מזמור שיר חנוכת הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: אין התייחסות לספרות המחקרית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פסוקי המזמור: תהלים ל

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד;
אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי;
ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי;
ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר;
זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ;
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה;
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם;
ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל;
אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן;
מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ;
שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי, ה' הֶיֵה עֹזֵר לִי;
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה;
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ;

"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" הוא מזמור המופיע כפרק ל' בספר תהילים והוא מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה המלך. המזמור היה נאמר בעת שירת הלוויים בבית המקדש בימי חנוכת הבית. ונוהגים לאומרו בימי החנוכה. המזמור הוא אחד הקטעים הנאמרים בכל יום בתפילת השחרית כחלק מפסוקי דזמרא.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור מתחיל ב-"כתובת" -"שיר חנוכת הבית". נחלקו המפרשים על איזו חנוכת בית מדבר המזמור, האם מדובר בבית המקדש, או בביתו של דוד המלך. יש שפרשו שזהו משל לגופו או לנפשו, ויש אף שפירשו שדוד כתבו עבור כל אדם אשר יחנוך את ביתו, מפני שמנהג עתיק הוא לעשות שמחה בחנוכת בית חדש.

חנוכת הבית לדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל, ניתנו פירושים שונים לייחוס חנוכת הבית לדוד, שכן שלמה בנו חנך את בית המקדש לאחר מותו. לפי כיוון אחד בפרשנים, הכתוב מייחס את חנוכת הבית לדוד בגלל הקשר שלו לבית המקדש. הקשר בא לידי ביטוי בהעלאת ארון הברית לירושלים, בהכנות רבות נוספות לבניית המקדש‏[1]. בהסכמה למות מוקדם על מנת לזרז את בניית הבית, לאחר שהנביאים מסרו לו שתחל רק לאחר מותו‏[2]. או אפילו על עצם המחשבה והרצון לבנות את הבית, נקראת המצווה על שמו.

למעשה המקרה של דוד ותיאורו במזמור זה, משמש כבנין אב למקרים דומים אודות ערכם של אלו שניסו אך לא הצליחו לקיים מצווה מסוימת במיוחד, כפי שמצוין במדרש תהילים:

" אמר רב הונא: ...חשב לעשות מצווה, אף על פי שלא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. תדע לך שהוא כן, שכן דוד חשב לעשות בניין בית המקדש ואף על פי שלא בנאה, נכתב על שמו, שנאמר "מזמור שיר חנכת הבית לדוד"... מכאן, שכל המצטער על הדבר נקרא על שמו... שנאמר "אם אבא באהל ביתי וגו' אם אתן שנת לעיני וגו"' (תהלים קלב ג-ד), נקרא על שמו, שנאמר "מזמור שיר חנכת הבית לדוד".

– מדרש תהילים על מזמור ל'

לפי פירוש אחר "שלמה אמרו, ותלאו בדוד"[3].

יש מפרשים שדוד כתב המזמור וציווה את שלמה בנו שיאמרו אותו לכשיחנכו את בית המקדש.

יש שפירשו שדוד כתבו על חנוכת בית המקדש השני או בית המקדש השלישי כך שהמזמור מתייחס לגלות ולגאולה העתידה.

המלבי"ם בפירושו לספר תהילים, עומד על העובדה התמוהה ממבט ראשון שהמזמור כולו לא עוסק כלל בעניינים הקשורים לחנוכת הבית. מסקנתו היא שהמזמור שימש כאלגוריה המתארת את יחסו של המשורר דוד אל נפשו ואל גופו הבא לידי ביטוי במשל כבית[4].

פרשנות פשטנית הציג האבן עזרא, לפיה הבית כלל אינו בית המקדש, אלא ביתו של דוד שאכן נחנך על ידו.

פרשנויות שונות של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרשות למועדים שבמדרש פסיקתא רבתי מיוסדת כל דרשת החנוכה על מזמור זה.

במדרש פרק שירה מיוחס הפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום" כששבח לבורא שהסנונית אומרת‏[5].

על פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש האגדה ילקוט שמעוני‏[6], נדרש מזמור זה בתוך סיפורו של נס הפורים, כאשר פסוקים מהמזמור מוטמעים בתוך השיח. וכך מסופר על מרדכי היהודי עם תחילת המהפך בעלילת מגילת אסתר כאשר אחשוורוש מאלץ את המן האגגי להרכיב את מרדכי על סוסו האישי, ולצעוד לפניו:

כיון שרכב על הסוס התחיל לקלס להקב"ה ארוממך ה', כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. תלמידיו מה היו אומרים? זמרו לה' חסידיו וגו'. אותו רשע (המן) מה היה אומר? ואני אמרתי בשלוי וגו'. אסתר מה היתה אומרת? אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן, מה בצע בדמי ברדתי אל שחת וגו'. ישראל מה היו אומרים? שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי.
אמר רבי פנחס: בקריאת שמע היה (מרדכי) עסוק ולא הפסיק, שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלוהי לעולם אודך.

בתפילת השחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסוקי דזמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר מידי יום בתחילת פסוקי דזמרא של תפילת שחרית, במיקום שונה במקצת בנוסחי התפילה השונים. בין הסיבות לאזכורו בפסוקי דזמרא הוא מפני שנאמר בו "ולבוקר רינה".

מקור אמירתו כנראה בנוסח הספרדים, שאמרוהו תוך השמטת הפסוק הראשון של המזמור ("מזמור שיר חנוכת הבית לדוד") והתחלה מן הפסוק השני - "ארוממך ה' כי דיליתני". עם הזמן חדרה אמירת המזמור גם לנוסח ספרד, אלא שנתווספה אמירת הפסוק הראשון (שהושמט בנוסח עדות המזרח). בסידורי האשכנזים לא נמצא המזמור לפני תקמ"א, ולא ברור לחלוטין מתי מנהג זה חדר לנוסח אשכנז. בנוסח איטליה ובתכלאל עד היום מזמור זה אינו נמצא, וגם לפי הגר"א, אין אומרים אותו. יש הסבורים כי אמירת "מזמור שיר חנוכת הבית" לפני תפילת השחר בכל ימות החול, הוא מנהג טעות שהשתרבב ממנהג אמירת המזמור בימי החנוכה (ראה להלן)‏[7].

בתפילת שחרית שבימי החנוכה, חלק מהספרדים, וכל קהילות גאורגיה נוהגים בקריאת פסוקי דזמרא, להוסיף את הפסוק הראשון, המושמט בשאר השנה, אך בקהילות אחרות לא נהוג כך.

בשיר של יום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ מנהג הגר"א ומנהג יהודי תימן, אומרים בחנוכה, את המזמור כולו במקום השיר של יום הרגיל, מפני שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו הלוויים משנים את השיר היומי הרגיל, לשיר המתאים לתאריך המיוחד, כאשר בחנוכה היה זה מזמור שיר חנוכת הבית.

בימי החנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הדלקת הנרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המזמור שרים או אומרים בקרב קהילות רבות כחלק מטקס הדלקת נרות חנוכה. ולכן הוא מופיע בלוחות של סדר הדלקת הנרות.

"מזמור זה נוהגים לאומרו בימי החנוכה, כי הוא כולו נבואה לימי מלחמות החשמונאים..."

שלמה אפרים מלונטשיץ, עוללות אפרים

עוד על התאמת מזמור זה לימי החנוכה כתב הרב החיד"א על דרך הרמז:

"מזמור שיר חנוכת — ראשי תיבות משח, שהוא גם ראשי תיבות מילה, שבת, חודש, שעליהם גזרו היוונים והיה נס חנוכה. ולכן תקנו משח שהוא שמן לנרות שרומז מילה, שבת, חודש."

– מובא בספר המועדים, ע"פ הרב החיד"א

חסידים דרשו בפתיחת המזמור מדרש ראשי תיבות, המבאר את זיקתו של המזמור לימי שמחה: "מזמור שיר חנוכת הבית - תחיליות בחילוף אותיות שמחה[8].

חנוכות המזבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות שונים מקשרים בין חנוכת בני חשמונאי לבין חנוכת המזבח בימי ראשית הבית השני ואף לחנוכת המשכן[9]. הביטוי הבולט לכך ביותר הוא שקטעי קריאת התורה בימי חנוכה הם מפרשיות חנוכת המשכן. לאור זאת מובן מדוע נקשר מזמור שיר חנוכת הבית לסדר הדלקת נרות חנוכה.

המשכן שעשה משה בימי נדודי ישראל במדבר הסתיים להיבנות בחודש כסלו. אולם דחו את חנוכתו לראש חודש ניסן. חנוכת המשכן נחגגה בשנים עשר יום של קורבנות הנשיאים אשר הביאו שנים עשר ראשי השבטים, כל אחד בתורו, מלבד שבט לוי. לכך נדרשים הפרשנים בפרשת בהעלותך. כבר בפסוק - ""דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"". ומביא שם הרמב"ן מדרשים המייחסים כבר שם, את חנוכת בני חשמונאי להדלקת המנורה על ידי אהרן הכהן:

בהעלותך - "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה." ..."אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו. ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים... "ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח"...

– פירוש הרמב"ן לספר במדבר פרק ח' פס' ב'

גם פסיקתא רבתי נקשרה חנוכת בני חשמונאי לחנוכת המשכן וחנוכת המשכן מיוחסת בו לתאריך כ"ה בכסלו.

"אמר רבי חנינא בעשרים וחמשה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה באחד בניסן.. ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה מלאכה בו?- לאו, מהו "ותשלם" אמר הקב"ה עלי לשלם לו, מה שילם לו הקב"ה?- חנוכת בית חשמונאי".

– פסיקתא רבתי פרק ו'

כבר בימי שיבת ציון צוין יום כ"ה בכסלו, כיום בו יוסד הבית השני. לאחר שלמדו מהנביאים האחרונים שנותרו, היכן מקום המזבח, וכן שניתן להקריב בו למרות שאין הציבור יכול להיטהר עדיין מטומאת מת, ע"פ הכלל של טומאה הותרה בציבור. לכן את חנוכת הבית, ציינו באמצעות חנוכת המזבח שהיה מרכזה של עבודת המקדש בבית השני, שהרי בתקופתם לא היה את ארון הברית אשר נגנז בשלהי הבית הראשון. את ייסוד הבית חגגו בקורבנות תודה, בהלל והודיה על ידי שירה והלל‏[10] (המופיעים במזמורי תהילים), יש הסוברים ששרו אז גם את מזמור זה. כמאתיים שנה לאחר מכן, באותו תאריך, בעיצומה של תקופת המרד, חנכו החשמונאים את עבודת המקדש בהדלקת נרות המנורה, טיהרו את המזבח והמקדש. בבית הראשון הפותח את פיוט מעוז צור, משמש אירוע חנוכת המזבח כמוטיב המרכזי לציון יום חנוכת המקדש.

בתפילות ערבית ושחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הקבלה בין חג החנוכה לחנוכת בית המקדש, נאמר במסכת סופרים[11] כי בחנוכה אומרים מזמור זה בתפילת שחרית כשיר של יום שאותו היו אומרים הלויים בבית המקדש.

ישנן קהילות המוסיפות בתפילת ערבית לפני אמירת עלינו לשבח את אמירת המזמור, במקום אמירת מזמור -"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" הקבוע.

אזכורים נוספים בדברים שבקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהבאת ביכורים: בזמן שבית המקדש היה קיים, בעת שהיו ישראל מביאים את הביכורים לבית המקדש היו אומרים הלוויים את המזמור כולו, או לחלק מהדעות, לפחות את הפסוק הראשון.

"מניין שהביכורים טעונין תנופה... וכשם שטעונין תנופה, כך טעונין קרבן שלמים ושיר: שנאמר בהן "ושמחת בכל הטוב" (דברים כו,יא)"

משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים פרק ג' הל' י"ג.

ואכן מציינת המשנה במסכת ביכורים:

"...החליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה. ודיברו הלויים בשיר, "ארוממך ה', כי דיליתני, ולא שימחת אויביי, לי".

– מסכת ביכורים פרק ג' משנה ד'
  • הרחבת העיר ירושלים: לירושלים יש דינים מיוחדים בשל קדושתה. בזמן שבית המקדש היה קיים, היה עורכים טקס מיוחד בעת שהחליטו להרחיב את גבולות העיר וממילא את קדושתה. גם בטקס זה שימש המזמור או הפסוק הראשון כתוכן מרכזי של השירה באירוע:

"וכיצד מוסיפין על העיר: עושין בית דין שתי תודות, ולוקחין לחם חמץ שבהם, והולכים בית דין אחר שתי התודות, ושתי התודות זו אחר זו, ועומדין בכינורות ובנבלים ובצלצל, על כל פינה ופינה ועל כל אבן ואבן שבירושלים, ואומרין "ארוממך ה', כי דיליתני ...".

– משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ו'


  • הטבת חלום: בטקס הטבת חלום, אשר נהוג לעשותו במידת הצורך, לאחר תפילת שחרית, אחד ההיגדים שאומר החולם מול אוהביו שקיבץ להטבת חלומו, הוא את הפסוק "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה".


  • הנצרך למזון לפני תפילת שחרית: על הפסוק "לא תאכלו על דם"[12], דרשו חז"ל:"לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם"[13]. לפי זה נאמר בהלכה שמשעה שעלה עמוד השחר, אין לטעום דבר בטרם יתפללו שמונה עשרה. אולם בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובה בתפילה קצרה כלשהי. על כך מובא בספר "עולת ראיה" לראי"ה קוק, שטוב לומר לשם כך את הפסוק: "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" ושבשעת הדחק, גם אמירת מילים מועטות אלו נחשבות כתפילה לצורך העניין הנ"ל.‏[14]. כך נהג גם הרב שלמה זלמן אוירבך כששתה קפה עם חלב.‏[15]


  • תפילה על החולה - מזמור ל' הינו אחד המזמורים אותם קוראים לצד מזמורי תהילים נוספים, בסדר התפילה על החולה.


  • חנוכת בית כנסת - בית כנסת נחשב ל"מקדש מעט". בעת חנוכת בית כנסת או בית מדרש חדש והקדשתם, נהגו לערוך טקס חנוכת הבית ברוב עם. ישנם קהילות שאף הדפיסו במיוחד חוברת לרגל המעמד בה תכני הטקס עם מזמורי תהילים ותפילות נוספות. לדוגמה בקהילת פירדן הדפיסו כך ב-1798 לכבוד: "חנוכת הבית : בית הכנסת של ק"ק פרידן יע"א שנתקדש ונתחנך ביום עש"ק פרשת בהעלותך, חמשה עשר ימים לחדש סיון שנת נ’ש’יר’ה’ ונזמרה ג’בורתך לפ"ק [תקנ"ח]"‏[16].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בכפר הנוער בן שמן נהגו באירועים של שבת, לשיר את הקטע מפסוקים ב'-ד', ע"פ הלחן המשויך לחסידות סלונים[17].
  • באתר זמרשת המתעד את הזמר העברי המוקדם מובאים מספר לחנים לקטעים ממזמור זה, בהם לחנו של מאיר בן אורי[18].
  • בשנת 1952 חיבר דוד זכאי ריקוד עם לזוגות ע"פ לחן של משה בן מוש. הריקוד היה נפוץ באותה תקופה ובכך הוא דוגמה להשפעת התנ"ך על ההוויה הישראלית המתחדשת‏[19].

ביצועים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות רבות הלחינו או התאימו מנגינות למזמור, בדרך כלל לכבוד ימי החנוכה.

כמו כן, יוצרים מהתקופה האחרונה הלחינו ניגונים לפסוקים מהמזמור בהם:

"הפכת מספדי למחול לי" כביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "הפכת מספדי למחול לי" משמש לעתים רבות כהיגד המבטא בקצרה גישת הסתכלות על החיים. הוא מוזכר בצורה שונות כגון ככותרת לעיסוק בנושאים הקשורים להתמודדות עם אובדן ומצבים קשים אחרים‏[26].

חנוכת בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש הקוראים את המזמור, יחד עם אמירת סדר חנוכת הבית בעת שחוגגים את שמחתם הפרטית על כניסתם לבית חדש.
  • בהזמנות לטקס חנוכת הבית נפוץ השימוש בכותרת "מזמור שיר חנוכת הבית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזמור שיר חנוכת הבית - על ההכנות והצער הרב של דוד בהכנת בניית המקדש, אברהם כ"ץ בכתב העת מכלול, יא תשנ"ו, עמ' ‎5-26 .
  2. ^ מכות י א, ילקוט שמעוני יהושע א ב
  3. ^ ילקוט שמעוני לשיר השירים, רמז תתק"פ.
  4. ^ לדרך נוספת בהסבר ההתעלמות מנושא חנוכת הבית והעיסוק בחולי האדם והצלתו בידי האל, ראה דברי הרב איסר זלמן מלצר בהקדמת ספרו אבן האזל על הרמב"ם, ספר עבודה, חלק ב'.
  5. ^ אוצר המדרשים, מהדורת אייזנשטיין, עמוד תקכ"ב.
  6. ^ ילקוט שמעוני לפרשת אמור, רמז תרמ"ג.
  7. ^ בעל "זכור לאברהם", בהערותיו על סידור התפילה. מובא בספר "נתיב בינה" חלק א' עמ' 186. וראה בהרחבה: הרב אליהו כ"ץ, שו"ת באר אליהו אורח חיים חלק ב' סי' י"ב 'בעניין ברכות השחר' והוספות לפני התפילה'.
  8. ^ לקוטי מהרי"ח, חנוכה.
  9. ^ הקשר שבין סוכות לחנוכה, שמואל דוד, בכתב העת לחינוך, אתרוג, גיליון 25 תשרי תשס"ה.
  10. ^ ספר עזרא פרק ג פס' י"א.
  11. ^ מסכת סופרים יח' ג'
  12. ^ ויקרא, פרק י"ט פסוק כ"ו.
  13. ^ מסכת ברכות,דף י' עמוד א'. ויש מחלוקת בהלכה האם זה איסור מדאורייתא או מדרבנן. ואין הדבר נוגע לשתיית מים או נטילת תרופות.
  14. ^ עולת ראי"ה א' עמ' קפ"ו, שם מעיד הרצי"ה, שכך נהג אביו הראי"ה אשר למד זאת מאביו זקנו, הרב שלמה זלמן קוק. וזאת לאחר שכבר אמרו ברכות התורה, ברכות השחר קריאת שמע קטנה וייתכן שגם אדון עולם.
  15. ^ הליכות שלמה סימן פ"ט.
  16. ^ בקטלוג אוצר בית הספרים הלאומי.
  17. ^ ניתן להאזנה בביצוע משה קדם באתר זמרשת .
  18. ^ "ארוממך" ע"פ לחן של מאיר בו אורי, בביצוע מקהלת קול ציון לגולה. ועוד...
  19. ^ ריקודי עם שמבוססים על המקרא, בבלוג "השפעת התנך על חיי היום יום בישראל".
  20. ^ להאזנה באתר הזמנה לפיוט בביצוע רזיה וצבי זלבסקי.
  21. ^ ביצוע הלחן על ידי בן ציון שנקר באתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ.
  22. ^ בתוך: הליטורגיקה של עמק הריין [הקלטת שמע], תקליטור מס. 2, מקהלת חזנים "זמרתיה"
  23. ^ ניתן להאזין ללחנים אלו באתר הזמנה לפיוט על המזמור.
  24. ^ להאזנה בביצוע שלמה קרליבך באתר יוטיוב.
  25. ^ יונתן רזאל והחוטרס עושים לנו שמח בלב באתר שלאגר, כ"ט אדר ה'תש"ע. להאזנה ביוטיוב.
  26. ^ לדוגמה "הפכת מספדי למחול לי", מולי להד, על הדרכים להתמודדות עם אובדן ועם מצבים קשים. מגזין חיים אחרים, 31/03/08.