מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" הן מילות הפתיחה של מזמור כג בספר תהלים. המזמור הולחן על ידי בן ציון שנקר ונהוג לשיר אותו בשבת. בעדות אחדות מזמור זה הוא חלק מתפילת ערבית לשבת. המזמור, כחלק מספר תהילים, יוחס במסורת היהודית לדוד המלך.‏[1]

בדומה לתפיסה המקראית בכללה, מבטא המזמור את האמונה כי האל משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי האל מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. ניתן להבחין במזמור בשני דימויים של האל; האחד, לרועה אשר מולו עומד דוד - המכנה אותו "ה' רֹעִי"; והשני, לבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'". המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על האל את כל יהבו, ולהדבק בו.

לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, נהוג לשיר את "מזמור לדוד" לפני הקידוש בסעודה השנייה מסעודות השבת. אצל החסידים נוהגים לאומרו לאחר הקידוש בסעודה השנייה. בסעודה שלישית של שבת הוא מושר בלחנים נוגים אצל יהודי קהילות אשכנז והנמנים עם תנועת החסידות.

אצל הנוצרים נהוג לאומרו בעת הלווית המת למנוחת עולם.

המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר,
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי,
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ,
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת - לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי,
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי,
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי,
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה,
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי,
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: פרק שירה, ד"ה: בשעה שסיים דוד המלך את ספר תהילים.