מחוז קמרובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחוז קמרובו
דגל קמרובו סמל קמרובו
דגל סמל
המנון: המנון מחוז קמרובו
מיקום קמרובו
מיקום קמרובו בפדרציה הרוסית
שפה רשמית רוסית
עיר בירה קמרובו
סטטוס פוליטי אובלסט
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של סיביר
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של מערב סיביר
נשיא / מושל אמן טולייב
תאריך הקמה 26 בינואר 1943
שטח
- סה"כ
- % מים
ה-37 ברוסיה
95,500 קמ"ר
0.2
אוכלוסייה
- סה"כ (2010)
- צפיפות
ה-14 ברוסיה
2,763,000 נפש
28.9 נפש לקמ"ר
אזור זמן UTC+7
www.ako.ru
(למפת מחוז קמרובו רגילה)
מיקום מחוז קמרובו במפת מחוז קמרובו
 
פרוקופייבסק
פרוקופייבסק
לנינסק-קוזנצקי
לנינסק-קוזנצקי
קיסלבסק
קיסלבסק
יורגה
יורגה
אנז'רו-סודז'נסק
אנז'רו-סודז'נסק
בלובו
בלובו
ברזובסקי
ברזובסקי
מחוז קמרובו

מחוז קמרובורוסית: Кемеровская область; תעתיק: קמרובסקייה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הסיבירי.

המחוז הוקם ב-26 בינואר 1943 תוך הפרדתו ממחוז נובוסיבירסק.

המחוז מחולק ל-18 אזורים מוניציפליים ו-16 אזורים עירוניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים המקוריים של האזור הינם שורי וטלאוטים. התיישבות של הרוסים החלה בשנת 1618. בשנת 1721 התגלו מרבצי פחם באזור העיר קמרובו. בתחילת המאה ה-20 החל פיתוח מואץ של תעשיית הפחם והפלדה באזור.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-85% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. רוב תושבי המחוז הינם רוסים, אך קיימות גם קהילות גדולות של שורים, טטרים, אוקראינים, צ'ובשים וגרמנים. הערים הגדולות הינם נובוקוזנצק (כ-560 אלף תושבים) וקמרובו (כ-520 אלף תושבים).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית הפחם מהווה חלק מרכזי בכלכלת המחוז. מכרות הפחם פזורים למעשה בכל שטחי המחוז ותוצרתם מהווה כ-56% מסך הפחם המופק ברוסיה.

בנוסף לכך יש לציין מפעלים גדולים לייצור פלדה, אלומיניום ואבץ שנבנו בתקופה הסובייטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]