מחול מודרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחול מודרני הוא צורת מחול שהתפתחה בתחילת המאה העשרים ואשר מועלית על הבמה לפני קהל.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזדורה דנקן

בעשור הראשון של המאה העשרים, הרקדניות האמריקאיות איזדורה דנקן ורות סנט דניסֿ, ורקדנית גרמנית, מרי ויגמן, החלו למרוד בחוקים הנוקשים והמגבילים של הבלט הקלאסי שהתבטאו בטכניקה, ובלבוש. חלוצי המחול המודרני התמקדו בביטוי אישי יצירתי יותר מאשר בתנועות וירטואוזיות טכניות. המחול המודרני הינו משוחרר יותר, הסגנון חופשי יותר והרקדנים משתמשים ברגשותיהם ובתחושותיהם לעיצוב צעדיהם בניגוד לקוד המבני של צעדי הבלט. במחול המודרני נעשה שימוש מכוון בכובד משקל הגוף בניגוד לבלט בו נראים הרקדנים חסרי משקל. המחול המודרני קיים כבר כ 100 שנים.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי פולר, איזדורה דנקן, רות סנט דניס, דוריס האמפרי ומרתה גרהם, פיתחו סגנון אישי של מחול, והקימו יסודות למחול המודרני האמריקאי באמצעות הכוריאוגרפיה שלהם ובאמצעות הוראה.

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ויגמן, פרנסיס דלסרטה, אמיל ז'ק-דלקרוז ורודולף לאבאן פיתחו תאוריות של תנועה אנושית, הבעה ושיטות הוראה שהביאו לפיתוח מחול ההבעה המודרני האירופי. התאוריות שלהם התפשטו מעבר לאירופה והשפיעו על התפתחות המחול המודרני והתיאטרון באמצעות תלמידיהם, והדורות שבאו אחריהם שהפיצו את שיטותיהם לארצות הברית, קנדה, אנגליה אוסטרליה וניו זילנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקוד חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי פולר על ידי אנרי דה טולוז-לוטרק
  • 1891- לואי פולר החלה לנסות אפקטים של תאורה על בגדי המשי שלה ופיתחה צורה של תנועה טבעית וטכניקת אלתור.
  • 1903- איזדורה דנקן פיתחה מחול המושפע מפילוסופיות של פרידריך ניטשה, ועל בסיס האמונה שהמחול הטבעי והחופשי של היוונים הקדומים הוא מחול העתיד. דנקן פיתחה פילוסופיה של מחול המבוססת על תפיסות טבעיות ורוחניות, ותרמה לקבלת מחול טהור כאמנות גבוהה.
  • 1905- רות סנט דניס - בהשראת השחקנית שרה ברנארד והרקדנית היפנית שאדאה יאקו פיתחה ביטוי משלה לתרבות ההודית ולמיתולוגיה. הופעותיה הפכו במהרה לפופולריות, והיא ניהלה רצף של מסעות ששולבו בחקר תרבות ואמנויות מן המזרח.

פולר דנקן וסנט דניס נסעו למסעות באירופה בחיפוש אחר קהל רחב יותר ומקבל יותר, רות סנט דניס חזרה לארצות הברית להמשך עבודתה שם, דנקן חזרה לארצות הברית לגיחות קצרות אבל עבודתה לא התקבלה היטב שם והיא חזרה לאירופה, היא נפטרה ב 1927 בפאריס, גם פולר התקשתה בהשגת תמיכה מחוץ לאירופה.

מחול מודרני מוקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות סנט דניס וטד שון בתמונה משנת 1916
ריקוד מודרני

ב-1915 רות סנט דניס יסדה בית הספר ולהקה בשם דנישון ביחד עם בעלה טד שון. רות סנט דניס התמקדה ביצירת מחולות וטד שון התמקד בפיתוח שיטות הוראת טכניקה וקומפוזיציה. מרתה גרהם, דוריס האמפרי וצ'ארלס ויידמן היו תלמידים ורקדנים בבית הספר ובלהקת המחול, לואיס הורסט היה המנהל המוזיקלי. בשנת 1923 מרתה גרהם פרשה מדנישון ועבדה כסולנית ב"גרינוויץ' ווילג' פולי", בשנת 1926 היא הקימה להקת מחול משלה עם לואיס הורסט כמנהל מוזיקלי. בשנת 1928 האמפרי וווידמן פרשו מדנישון והקימו בית ספר ולהקה בשם האמפרי-ווידמן. בשנת 1933 שון הקים להקת רקדנים גברים בג'קובס פילו במסצוסט. הלן תמיריס שלמדה תנועה חופשית אצל אירן לווינסון ובלט אצל מיכאל פוקין ועברה השתלמות קצרה בסגנון של איזדורה דנקן, הגיעה לכלל הכרה שעבור כל יצירת מחול בודדת יש לפתח אמצעי הבעה משלה. לסטר הורטון עבד בקליפורניה ופיתח גישה משלו שבסיסה אמריקני ואשר עושה שימוש במוזיקת ג'אז, בטכניקה של הורטון ישנה התייחסות לכל הגוף כולל עבודה על גמישות, כח, קואודינציה ומודעות לגוף על מנת לאפשר חופש הבעה.

מחול מודרני ומחול הבעה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פותח על ידי אמיל ז'ק דלקרוז, רודולף לאבאן, קורט יוס, מרי ויגמן והראלד קרוצברג.

הפצת המחול המודרני בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1927 התחילו העיתונים להעסיק מבקרי מחול כמו וולטיר טרי ואדווין דנבי אשר ניגשו להופעות מנקודת מבט של מומחים לתנועה להבדיל ממבקרי מוזיקה ומבקרי תיאטרון. התחילו להורות מחול מודרני במכללות ובאוניברסיטאות, תחילה במסגרת חינוך גופני ובהמשך במסגרת אמנות הבמה. מורי העתיד במכללות ובאוניברסיטאות עברו את הכשרתם במכללת בנינגטון בה נוסדה בשנת 1934 מסגרת ללימודי מחול.

התפתחות המחול המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד ראשוני המחול המודרני שאבו את מקורות ההשראה שלהם ממיתוסים, מאורעות השפל הגדול אשר החל בשנת 1929 ועליית הפאשיזם באירופה, הביאו להתפתחות המחול הרדיקלי שראה במחול כאמצעי לשינוי חברתי ומקורות ההשראה נשאבו מהאירועים הדרמטיים של תקופה זאת. הפעילים הבולטים: הניה הולם, אנה סוקולוב, חוזה לימון, מרס קנינגהם, אריק הוקינס, פול טיילור, ואלווין ניקולאס.

המחול האפרו-אמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחול מודרני המשלב מקורות השראה אפריקניות וקאריביות, הפעילים הבולטים:קטרין דנהם, פרל פרימוס, ואלוין איילי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]