מחוננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מחוננות היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס טרמן היה הראשון שערך מחקר מדעי בנושא מחוננים. משנת 1925 הוא עקב אחרי קבוצה של כ-1,500 ילדים בקליפורניה, שמבחני מנת משכל מצאו אצלם IQ שבין 135 ל-196. טרמן וצוותו עקבו אחריהם במהלך 50 שנה, וכתבו דו"חות מפורטים בהם נבחנו ביצועיהם במספר קטגוריות החל בילדותם ועד לזקנתם. ממחקרו התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, בפרסום הישגים יוצאי דופן ותפוקות גבוהות בתחום פרסומים מקצועיים).

בתוך קבוצת המחוננים נמצאו הישגים גבוהים יותר לגברים בתחום ההשכלה והתעסוקה (ונמצאו הבדלים בתחומי העיסוק שנבחרו על ידי גברים ונשים) ונמצא דיווח על עיסוק בפעילות ציבורית או חברתית. נמצאו הבדלים בתוך הקבוצה כאשר ההתייחסות הייתה אל מידת הצלחתם של המחוננים בתחנות חייהם השונות. למחקרו של טרמן הופנתה ביקורת רבה; העובדה שהילדים שהשתתפו במחקר היו מודעים לעובדה שאותרו כמחוננים, קבוצת המחוננים מלכתחילה הייתה מדגם מוטה מבחינה סוציואקונומית (עם הטיה מובהקת מבחינה אתנית-תרבותית) והעדרה של קבוצת ביקורת. המסקנה (שעמדה בניגוד לאינטואיציה של טרמן עצמו) שנבעה מכך היא שמחוננות כשלעצמה (לפחות כפי שהוגדרה במחקרו של טרמן), אינה מובילה להישגים יוצאי דופן‏[1].

הגדרה ושכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות ההיקרות של מחוננות נובעת בין היתר מהגדרתה‏[2]. בארצות הברית מחוננות נקבעת בדרך כלל על פי מנת המשכל[2], אשר מתפלגת בצורה נורמלית באוכלוסייה הכללית. הגורם המשפיע הוא בחירת ציון ה- IQ שממנו והלאה אדם מסוים יחשב כמחונן. כאשר הקריטריון הוא ציון 130, 3% מהאנשים נחשבים למחוננים, וכאשר הוא עומד על 125 או אף 120, השכיחות עולה ל-5% ואף ל-10%‏[2].

אבחון מחוננות בישראל שונה מזה הנהוג במדינות רבות בעולם. הוא אינו מתייחס למנת המשכל של התלמיד כפי שנמצאה באבחון. במקום זאת, הוא תלוי בהגדרה יחידה של משרד החינוך - הצלחה במבחני מכון סאלד[3].

ההגדרה הכללית למחוננות היא יכולת אנושית, הבאה לידי ביטוי באינטליגנציה גבוהה המצויה בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב אוכלוסיית הילדים. מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). ואם לכמת את ההגדרה, הרי שמדובר על מנת משכל הגדולה מ-125. על פי משרד החינוך, מי שעובר את מבחני האיתור הוא בעל מנת משכל שמעל 135.‏[4]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוננים רבים מתאפיינים בזיכרון גבוה לטווח הארוך, סקרנות ורצון לדעת ולהתנסות, חשיבה מהירה ופתרון בעיות מהיר, והעדפה לפתור בעיות מורכבות יותר. רבים מבטאים מוטיבציה גבוהה, ומשקיעים מאמץ כאשר ניצב בפניהם אתגר. לרבים יש דמיון מפותח המתבטא בכישורים יצירתיים ואמנותיים. מאפיינים אלו הם תוצאה של רמת האינטליגנציה הגבוהה וכן יכולת לקשר בין ידע קודם לידע חדש.‏[5][6]

זיהוי מחוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הגדרת המחוננות, הגישה האיכותית והגישה הכמותית. בגישה הכמותית מניחים כי קיימים הבדלים תפקודיים של אוכלוסיית המחוננים ביחס לרוב בני האדם כך שכישורים מסוימים מפותחים באופן בולט משאר בני גילם. בגישה האיכותית נבחנת יכולת תפקוד הכוללת שילוב של יכולות קוגניטיביות גבוהות בשילוב יכולות רגשיות בהקשר חברתי היוצרת נקודת מבט שונה על הסביבה ותפקוד שונה באיכותו. הנטייה הרווחת היא להגדיר את המחוננות באמצעות הגישה הכמותית.

ילדים מחוננים יגלו לרוב יכולת אינטלקטואלית כללית הכוללת; זיכרון, הבעה עצמית וכושר חשיבה, כישורי למידה גבוהים; ידע, גילוי עניין מוגבר בתחום מסוים, יכולת מתמטית גבוהה וקריאה / כתיבה מוקדמת (ללא הקניה או לימוד). תכונות נוספות המאפיינות מחוננים הן מוטיבציה גבוהה ויצירתיות.

משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור מחוננים, באזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות לתלמידי החינוך הממלכתי בלבד (לא נכללים תלמידי מסגרות 'מוכר שאינו רשמי' או 'חינוך ביתי' בתהליך האיתור). המבחנים נערכים בידי מכון סאלד לתלמידי כיתות ב' או ג' והם בנויים משני שלבים עוקבים.שלב ראשון, בו עוברים כל תלמידי כיתות ב' או ג' מבחן סינון הבוחן את יכולותיהם בתחום הבנת הנקרא וחשבון. המבחן מבוצע מסגרת ביה"ס. מבחן זה מאפשר לאתר את התלמידים בעלי היכולת הגבוהה ביותר בכל כיתה (כ-15% מכלל הנבחנים), בנוסף לתלמידים הללו, ניתנת אפשרות להמלצת המורים על תלמידים לקראת מבחן שלב ב'.

לאחר קבלת תוצאות המבחנים, על ביה"ס להודיע להורי התלמידים אם ילדם נכלל או לא נכלל ברשימת הזכאים למבחן שלב ב'. בנוסף לתלמידים שעברו את מבחני שלב א', לצורך הסינון הראשוני, ניתן להוסיף תלמידים באמצעות המלצת צוות בית הספר. מבחן שלב ב' נערך על ידי מכון סאלד, מחוץ לביה"ס, בשעות אחר הצהריים. הוא מועבר במתכונת קבוצתית בדומה למבחן שלב א', אך הוא קשה יותר ודורש התמודדות אינטלקטואלית בלחץ של זמן.

על סמך תוצאות מבחני שלב ב', יבחרו ללמוד בתוכניות למחוננים 1.5%-2.5% מכלל המועמדים, ולתוכניות המצטיינים יזומנו תלמידים נוספים, כך שבשתי התוכניות ילמדו כ -5% מכלל המועמדים. את התשובה לגבי קבלתו (או אי-קבלתו) של הילד לתוכניות השונות מקבלים ישירות ממכון סאלד.

תוכנית המחוננים כוללת יום שליפה למרכז מחוננים אזורי בשעות הבוקר (על חשבון יום לימודים), ואילו תוכנית המצטיינים כוללת לימודי העשרה במרכזי המחוננים בשעות אחר הצהריים. המסגרות פועלות מכיתה ג' עד ט' (כולל), וכיום מתכננים להרחיב את תוכניות ההעשרה השונות על רצף החינוכי מלא (מהגיל הרך ועד י"ב).

בנוסף לתוכניות המתקיימות במרכזי המחוננים, קיימת אפשרות להאצה ("הקפצת כיתה" או קידום בתחום לימודי ספציפי), לימוד בכיתת מחוננים ייעודית או בבית ספר ייחודי (בעיקר במרכזים עירוניים) והשתלבות במסגרות העשרה שונות נוספות (באמצעות למידה מרחוק או בחופשות במסגרת פנימייתית).

תוכניות מחוננים בערים גדולות מעודדות את התלמידים להשתתף בקורסים אקדמאיים במטרה לצבור נקודות לתואר ראשון במהלך בית הספר התיכון.

מלקלום גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצוינים שהיה לרב מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב -1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב -31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד בהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם נהייו באמת טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה. תופעה זו, שבה "העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר", גלדוול מכנה "יתרון מצטבר של גלדוול". גלדוול מציע שמיון המחוננים יערך בגיל מאוחר יותר כדי שהשפעות השוני בגילאים יהיו קטנות ככל האפשר.

כיום, המבחנים מאתרים 1%-3% מהאוכלוסייה, שלהם מחוננות אינטלקטואלית, ואינם מאתרים מחוננים בתחומים אחרים.

בממוצע רב שנתי, מספר הבנות שמתקבלות לתוכנית המחוננים נמוך באופן משמעותי ממספר הבנים: הבנות מהוות רבע עד שליש מהתלמידים.‏[7]

קושי לאתר בעיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מצבים רבים אשר עשויים לפגוע בתפקודו או איכות חייו של האדם ולהתקיים במקביל למחוננות. האדם המחונן יכול לנסות ולהצליח להתגבר על קשיים שונים בחייו באופן יעיל על ידי שימוש באינטליגנציה הגבוהה שלו. יש בכך בעייתיות כאשר המחוננות מסתירה קושי מסוים ובכך מונעת את איתורו ואת הטיפול בו.

לדוגמה, בהקשר של לקויות למידה או הפרעת קשב - ככל שיכולותיו השכליות של האדם גבוהות יותר, כך הוא נמצא בסיכון יתר לאי-גילויה של הלקות ולהתחלה מאוחרת של הטיפול בה, לעתים מאוחרת הרבה יותר מדי‏[2]. למעשה, ייתכן גם מצב בו לאדם מסוים יהיה שילוב משולש של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב‏[8].

היכולת של מחוננות להסתיר קשיים בתחומים אחרים נובעת בין היתר מכך שליקוי שבדרך כלל מקושר לפתולוגיה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות בנוכחותן של יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו אינטליגנציה[9]. למשל - מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית‏[9].

היחס בין מחוננות ללקות פועל באופן הדדי בשני הכיוונים. קיימים גם מקרים רבים בהם לקות מטשטשת את המחוננות. לכן יש לאתר מחוננות גם בקרב אנשים בעלי לקויות בתחומים שונים (פסיכולוגי, נוירולוגי, פיזי, חברתי או משפחתי)‏[3].

סוגי מחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנה רוזמרין‏[10] מציינת מספר סוגים של מחוננים על פי מאפייניהם:

  • המחונן בעל התוויות הכפולה - מחוננים אלו עשויים לא להפגין התנהגויות המאפיינות מחוננים והם אינם מזוהים כמחוננים, התנהגותם בכיתה עלולה ליצור עיכוב בהתקדמותם בעבודות הכיתה. הם נוטים להגיד שהלימודים משעממים אותם ולא להודות בקושי שלהם בכיתה. כתב ידם מתאפיין לעתים כמרושל וניתן לראות אצלם סימפטומים של לחץ ודיכאון. הדימוי העצמי שלהם נמוך ובאמצעות אינטלקטואליזציה הם מנסים להתמודד עם תחושות הכישלון. המערכת לא מטפחת את הכישרונות שלהם, אלא מתמקדת בחולשות שלהם ולכן הם חשים תסכול ואכזבה.
  • המחונן הלומד האוטונומי - מחוננים אלו מנצלים את "המערכת" לטובתם, הם עובדים ביעילות ובעצמאות ואינם מחכים לקבל עזרה מאחרים, הם פועלים למען עצמם. צורכיהם באים לידי סיפוק ולכן הדימוי העצמי שלהם חיובי, הם מביעים את הרגשות והצרכים שלהם ומקבלים משובים חיוביים על הישגיהם.
  • המחונן המצליח - מחוננים אלו זוכים בתשומת לב חיובית מהמורים, למרות שאינם מתקדמים בטיפוח כישרונותיהם, הם עדיין נחשבים למשיגים. מחוננים אלה לא מממשים את הפוטנציאל שלהם ולכן הם יתקשו בעתיד בלמידה עצמית. הדימוי העצמי שלהם חיובי והם מקובלים בחברה, אך הם לא ידעו להתמודד עם אתגרים שונים הניצבים בחייהם.
  • המחונן החבוי - סוג זה מאפיין בעיקר בנות. בגיל ההתבגרות הנערות מגלות צורך של שייכות, הן אינן מייחסות חשיבות לכישרונותיהן ועלולות לחוש חרדה וחוסר ביטחון. מתגלה אצלן טרנספורמציה פתאומית והן מאבדות עניין בלימודים. במצב זה נדרשת התייחסות של המבוגרים לעורר את הבנות לאתגרים ולא להרבות בתגובות כלפיהן העלולות ליצור התנגדות והכחשה.
  • המחונן היצירתי - מחוננים אלו בדרך כלל לא מאופיינים כמחוננים, הם לעתים חסרי טקט ואינם מוכנים לקבל מרות, הם מתוסכלים והדימוי העצמי שלהם נמוך. הם זוכים להערכה מועטה של "המערכת" מכיוון שאינם יודעים לנצל אותה לטובתם והם מקשים על המורים שלהם בכיתה. מחוננים אלו עלולים להיגרר לעבריינות והתמכרות לסמים, יש לטפח את כישרונותיהם ולהבין את הסיבה להיגררות ובכך למנוע זאת.
  • המחונן הנושר - לסוג זה של המחוננות יש תחומי עניין שלא נמצאים בבית הספר ולכן הם מרגישים דחייה וחוסר ביטחון. בית הספר נחשב בעיניהם כלא חשוב כי הוא אינו מכיר בתחומי העניין שלהם, הם נוטים לכעוס על המבוגרים ועל עצמם מסיבה זו. דרכי ההתמודדות שלהם היא נשירה פיזית או אמוציונאלית. המחוננים זקוקים לייעוץ מיוחד שבעזרתו יהיה ניתן לגלות ולטפח את כישרונותיהם.

מסגרות למחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מסגרות שונות לטיפוח מחוננים. לגיל הרך קיימים מספר מרכזים (כדוגמת מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בראשון לציון ובית ספר אופק בירושלים), המקיימים יום העשרה שבועי בשעות בית הספר. תהליך האיתור מבוסס בגיל הרך על סינון ראשוני על ידי הצוותים החינוכיים. למסגרות אלה אופי חוגי וקיימת התייחסות רבה לתחומים הרגשיים והחברתיים של הילדים הפוקדים אותם ואף קיימים שיעורי חברה.

החל מכיתה ב', ילדים שאותרו כמחוננים או כמצטיינים יכולים לצאת למסגרת העשרה במרכז אזורי (כגון בית הספר מרחבים לישובי מטה יהודה, מרכז לתלמידים מחוננים - מזרח ירושלים). ילדים מחוננים יתקבלו לתוכנית הבוקר ואילו המצטיינים יתקבלו לתוכנית אחר הצהריים. בנוסף למסגרת יום השליפה, קיימת אפשרות (בעיקר באזורים עירוניים גדולים) לכיתות מחוננים במסגרת בית ספר רגיל, כבר בכיתות היסוד.

במסגרת חטיבת הביניים קיימת מתכונת של יום שליפה (כאשר בכוונת האגף למחוננים להרחיב את המסגרת בהמשך גם לחטיבה העליונה) וכיתות מחוננים.

במסגרת החטיבה העליונה כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות למחוננים בהן כיתות מחוננים במסגרת בית הספר הרגיל ובית ספר ייחודים למחוננים ומצטיינים (למשל הישיבה התיכונית - 'ישיבת תורה ומדע' או בית הספר התיכון למדעים ולאמנויות).

בנוסף קיימת מסגרת ל'מחונני העל' המאתרת כ-15 ילדים מחוננים בעלי IQ מעל 160 בשנתון, הזוכים להנחיה אישית על ידי מנטורים, אנשי אקדמיה מובילים המתמחים בתחום העניין של הילד המחונן. הצטרפות למסגרת זו משמעה לימודים אקדמים תוך ויתור מוחלט על מסגרת בית הספר התיכון.

בנוסף לכל המסגרות הייחודיות קיימת אפשרות של האצה באמצעות הקפצת כיתה או באמצעות למידה של תחום דעת ספציפי עם תלמידים מכיתות גבוהות יותר. פתרונות מסוג זה, אם יוצעו, יתבססו על הערכת יכולתו של הילד להתמודד עם שינוי שכזה גם באספקטים רגשיים וחברתיים.

מדיניות מדינת ישראל ומשרד החינוך לגבי ילדים מחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיניות של מדינת ישראל לגביי המחוננים עברה שינויים במשך השנים: בשנת 1984 הנושא המרכזי במערכת החינוך היה טיפוח הילדים המחוננים, שמו דגש בעיקר על טיפוח הילדים המחוננים מהשכבות החברתיות הנמוכות. בשנת 1988, נקבעה המדיניות לאיתור המחוננים, הגדרתם, הכנות תוכניות לימוד מיוחדות בעבורם והעברת תקציב להכשרת מורים מיוחדים בשבילם. למדינת ישראל חשוב לפתח טכנולוגיה גבוהה ומדענים מצוינים אך הם לא מקדישים שעות לטובת המחוננים לכן אילוצים כאלה ואחרים נבנים בתוכנית הלימודים. בשנת 1993, בעקבות הביקורת שנעשתה בעניין המחוננים נתגלה שחלק נרחב מן המדיניות שנקבעה לא הושמה. כגון: ועדה מיוחדת להגדרת המחוננות ותוכניות לימוד מיוחדות לתלמידים המחוננים לא פותחו במידה מספקת. כיום- יש יותר דגש על אוכלוסיית המחוננים אך עדיין ישנם מקומות שבהם טיפוח המחוננות ואיתור הילדים לא נעשה. ישנם מקומות שבהם אכן נתנו דגש והתייחסות למחוננים ולאיתורם אך רק בגילאים מסוימים.

בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על מדיניות הממשלה לגבי טיפוח ילדים מחוננים, משרד החינוך התבקש לבחון ולבצע דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ.‏[11]

קשיי הסתגלות של מחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחשוב שהצרכים הרגשיים והבעיות החברתיות של ילדים מחוננים הם כשל שאר הילדים בני גילם. יחד עם זאת, ישנם מספר מתאמים סטטיסטיים לקשיים אשר אותם ילדים חשופים להם יותר; חלקן נובעות מהיכולות הקוגניטיביות של הילד, וחלקן נובעות מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה‏[12]. בעקבות זאת מדינות מסוימות (כמו ארצות הברית) כוללות בחינוך המיוחד גם תלמידים מחוננים המתקשים להסתגל למסגרת החינוכית הרגילה‏[13].

דוגמאות לקשיי הסתגלות העלולים להתפתח בקרב מחוננים:

  • התפתחות א-סימטרית במישורים שונים - בעוד שהיכולת הקוגניטיבית מפותחת במיוחד, הרי שהיכולת המוטורית, שאמורה לסייע במימוש הרעיונות והשאיפות של הילד, לא מפותחת די צרכה. א-סימטריה דומה קיימת גם מול ההתפתחות הרגשית.
  • יחסים עם ילדים אחרים - ילדים מחוננים נוקטים לפעמים גישה שכלתנית ביחסם לילדים אחרים - דבר היוצר רתיעה אצל בני גילם. לעתים גם תחומי העניין והמשחק שלהם שונים, ובשל כך הם סובלים לפעמים מסטיגמות חברתיות.
  • פרפקציוניזם וביקורתיות כלפי אחרים
  • תזזיתיות וחוסר מיקוד
  • רגישות מוסרית גבוהה - נטייה לראות הכול ב"שחור ולבן" ללא גוני ביניים.
  • התעלמות המערכת החינוכית - ילדים מחוננים הם בדרך כלל תלמידים טובים, ולכן המערכת משקיעה בהם פחות משאבים מתוך הנחה שהם פחות זקוקים להם. ללא גירויים החוויה החינוכית הופכת לחוויה של תסכול ושיעמום עבור הילד המחונן.
  • ציפיות לא מציאותיות - מורים והורים מצפים לעתים שילדים מחוננים יצטיינו בכל תחום, וקובעים רף גבוה מדי עבורם.
  • תסמונת המתחזה - נטייה להערכת-חסר של יכולותיהם והישגיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלקולם גלדוול, מצוינים- ממה עשויה הצלחה, 2009, כנרת זמורה-ביתן
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דויד, חנה (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה. מאתר פסיכולוגיה עברית.
  3. ^ 3.0 3.1 דויד, חנה (2012). אבחון ילדים מחוננים. מאתר פסיכולוגיה עברית
  4. ^ http://www.haprofessor.com/index.php/papers/95-mamr1 , ענת מנשה]
  5. ^ אבנר זיו, "מחוננים", ירושלים: כתר, 1990
  6. ^ אריקה לנדאו, "האומץ להיות מוכשר", הוצאת דביר, 1990, 2002
  7. ^ חנה דויד, חמישה תלמידים מחוננים בכיתה אחת, תשנ"ט, אתר "דעת"
  8. ^ ישי-קרין, נופר (2002). אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאתר פסיכולוגיה עברית
  9. ^ 9.0 9.1 Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.‏
  10. ^ שושנה רוזמרין, "בקרות וסגנונות קוגניטיביים בקרב ילדים בעלי כשרון מוזיקלי - עבודת דוקטורט", אוניברסיטת בר-אילן, 1989
  11. ^ יובל וורגן, ‏טיפוח תלמידים מחוננים במערכת החינוך, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בדצמבר 2006
  12. ^ שני, ע. (2009). אינדיקטורים הנוגעים לאוכלוסיות התלמידים המחוננים במערכת החינוך, סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת ועדת אינדיקטורים למשרד החינוך.
  13. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.