מות עובר תוך רחמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוות תוך רחמי הוא מצב בו עובר מת מסיבה כלשהי בעודו ברחם. כאשר המוות התוך רחמי מתרחש בין השבועות 20-28 להיריון נקרא "מוות תוך רחמי מוקדם", ולאחר השבוע ה-28 נקרא "מוות תוך רחמי מאוחר". כאשר שבוע ההיריון איננו ידוע, אזי החישוב הוא לפי משקל העובר, כאשר בין 500 גרם ל-1000 גרם מוגדר כמוות תוך רחמי מוקדם ומ-1000 גרם, מדובר במוות תוך רחמי מאוחר‏[1][2].

אין בדיקות ספציפיות לגילו הסיכון למוות תוך רחמי, אך בהבנת גורמי הסיכון אפשר לבצע מעקב קפדני יותר אצל אותן נשים הנמצאות בסיכון גבוה. ועל מנת לאתר את אותן נשים חשוב לבצע את מעקב ההיריון באופן מלא.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות המתפתחות השיעור הוא 20-32 לאלף לידות, הרבה יותר גבוה מאשר במדינות המפותחות שבהם השיעור הוא 4.2-6.8 לאלף לידות. השיעורים הכי גבוהים הם באפריקה הדרומית למדבר סהרה (32.2 לאלף לידות), וצפון אסיה (31.9 לאלף לידות). לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינת ישראל בשנת 2011 היו 507 לידות מת מאוחרות (מעל 1000 גרם, או מעל לשבוע 28 להיריון), השוות ליחס של 3 לאלף לידות של ילד חי.

עם השנים ירדה השכיחות עקב מספר גורמים כגון הפסקת הריון יזומה במקרים שמתגלה מום או הפרעה כרומוזומלית, טיפול ומעקב במחלות אימהיות כמו יתר לחץ דם וסוכרת, אבחון ויילוד מוקדם בהאטה בגדילה תוך רחמית - IUGR ואי ספיקת שליה, מעקב וטיפול במומים ומניעת מחלת RH.

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיל האם: כאשר קבוצות הסיכון הן נשים מתחת ל-18 או מעל 35.
  • מצבה הבריאותי של האם לפני ההיריון: קומה נמוכה מתחת ל - 145 ס"מ, תת-משקל, משקל יתר, אנמיה קשה.
  • מצבה הבריאותי של האם במהלך ההיריון: סוכרת הריונית, יתר לחץ דם, מחלת כבד, תרומבופיליה.
  • התנהגות סיכונית של האמא כמו עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים‏[3].

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיבות אימהיות - 10%
  • סיבות עובריות - 25-40%
  • סיבות שלייתיות - 25-35%
  • לא ידוע - 25-35%

50% מהם קשורים להאטה בגדילה תוך רחמית‏[4].

סיבות אמהיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות רקע: יתר לחץ דם, סוכרת, תרומבופיליה ותפקודי כבד לא תקינים. סיבות נוספות הן, טראומה, קרע של הרחם (כתוצאה מניתוח קיסרי בעבר) ושימוש בסמים[5].

סיבות עובריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיות כרומוזומליות (טריזומיה 21,18,13), מלפורמציות מבניות (מערכת העצבים המרכזית, לב, כליות), זיהומים (בקטריאלי, וירלי), מחלה המוליטית בעובר, מחלות מטבוליות בעובר‏[6][7].

סיבות שלייתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי ספיקת שליה והאטה בגדילה תוך רחמית, היפרדות שליה, שליית פתח, דימום, הריון עודף- הריון שנמשך מעל 40 שבועות, תאונת חבל טבור (תסביב, קשר, צניחה), הריון מרובה עוברים (TTTS), ריבוי מי שפיר, מיעוט מי שפיר, כוריואמניוניטיס‏[8].

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירידה או העדר תנועות עובר הם התלונה העיקרית שבעטיה פונה היולדת לבדיקה, חוסר שמיעת קולות לב בהאזנה, לעתים תמונה סוערת של כאבים ודימום. האבחנה הסופית נקבעת על ידי בדיקת אולטרה סאונד להיריון. ניתן להיעזר גם בבדיקת דופלר לבחינת העדר זרימת דם.

הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללידת עובר מת קוראים "לידה שקטה" כי הוולד לא בוכה בעת לידתו. מרגע האבחון מקובל יילוד בהקדם ורצויה מאוד הפעלת לידה נרתיקית לכן מכניסים את היולדת לתהליך של השראת לידה. זהו תהליך מאוד טעון מבחינה רגשית ליולדת, לבן זוגה ולמשפחתה וגם לצוות המטפל. לכן, חשובה מאוד אמפטיה וסבלנות רבה, ונדרשת תמיכה לכל אורך התהליך, לדעת ולהתחשב ברצון ההורים לראות או לא לראות את הילוד.

לאחר הלידה יש להתחיל תהליך של בירור הסיבה. מומלץ לבצע נתיחה שלאחר המוות, אך מקובל להתחשב באישור או אי-אישור של ההורים לפעולה זו‏[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mohammad, Y., Joy, L., Gary, D., Zulfiqar, B.(2010 ). Stillbirth: Epidemiology, evidence, and priorities for action, Seminars in perinatology, 387-394.
  2. ^ Smith, G., Fertts, R.(2007). Stillbirth, Seminar, 370, 1715-1725.
  3. ^ Getahum, D., Ananth, C., Kinzler, W.(2007). Risk factors for antepartum and intrapartum stillbirth: apopulation-based studt, American journal of obstetrics and gynecology, 499-507.
  4. ^ Fretts, R., (2005). Etiology and prevention of stillbirth, American journal of obstetrics and gynecology, 193, 1923- 1935.
  5. ^ Siddiqui, F., Kean, L.(2008). Intrauterine fetal death, Elsevier, 1-6.
  6. ^ Vais, A.,Kean, L.(2012). Stillbirth- is it a preventable public healh problem in the 21st century?, Elsevier, 129-134.
  7. ^ Canttingius, S., Stephansson, O.(2002). The epidemiology of stillbirth, SEminars in perinatology, 26, 25-30.
  8. ^ Silver, r., Varner, M., Redddy, U., Goldenberg, R., Pinar, H., Conway, D. et al.(2007). Work-up of stillbirth: a review of the evidence, American journal of obstetrics and gynecology, 433-444.
  9. ^ Henley, A., Schott, j.(2008). The death of baby before, during or shortly after birth: good practice fro the parents perspective, Elsevier, 13, 325-328.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.