצמה את כבודה רק לאחר המלחמה ואוכלוסיית העיר שבה למספר האוכלוסייה שהיה קודם למלחמה רק ב-1960.

לאחר פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הוקם הוועד הפועל העירוני של לנינגרד שהפך ללנסובייט - מועצת העיר, אך עד מהרה העיר לנינגרד שוב נקראה סנקט פטרבורג והוקמה עירייה שבראשה עמד הדמוקרט והמשפטן אנאטולי סובצ'אק שהיה מרצה למשפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בתקופתו חוותה העיר את אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, מאז המצור על לנינגרד.

חרף ניסיונותיו לקדם את פיתוח העיר באמצעות משיכת מוסדות פיננסיים לעיר והקלה במס לחברות זרות, העיר סבלה מעלייה דרסטית ברמת הפשיעה ונמל סנקט פטרבורג ששימש כשערהּ הימי של העיר נשלט על ידי המאפיה הרוסית והעירייה שכל חבריה הואשמו בשחיתות לא ניסתה לעשות דבר בעניין. לנסובייט המשיכה לתפקד כמועצה מחוקקת ופרלמנט עירוני עד 1993 כשהפכה לאסיפה המחוקקת של סנקט פטרבורג.

לכן, ב-1996 תפקיד ראש עיריית סנקט פטרבורג בוטל ובמקומו נבחר מושל סנקט פטרבורג - העומד בראש ממשלת העיר.

ב-2003 - לאחר הרפורמה בשלטון המקומי והחלטתו של הנשיא לבטל את הבחירות לרשויות המקומיות, מונתה ולנטינה מטוויינקו למושלת אישה הראשונה בתולדות הפדרציה הרוסית ולראש העיר הראשונה של סנקט פטרבורג שהיא אישה.

בתקופתה של מטוויינקו, העיר התפתחה מאוד מבחינה כלכלית ויזמים פרטיים רבים החלו להשקיע בה. תוכניות גרנדיוזיות לשיקום השכונות ההיסטוריות של העיר יצאו לדרך ונחקק חוק מקומי על ידי המועצה המחוקקת של העיר לפיו נאסר להרוס מבנים היסטוריים. העיר שינתה פניה והחלה להשקיע בבניית פרויקטים תחבורתיים רבים ככביש הטבעת של סנקט פטרבורג ופיתוח הרכבת הקלה של סנקט פטרבורג, לצד שיקום המבנה הגדול להגנת העיר מפני שטפונות. אולם לצד זה, הועלתה ביקורת כנגד ממשלת העיר לפיו, העירייה מבצעת תוכניות פיתוח מבלי להתחשב בסביבה והפרויקט לבניית אוחטה סנטר, רובע העסקים של סנקט פטרבורג, נמצא תחת ביקורת מתמדת. הפרויקט שמתרכז בבניית משרדים חדשים עבור תאגיד גזפרום מאיים על הריסת מבנים היסטוריים אחרים וזאת חרף החוק העירוני שנחקק.

אולם הפיתוח הכלכלי שהגיע אל העיר, בשילוב עם פיטוריו של סרגיי מירונוב מתפקיד יושב ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, גרמו לכמה ראשי מחוזות ברוסיה לבקש מן הנשיא למנות את מטוויינקו לראש מועצת הפדרציה החדשה, וכך ב-22 באוגוסט 2011 היא הגישה את התפטרותה מתפקיד המושלת ולממלא מקומה מונה גאורגי פולטאבצ'נקו.