מזון בע"מ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזון בע"מ
Food inc he.jpg
עטיפת הDVD בעברית
שם במקור: Food, Inc.
בימוי: רוברט קנר
הפקה: אריק שלוסר
ריצ'רד פירס
מליסה רובלדו
שחקנים ראשיים: אריק שלוסר
מייקל פולן
יואל סלטין
הקרנת בכורה: 7 בספטמבר 2008
משך הקרנה: 93 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

מזון בע"מ הוא סרט תעודי, בבימויו של זוכה פרס אמי רוברט קנר, שיצא לאקרנים בשנת 2008. התסריט מבוסס על מידע של ארגונים חוץ ממשלתיים וחקלאים אורגניים המתנגדים לתהליכי התיעוש וההנדסה הגנטית הקיצוניים בתעשיית המזון.

תוכן הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בוחן את החקלאות ותעשיית המזון האמריקנית, וטוען שהתיעוש החקלאי פוגע בטבע ובסביבה, מייצר מזון המזיק לבריאות, ומנצל את הבהמות כמו את העובדים בתנאי מחיה קשים.

בחלקו הראשון הסרט בוחן את תעשיית הבשר האמריקנית (עופות, בקר ובשר חזיר), ומאשים אותה בהיותה חסרת רחמים, עם היותה לא מקיימת לא מבחינה כלכלית, ולא מבחינה סביבנית.

בחלק השני הסרט עובר לבחינת החקלאות האינטסיבית של גידולי שדה - זרעים וירקות, ובעיקר של התירס המגיע לכל המזון. הסרט מדגיש את השפעתה העצומה של תעשיית התירס האמריקני על המזון העולמי, בהגיעו כחלק ניכר מכל מזון תעשייתי אחר הנמכר בעולם. על פי חלק זה של הסרט, החקלאות האינטנסיבית היא מקור החולי של הדור, וגם היא, כמו תעשיית הבקר, מוצגת כלא מקיימת - לא כלכלית ולא מבחינת הסביבה.

בחלק זה מוצגת חוות פוליפייס ('רב אנפין') של יואל סלטין, כניגוד לחקלאות האינטנסיבית. בחווה זו מגדלים את הבקר והעופות ברעיה בשדות, תוך ניצולם לעבודת החרישה, ובתוך מעגל חיים קרוב יותר לטבע, תוך נתינת מרחב מחיה לבהמות ולעובדים. בסרט, סלטין טוען שבחוות מסוג זה ניתן היה להאכיל את כל אוכלוסיית ארצות הברית והעולם, והמונע את התפתחותן כיום הינם התקנות והחוקים הרבים לטובת תאגידי המזון הגדולים.

בחלק השלישי והאחרון של הסרט מוצגות רווחיות תאגידי המזון - החברות הגדולות בתעשיית המזון, מספרן המצומצם והשפעתן העצומה על החקיקה בארצות הברית, על מניעת האכיפה, ועל ארגוני הבריאות - המתכופפים בפניהן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה (במשותף עם סרט אחר) במקום הרביעי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסיאטל בשנת 2009.

באותה שנה, הסרט היה מועמד לפרס 'הסרט התיעודי הטוב ביותר' בתחרות פרסי האוסקר ה-82 בארצות הברית, אך הפסיד לסרט 'המפרץ' הדן בתרבות הרג דולפינים בידי דייגים יפנים.

הפקה והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הסרט הפיקו במשך 3 שנים, (באחד הראיונות הבמאי קנר טען שמשך ההפקה היה 6 שנים) חלקם בהתעסקות משפטית והגנה נגד תביעות אפשריות מצד החברות המוצגות בסרט. את הסרט ליווה מסע תעמולה משמעותי וכן הוצאת ספר באותו שם. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-2006 ובאנגליה ב-2010 לאחר עיכובים. הסרט התקבל בביקורות טובות על ידי רוב מבקרי הסרטים (95% באתר "עגבניות רקובות" לביקורת סרטים מקוונת).

תגובות החברות שאותן הסרט מבקר באופן שלילי היו בדרך כלל עקיפות, בעיקר על ידי מסעי תעמולה מתקנים. חברות מזון מהיר מסוימות נקטו פעולות 'מתקנות' כולל הקרנת הסרט עצמו בתוך מסעדות - תוך דגש על כך שהן 'שונות'.

סרטים נוספים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאגיד בע"מ - על התאגידים הבינלאומיים
  • קינג קורן (תירס המלך) - על תעשיית התירס
  • אני העצום (Super size me) - על ההשמנה בארצות הברית
  • עם המזון המהיר (Fast food nation) - על תעשיית המזון המהיר בארצות הברית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]