מזרעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזרעה
בית הבהאא אוללה במזרעה
בית הבהאא אוללה במזרעה
שם בערבית المزرعة
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פואד עווד
גובה ממוצע ‎15‏ מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏-4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 3,547 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 7,421 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 478 דונם
מיקום מזרעה
מזרעה
מזרעה
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3722
פרופיל מזרעה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס

מַזְרַעָהערבית: المَزْرَعَة, תרגום: החווה) הוא כפר ליד נהריה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במזרעה 3,547 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 56.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,024 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]

לאחר שהשיג שליטה בעכו, דאהר אל-עומר השתלט על מזרעה יחד עם הכפרים האחרים על החוף מצפון לעכו, הכריז על אדמותיהן כאדמות של השלטון (ג'יפתליק) ופיתח את הכפרים‏[2]. לאחר הקמת אמת עכו נספחה מזרעה לאמה. במזרעה שוכן הבית אשר שימש את הבהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית כבית קיץ, עת התגורר בו בשכירות בין השנים 1877-1879, ולפני שעבר לאחוזתו באל-באהג'ה. במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 תושבים ובסקר 1922 נמנו 218 נפשות‏[3].

בימי המנדט הבריטי התגוררו בכפר כ-30 משפחות שהתפרנסו בדוחק מחקלאות ועבודה במחנות הצבא הבריטי[4]. באוגוסט 1938 הוטל על הכפר, יחד עם הכפרים האחרים באזור, קנס קולקטיבי בעקבות התנקשות ביהודי באזור‏[5].

לאחר מלחמת העצמאות הועברו למזרעה שנותר ברובו ריק, ערבים מכפרים אחרים במסגרת המדיניות לריכוז בני המיעוטים במספר כפרים. בין השאר הועברו אליו ערבים מבצה[6][7] וערביי אום אל פרג' שהראשונים שבהם פונו למזרעה בפברואר 1949‏[8] והשאר הוכרזו כנפקדים ופונו מבן עמי למזרעה ב-14 בספטמבר 1953‏[9]. כן פונו למזרעה תושבים מאל עאבסיה בינואר 1950‏[10].

התושבים התגוררו במקום בצריפונים ופחונים בציפייה לשוב לכפריהם המקוריים. בשנת 1959 עודדה המדינה את התושבים בעזרת הלוואות לבנות בתי אבן‏[11][4].

הכפר מזרעה השתייך למועצה אזורית געתון, אחד משני כפרי מיעוטים במועצה, יחד עם שיח' דנון. בשנת 1955 אספו תושבי הכפר 728 לירות תרומה לקרן המגן‏[12]. באוקטובר 1959 נחנך בכפר בית ספר‏[13]. בשנת 1964 פעלה המועצה להקים בכפר מסגד[14]. בשנת 1969 הוכן תוכנית מתאר לכפר‏[15]. בינואר 1972 נחנך כביש גישה לכפר‏[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופיל מזרעה באתר הלמ"ס
  2. ^ Amnon Cohen, Palestine in the Eighteenth Century: Patterns of Government and Administration (Jerusalem: Magnes Press, 1973), p. 133
  3. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 317
  4. ^ 4.0 4.1 יואל דרויש, פליטים ערביים מקימים כפר מודרני, דבר, 27 במאי 1960
  5. ^ הודעות רשמיות, מאורעות בימים האחרונים - קנסות, דבר, 1 בספטמבר 1938
  6. ^ גרשון שפטתקדים מסוכן, מעריב, 1 ביולי 1987
  7. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 173-174
  8. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 159
  9. ^ המשפחות הערביות הועברו למזרעה, דבר, 15 בספטמבר 1953
    ערביי אום אל פארג' פונו מאדמתם בגליל, על המשמר, 15 בספטמבר 1953; המשך
  10. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 160
  11. ^ לפליטים ערביים בגליל המערבי הוצע שיקום בכפר מזרעה, דבר, 31 בינואר 1960
  12. ^ אשכול קורא להגברת התרומות לקרן המגן, דבר, 6 בדצמבר 1955
  13. ^ נחנך בית ספר בכפר הערבי מזרעה, דבר, 23 באוקטובר 1959
  14. ^ יגויסו כספים להקמת מיסגד בכפר מזרעה, מעריב, 3 באוגוסט 1964
  15. ^ תוכנית מיתאר, דבר, 27 ביולי 1969
  16. ^ נחנך כביש גישה למזרעה, מעריב, 28 בינואר 1972, וראו: ייסלל כביש למזרע בגליל, מעריב, 18 בספטמבר 1960


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 32°59′1.13″N 35°5′52.76″E / 32.9836472°N 35.0979889°E / 32.9836472; 35.0979889