מזווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מְזָוֶה הוא מקום מקורר לאחסון מזון. לפני השימוש במקרר היה חלק מהבית וממערך המטבח.

'המזווה' מאת פרנס סניידרס, 1620 (שמן על קנבס)

מקורו של המזווה בימי הביניים, אז היה קיים גם מקצוע אחראי המזווה. מטרתו הייתה לאחסן ולשמר מזון בקירור. לצורך זה מוקם לרוב בקירוב למטבח וחדר האוכל ובהתחשב במיקום השמש - באירופה וצפון אמריקה בצדו הצפוני או המזרחי של הבית, שם נחשף פחות לקרניה ובאוסטרליה ודרום אפריקה בצד הדרומי או המזרחי. בארצות ערב נמצא המזווה לרוב בצורת מרתף.

מתוקף תפקידו הייתה חשיבות רבה לניקיון המזווה ולכן הוקפד על מבנה פשוט. למזווים העל-קרקעיים היו לרוב חלונות קטנים מאוד לאוויר, במבנים מאוחרים יותר בלתי-מזוגגים ומרושתים, ולא היו בהם אמצעי תאורה אחרים. בתוך המזווה היו התקנים שונים לאחסון המזון כמו ווים לתליית בשר, שולחנות ומדפים.

בבתי דירות מן המאה ה-19 ואילך נמצא לרוב המזווה בצורת ארון גדול או חדר מדפים קטן, או שלחלופין נעשה כבר שימוש בארגז הקרח - צורה מוקדמת של מקרר. מוכרים היו עוברים מבית לבית ומשווקים לצרכנים קרח שיוצר במפעלים ייעודיים.

בבתים המודרניים לרוב לא נמצא כבר מזווה. את מקומו תפסו המקרר והמקפיא, כמו גם הנגישות הגבוהה למזון טרי במרכולים. באירופה ובארצות הברית עדיין נבנים בחלק מהבתים חדרי אחסון צמודים למטבחים עבור קופסאות שימורים, מוצרי דגנים, לחם וריבות.