מחבט (נשק)

M-163 ("מחבט")
חובט, גרסה ישנה יותר של המחבט
מדינה	ישראל
משקל	12,000 ק"ג
מרכב	תובת נגמ"ש M-113 מבוסס על M-163 SPAA \ VADS
צוות	5-4 מפעילים
חימוש עיקרי	תותח אוטומטי M61 וולקן 6-קני 20 מ"מ משגר טילי נ"מ סטינגר המכיל 4 קני שיגור
טווח מקסימלי	תותח הוולקן: 2 ק"מ טיל הסטינגר: 5 ק"מ

"מחבט" הוא מערכת נ"מ מתנייעת מתוצרת התעשייה האווירית לישראל המבוססת על ה-M163 VADS האמריקני. היה בשירות צה"ל משנת 1997 ועד לאמצע העשור הראשון של המאה ה-21.

ה"מחבט" מבוסס על תובת נגמ"ש M-113 ומערכות הנשק שלו כוללות תותח אוטומטי מדגם M61 וולקן 6-קני בקליבר 20 מ"מ בעל קצב אש גבוה וכן משגר טילים המכיל 4 טילי סטינגר מוכנים לירי. בנוסף, הגרסה הישראלית כוללת מערכות איתור ועקיבה מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, כוונות וכן יכולת להתחבר למכ"ם אזורי המתנייע גם הוא - הרמית.

היסטוריה ושימושים

ה"מחבט" הוא שיפור ישראלי של ה M-163 האמריקני, ששירת בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20 (לרבות מבצע שלום הגליל) וה-90 תחת השם "חובט". לכלי זה היסטוריה של שלוש הפלות אווירות, האחרונה מביניהם הייתה הפלת כדור פורח. בנוסף ה"חובט" הצה"לי השיג את ההפלה הראשונה, והיחידה באמצעות הוולקן, של כלי טיס סילוני, מטוס קרב מיג 21, במבצע שלום הגליל.

ה"מחבט" מיוצר על ידי התעשייה האווירית ומשרת בחיל האוויר במסגרת מערך הנ"מ. ב-1997 נכנס המחבט לשירות.

ייעודו העיקרי של המחבט הוא הגנה אווירית וחיפוי אווירי על טורי שריון והפלת כלי טיס מנמיכי טוס.

המחבט נמצא שימושי למדי גם בלוחמה בשטח בנוי לצורך ניקוי גגות מצלפים. תותח הוולקן הכבד ומהיר הירי מספיק חזק בשביל לנקב בניינים וזווית העילרוד הגבוהה שלו מאפשרת כוונון לגגות הבניינים וריסוסם.

בשנת 2006 יצא משימוש רשמי במערך הנ"מ הישראלי בהמשך למגמת סגירת הנ"מ הטקטי או הנ"מ המתנייע לאחריו פורקו סוללות וגדודים של נ"מ מתנייע^{[דרוש מקור]}. כעת מתבצעת הסבתם של חיילי מערך הנ"מ הטקטי להפעלת סוללות כיפת ברזל שאמורות להפוך לשימושיות במחצית השנייה של 2010^{[דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחבט

• המחבט, באתר Israeli-weapons
• המחבט, באתר חיל האוויר הישראלי