מחוז אורנג' (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחוז אורנג'
שם במקור: Orange County
בימוי: ג'יק קסדן
תסריט: מייק וייט
שחקנים ראשיים: קולין הנקס
סקיילר פיסק
ג'ק בלאק
קתרין אוהרה
ג'ון לית'גו
לילי טומלין
קווין קליין
מוזיקה: מייקל אנדרוז
צילום: גרג גרדינר
חברת הפצה: פרמאונט
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 11 בינואר 2002
משך הקרנה: 82 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 18,000,000 דולר
הכנסות: 41,000,000 דולר
דף הסרט ב-IMDb

מחוז אורנג' הוא קומדיית נעורים משנת 2002. ג'יק קסדן ביים את הסרט וקולין הנקס (בנו של טום הנקס) משחק בתפקיד הראשי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שון ברומדר (קולין הנקס), נער חובב גלישת גלים ומסיבות ממחוז אורנג' שבקליפורניה, עורך חשבון נפש אחרי מותו של חברו הטוב לוני בתאונת גלישה. בהשפעת רומן מאת מרקוס סקינר (קווין קליין), פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, הוא מחליט ללמוד בסטנפורד ולהיות סופר. מחוז מגוריו נתפס בעיניו כסביבה המגבילה את התפתחותו כסופר, בגלל ערכיו החומרניים ורדידותו האינטלקטואלית.

בשנת הלימודים האחרונה בתיכון ברומדר משפר בחריצות את ציוניו, ובעצת היועצת בבית הספר (לילי טומלין) נרשם אך ורק לסטנפורד. הוא אינו מתקבל, כי היועצת שלחה עבורו לאוניברסיטה את גיליון הציונים של תלמיד אחר, גרוע ממנו. חברתו אשלי (סקיילר פיסק) מארגנת לו פגישה בביתו עם ארתור גרטנר (גארי מרשל), חבר במועצת המנהלים של סטנפורד, כדי שיוכל להסביר את מצבו. הפגישה נכשלת בגלל התנהגותם של אימו האלכוהוליסטית סינדי (קתרין אוהרה) ואחיו המסומם לאנס (ג'ק בלאק). בהמשך מבקש שון מאביו העשיר באד (ג'ון לית'גו), הנשוי עתה לאישה צעירה (לזלי מאן), לתרום לסטנפורד כדי לשפר את סיכוייו להתקבל, אך האב מסרב.

בניסיון אחרון לשנות את רוע הגזירה, אשלי ולאנס מסיעים את שון לסטנפורד. הממונה על קבלת סטודנטים, דון דארקט (הרולד ראמיס), כבר אינו במשרדו. אשלי ושון מוצאים אותו בביתו, מראים לו את גיליון הציונים האמיתי, והוא מסכים לחזור למשרד - אחרי שאשלי נותנת לו בטעות כמה מגלולות הסמים של לאנס, המוסוות כאספירין. כשהם מגיעים למשרד הבניין עולה באש; השריפה החלה כשלאנס הבעיר את רשימת הסטודנטים שהתקבלו לאוניברסיטה.

אשלי מתעמתת עם שון ומבהירה לו שאם יעזוב את מחוז אורנג' כדי ללמוד בסטנפורד, הקשר ביניהם יסתיים. שון משוטט בקמפוס, וסטודנטית מזמינה אותו למסיבת אחווה, בה הוא מגלה, לאכזבתו, שתלמידי סטנפורד ריקניים ושטחיים ממש כמו חבריו בבית. בהמשך הוא פוגש במקרה את פרופסור סקינר, שזוכר את הסיפור הקצר ששון שלח לו. במהלך שיחתם, אומר סקינר לשון שהסביבה שבה גדל יכולה לסייע לו להתפתח כסופר יותר מן האוניברסיטה היוקרתית, כפי שדבלין תרמה לג'יימס ג'ויס ומחוז לה פאייט תרם לויליאם פוקנר. שון מוצא את אשלי, מתנצל בפניה, והשלושה חוזרים הביתה.

בינתיים, במחוז אורנג', הוריו של שון נפגשים כדי לחפש פתרון לבעיה. הם מתפייסים, ובאד תורם לסטנפורד בניין חדש למשרד הקבלה. האוניברסיטה מקבלת את שון בזכות התרומה, אך הוא מחליט, בעקבות דבריו של סקינר, להישאר עם אשלי ועם משפחתו. בסצנה האחרונה של הסרט, שון יוצא לגלוש עם חבריו בפעם הראשונה מאז מותו של לוני.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולין הנקס - שון ברומדר.
  • ג'ק בלאק - לאנס ברומדר.
  • קתרין אוהרה - סינדי ברומד.
  • סקיילר פיסק - אשלי.
  • ג'ון לית'גו - באד ברומדר.
  • לזלי מאן - קריסטה ברומדר.
  • צ'בי צ'ייס - מנהל בית הספר הרברט.
  • לילי טומלין - היועצת גב' קוב.
  • גארי מרשל - ארתור גרטנר, חבר מועצת המנהלים של סטנפורד.
  • הרולד ראמיס - דון דארקט, הממונה על הקבלה בסטנפורד.
  • בן סטילר - כבאי.
  • קווין קליין - מרקוס סקינר.