מזמור חג המולד (סרט, 1999)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזמור חג המולד
AChristmasCarol1999Cover.jpg
שם במקור: A Christmas Carol
מבוסס על: מזמור חג המולד מאת צ'ארלס דיקנס
בימוי: דייוויד ג'ונס
הפקה: דייסון לוול
תסריט: פיטר בארנס
שחקנים ראשיים: פטריק סטיוארט
ריצ'רד אי גרנט
ג'ואל גריי
מוזיקה: סטיבן וורבק
מדינה: Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
Flag of the United States.svg  ארצות הברית
הקרנת בכורה: 5 בדצמבר 1999
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: אנגלית

מזמור חג המולדאנגלית: A Christmas Carol) הוא סרט טלוויזיה משנת 1999, עיבוד לספר באותו שם מאת צ'ארלס דיקנס. את הסרט ביים דייוויד ג'ונס ומככבים בו פטריק סטיוארט כאבנעזר סקרוג' וריצ'רד אי גרנט בתפקיד בוב קרצ'יט. הסרט הופק בעקבות הופעותיו של פטריק סטיוארט בסדרה של קריאות של הספר בתיאטראות בברודוויי ובלונדון. השידור הראשון היה בערוץ הטלוויזיה TNT.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט קובר אבנעזר סקרוג' (פטריק סטיוארט) את שותפו לעסקים, ג'ייקוב מרלי, בחצר כנסייה כפרית, בלוויה מעוטת משתתפים.

הזמן עובר, השלט הניצב בפתח העסק של סקרוג' הולך ומחליד. בערב חג המולד מבקר את סקרוג' אחיינו, פרד, כדי לאחל לו חג מולד שמח. סקרוג' ופרד מתווכחים על נישואיו של פרד, שאינם הולמים לדעתו של סקרוג'. כשפרד יוצא מגיעים לבית העסק שני ג'נטלמנים שמתרימים את בעלי העסקים למען העניים. סקרוג' מגנה את מאמציהם והשניים עוזבים. למורת רוחו סקרוג' מסכים להעניק לפקיד שלו, בוב קרצ'יט (ריצ'רד אי גרנט), יום חופשה בחג המולד, אך דורש שקרצ'יט יגיע לעבודה מוקדם בבוקר למחרת (26 בדצמבר).

סקרוג' חוזר לביתו ולפתע הוא רואה את פניו של ג'ייקוב מרלי בתוך מקוש הדלת ובאריחים שמסביב לאח. רוחו של מרלי (ברנרד לויד) מופיעה וסקרוג' משתכנע באופיה העל טבעי. לדברי מרלי, אלה שאינם נדיבים מתענים אחרי מותם, והוא בא להזהיר את סקרוג' מפני הצפוי לו. בנוסף הוא אומר שבלילות הבאים יבקרו את סקרוג' שלוש רוחות, והם ינסו לשכנע אותו להיטיב את דרכיו.

בחצות הלילה מתגלה לעיני סקרוג' רוח חג המולד של העבר (ג'ואל גריי). יחד הם מבקרים בבית הספר בו הילד אבנעזר מבלה לבד את חופשותיו בשל דחייתו של אביו. אחותו, פראן, מגיעה לבית הספר להחזיר אותו הביתה ומבשרת לו שיתקבל שם בברכה. אחר כך לוקחת הרוח את סקרוג' לבית העסק של אלברט פיזיוויג (איאן מקניס), בו שימש סקרוג' כשוליה, והם צופים בו בצעירותו (קני דאוטי) נהנה במסיבה לכבוד חג המולד, וברומן שהיה לו עם אישה צעירה, בל (לורה פרייז'ר). מאוחר יותר מבטלת בל את האירוסין שביניהם בגלל שהוא מעדיף את כספו ורווחיו על פניה. רוח הרפאים מחזירה את סקרוג' לביתו, והוא מרוב כעס מכבה את האור שהיא מפיצה.

סקרוג' מתעורר כשהוא במיטתו, השעה היא 2 לפנות בוקר. אור מכיוון החדר השני מושך את תשומת לבו. הוא פוגש את רוח חג המולד של ההווה (דזמונד בריט), ואיתו הוא מסייר ברחובות לונדון. הם מבקרים בבית משפחת קרצ'יט, ורואים את גברת קרצ'יט (ססקיה ריבס) מכינה את הסעודה. בוב קרצ'יט נכנס עם בנו הנכה, טים הקטן (בן טיבר), וסקרוג' נראה מודאג ממראה הילד, הרוח אומרת לו שהילד לא ישאר בחיים. הם צופים במשפחה אוכלת את ארוחת חג המולד, והרוח מטיחה בפני סקרוג' את מילותיו על העניים. סקרוג' מושפל כאשר גברת קרצ'יט מוקיעה אותו בפני בני משפחתה. הרוח לוקחת את סקרוג' למקומות שונים כמו מגדלור בודד, אוניה בלב ים, ואל כורי פחם בוויילס, בכל מקום חוגגים ושרים את שירי חג המולד. אחר כך הם נמצאים בביתו של פרד, שם הוא שומע איך יוצא פרד להגנתו בפני אשתו וחבריו. סקרוג' מתעכב כדי לצפות באורחי המסיבה משחקים ונהנים. הרוח לוקחת את סקרוג' לבית סוהר בו הם רואים שגם אסירים חוגגים את חג המולד. סקרוג' שם לב שרוח הרפאים הזדקנה, ומתחת לגלימתו מסתתרים שני ילדים, שם הילד "בערות" שם הילדה "מחסור". שוב מטיח הרוח בפני סקרוג' את מילותיו שלו (האין בתי כלא? האין בתי מחסה?). סקרוג' מתרחק כשברקע צלצול פעמונים.

סקרוג' רץ ברחוב שומם ונתקל ברוח חג המולד של העתיד (טים פוטר). הוא מבקש מהרוח למהר כי ידוע לו שזמנו קצר. הרוח מובילה אותו לבורסה של לונדון, שם הוא עד לשיחה בין אנשי עסקים ממכריו שמתלוצצים על אדם שהלך לעולמו לאחרונה, והוא כועס על האטימות שהם מפגינים. אחר כך הם מגיעים למוכר סמרטוטים, ג'ו הזקן (טרוור פיקוק), אליו מגיעים אנשים המנסים למכור פריטים שגנבו מביתו של האיש המת. הקברן הביא כפתורים, שעון וחפתים. גברת דילבר, סוכנת הבית (ליז סמית), הביאה סדינים, מגבות ומלקחיים לסוכר. הטבחית, גברת ריגס (אליזבת ספריגס) לקחה חולצת פשתן מעל גופו של הנפטר. סקרוג' מביט בהם מזועזע. הוא מבקש מהרוח להראות לו מישהו שיש לו רגשות כלפי האיש המת, והרוח מראה לו גבר ואשה השמחים על מותו, כי כעת הם אינם צריכים להחזיר את החוב שהתקשו לשלמו. כעת מבקש סקרוג' לראות חמלה הקשורה במוות והרוח לוקחת אותו לבית משפחת קרצ'יט, שם הוא רואה אותם מתאבלים על מות בנם, טים הקטן.

אחרי כן לוקחת הרוח את סקרוג' לחצר כנסייה, ומצביע לעבר קבר. סקרוג' ממאן להסתכל, אך לבסוף הוא מביט ורואה שזה קברו שלו, הוא המת שאיש לא מתאבל עליו. סקרוג' טוען שהשתנה וחזר בתשובה, והוא קורא תיגר על הרוח. הקבר נפתח וסקרוג' רואה את עצמו מונח בתוך ארון מתים. הוא נופל לתוך הקבר נצמד לגופת המת ואז נופל אל המעמקים.

סקרוג' מתעורר במיטתו כשהוא נצמד לרגלי המיטה. מאושר לגלות שהוא עדיין חי, הוא מתחיל לצחוק בהיסטריה. הוא פותח לרווחה את החלון ומגלה, בעזרתו של ילד קטן, שהיום הוא יום חג המולד (מסתבר שהרוחות ביקרו אותו כולן בלילה אחד). סקרוג' שולח את הילד לקנות תרנגול הודו גדול מהאיטליז הסמוך, ובהמשך שולח את העוף לבית משפחת קרצ'יט. הוא יוצא מביתו ומברך בחג מולד שמח עוברים ושבים, משחק עם ילדים ברחוב ומצטרף לשירה בכנסייה. אחר כך הוא הולך לבית אחיינו פרד, שם הוא מתקבל בברכה, ומתפייס עם פרד ועם אשתו.

למחרת כשמגיע בוב קרצ'יט מאוחר לעבדודה, סקרוג' מעמיד פני כועס. אך עד מהרה הוא מדבר אליו בחביבות. סקרוג' מעלה את שכרו של בוב, ומבקש רשות לסייע למשפחתו. בסיום הסרט, נשמע קולו של פרד המספר שדודו סקרוג' היה נאמן לדבריו, והמשיך לקיים את רוח חג המולד כל ימי חייו, ורואים את סקרוג' מקבל בברכה לביתו את בני משפחת קרצ'יט.

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט זה אינו דומה לעיבודים כמו הגרסה משנת 1938 של MGM או הגרסה הטלוויזיונית של ג'ורג' סי סקוט, המציגים תחושת עליזות של חג המולד. אלא שואב את השראתו מהעיבוד משנת 1951 בכיכובו של אלסטייר סים, בקדרות המוצגת בסצנות שונות ובתפאורה, אף על פי שהוא כולל רגעים שמחים. הסרט כולל סצנה אחת שלרוב מושמטת מעיבודים אחרים, והיא "סצנת המגדלור" בה צופים סקרוג' והרוח בקבוצות אנשים בחלקים שונים של המדינה, השרים את השיר "Silent Night".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]