מזרק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזרק הוא מכשיר המשמש להזרקת חומר אל הגוף תוך עשיית נקב זעיר בעור, להוצאת חומר מאיבר בגוף, או לשטיפת חלל מסוים בגוף. המזרק בדרך כלל מורכב מבוכנה הנמצאת בתוך שפופרת המחוברת למחט חלולה או לצינורית דקה.
המילה מזרק מעלה בדרך כלל קונוטציה רפואית, אך המזרק משמש גם עבור שימושים אחרים.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
- המאה ה-9: המנתח העירקי-מצרי עמאר איבן המציא את המזרק הראשון.
- שנת 1650: בלז פסקל המציא את המזרק (לא בהכרח תת-עורי) ליישום חוק פסקל.
- שנת 1760: הרפואה מתחילה להשתמש בזריקות תוך ורידיות ואינפוזיות.
- שנת 1853: צ'ארלס גבריאל פרווז ואלכסנדר ווד מפתחים את המזרק התת-עורי עם מחט עדינה דייה לחדירת העור.
- שנת 1956: רוקח וממציא מניו זילנד, קולין מורדוך רושם פטנט על מזרק פלסטיק
- שנת 1974: פטנט אמריקאי מציג מזרק פלסטיק חד פעמי.
מזרקים רפואיים [עריכה]
מזרקי אינסולין (U-100) [עריכה]
מזרקי האינסולין ומתוכננים במיוחד להזרקה עצמית, מתאפיינים במחט קצרה ובעלי תכונות ידידותיות לשם הקלה על המזריק.
מזרקים בעלי מחט רב פעמית [עריכה]
שימושים מעבדתיים שאינם רפואיים [עריכה]
שימושים אחרים [עריכה]
- מדידת נפח ומתן תרופה נוזלית לילדים או לבעלי חיים דרך הפה.
- מזרק ללא מחט משמש לעתים להנקה מלאכותית של תינוקות או גורים של יונקים אחרים.
- לעשיית חוקן או ניקוי בלחץ אדים.
- לשם מילוי ראשי דיו למדפסת.
- שימון נקודתי במכשירים מכניים קטנים.
- בבישול, יש המשתמשים במזרק ללא מחט להחדרת מלית למאפים או ליצירת עיטורים (למשל בקרם או קצפת).
