מחוננות

מחוננות היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער.

היסטוריה

לואיס טרמן היה הראשון שערך מחקר מדעי בנושא מחוננים. משנת 1925 הוא עקב אחרי קבוצה של כ-1,500 ילדים בקליפורניה, שמבחני מנת משכל מצאו אצלם IQ שבין 135 ל-196. טרמן וצוותו עקבו אחריהם במהלך 50 שנה, וכתבו דו"חות מפורטים בהם נבחנו את ביצועיהם במספר קטגוריות החל בילדותם ועד לזקנתם. ממחקרו התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, בפרסום הישגים יוצאי דופן ותפוקות גבוהות בתחום פרסומים מקצועיים). בתוך קבוצת המחוננים נמצאו הישגים גבוהים יותר לגברים בתחום ההשכלה והתעסוקה (ונמצאו הבדלים בתחומי העיסוק שנבחרו על ידי גברים ונשים) ונמצא דיווח על עיסוק בפעילות ציבורית או חברתית. נמצאו הבדלים בתוך הקבוצה כאשר ההתיחסות היתה אל מידת הצלחתם של המחוננים בתחנות חייהם השונות. למחקרו של טרמן הופנתה ביקורת רבה; העובדה שבסביבת הילדים שהשתתפו במחקר היו מודעים לעובדה שאותרו כמחוננים, קבוצת המחוננים מלכתחילה היתה מדגם מוטה מבחינה סוציואקונומית (עם הטיה מובהקת מבחינה אתנית-תרבותית) והעדרה של קבוצת ביקורת. המסקנה (שעמדה בניגוד לאינטואיציה של טרמן עצמו) שנבעה מכך היא שמחוננות כשלעצמה (לפחות כפי שהוגדרה במחקרו של טרמן), אינה מובילה להישגים יוצאי דופן‏.

הגדרה ושכיחות

שכיחות ההיקרות של מחוננות נובעת בין היתר מהגדרתה‏. בארצות הברית מחוננות נקבעת בדרך כלל על פי מנת המשכל‏, אשר מתפלגת בצורה נורמאלית באוכלוסייה הכללית. הגורם המשפיע הוא בחירת ציון ה- IQ שממנו והלאה אדם מסויים יחשב כמחונן. כאשר הקריטריון הוא ציון 130, 3% מהאנשים נחשבים למחוננים, וכאשר הוא עומד על 125 או אף 120, השיכות תעלה ל- 5% ואף 10%‏.

זיהוי מחוננות

קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הגדרת המחוננות, הגישה האיכותית והגישה הכמותית. בגישה הכמותית מניחים כי קיימים הבדלים תפקודיים של אוכלוסיית המחוננים ביחס לרוב בני האדם כך שכישורים מסויימים מפותחים באופן בולט משאר בני גילם. בגישה האיכותית נבחנת יכולת תפקוד הכוללת שילוב של יכולות קוגנטיביות גבוהות בשילוב יכולות רגשיות בהקשר חברתי היוצרת נקודת מבט שונה על הסביבה ותפקוד שונה באיכותו. הנטיה הרווחת היא להגדיר את המחוננות באמצעות הגישה הכמותית.

ילדים מחוננים יגלו לרוב יכולת אינטלקטואלית כללית הכוללת; זכרון, הבעה עצמית וכושר חשיבה, כישורי למידה גבוהים; ידע, גילוי ענין מוגבר בתחום מסויים, יכולת מתמטית גבוהה וקריאה / כתיבה מוקדמת (ללא הקניה או לימוד). תכונות נוספות המאפיינות מחוננים הן מוטיבציה גבוהה ויצירתיות.

משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור מחוננים, באזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות לתלמידי החינוך הממלכתי בלבד (לא נכללים תלמידי מסגרות 'מוכר שאינו רשמי' או 'חינוך ביתי' בתהליך האיתור). המבחנים נערכים בידי מכון סאלד לתלמידי כיתות ב' או ג' והם בנויים משני שלבים עוקבים.שלב ראשון, בו עוברים כל תלמידי כיתות ב' או ג' מבחן סינון הבוחן את יכולותיהם בתחום הבנת הנקרא וחשבון. המבחן מבוצע מסגרת ביה"ס. מבחן זה מאפשר לאתר את התלמידים בעלי היכולת הגבוהה ביותר בכל כיתה (כ-15% מכלל הנבחנים), בנוסף לתלמידים הללו, ניתנת אפשרות להמלצת המורים על תלמידים לקראת מבחן שלב ב'. לאחר קבלת תוצאות המבחנים, על ביה"ס להודיע להורי התלמידים אם ילדם נכלל או לא נכלל ברשימת הזכאים למבחן שלב ב'. בנוסף לתלמידים שעברו את מבחני שלב א', לצורך הסינון הראשוני, ניתן להוסיף תלמידים באמצעות המלצת צוות בית הספר. מבחן שלב ב' נערך על ידי מכון סאלד, מחוץ לביה"ס, בשעות אחר הצהריים. הוא מועבר במתכונת קבוצתית בדומה למבחן שלב א', אך הוא קשה יותר ודורש התמודדות אינטלקטואלית בלחץ של זמן. על סמך תוצאות מבחני שלב ב', יבחרו ללמוד בתכניות למחוננים 1.5%-3% מכלל המועמדים, ולתכניות המצטיינים יזומנו תלמידים נוספים, כך שבשתי התוכניות ילמדו כ -5% מכלל המועמדים. את התשובה לגבי קבלתו (או אי-קבלתו) של הילד לתכניות השונות מקבלים ישירות ממכון סאלד. תכנית המחוננים כוללת יום שליפה למרכז מחוננים אזורי בשעות הבוקר (על חשבון יום לימודים), ואילו תכנית המצטיינים כוללת לימודי העשרה במרכזי המחוננים בשעות אחר הצהריים. המסגרות פועלות מכיתה ג' עד ט' (כולל), וכיום מתכננים להרחיב את תכניות ההעשרה השונות על רצף החינוכי מלא (מהגיל הרך ועד י"ב). בנוסף לתכניות המתקיימות במרכזי המחוננים, קיימת אפשרות להאצה ("הקפצת כיתה" או קידום בתחום לימודי ספציפי), לימוד בכיתת מחוננים יעודית או בבית ספר יחודי (בעיקר במרכזים עירוניים) והשתלבות במסגרות העשרה שונות נוספות (באמצעות למידה מרחוק או בחופשות במסגרת פנימייתית) תוכניות מחוננים בערים גדולות מעודדות את התלמידים להשתתף בקורסים אקדמאיים במטרה לצבור נקודות לתואר ראשון במהלך בית הספר התיכון.

מלקלום גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצויינים שהיה לרב מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב -1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב -31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד בהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם נהייו באמת טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה. תופעה זו, שבה "העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר", גלדוול מכנה "יתרון מצטבר של גלדוול". גלדוול מציע שמיון המחוננים יערך בגיל מאוחר יותר כדי שהשפעות השוני בגילאים יהיו קטנות ככל האפשר.

כיום, המבחנים מאתרים 1%-3% מהאוכלוסייה, שלהם מחוננות אינטלקטואלית, ואינם מאתרים מחוננים בתחומים אחרים.

בממוצע רב שנתי, מספר הבנות שמתקבלות לתוכנית המחוננים נמוך באופן משמעותי ממספר הבנים: הבנות מהוות רבע עד שליש מהתלמידים.‏

קושי לאתר בעיות נוספות

ישנם מצבים רבים אשר עשויים לפגוע בתפקודו או איכות חייו של האדם ולהתקיים במקביל למחוננות. האדם המחוננן יכול לנסות ולהצליח להתגבר על קשיים שונים בחייו באופן יעיל על ידי שימוש באינטיליגנציה הגבוהה שלו. יש בכך בעייתיות כאשר המחוננות מסתירה קושי מסויים ובכך מונעת את איתורו ואת הטיפול בו.

לדוגמה, בהקשר של לקויות למידה או הפרעת קשב - ככל שיכולותיו השכליות של האדם גבוהות יותר, כך הוא נמצא בסיכון יתר לאי-גילויה של הלקות ולהתחלה מאוחרת של הטיפול בה, לעתים מאוחרת הרבה יותר מדי‏. למעשה, יתכן גם מצב בו לאדם מסויים יהיה שילוב משולש של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב‏.

מסגרות למחוננים

קיימות מסגרות שונות לטיפוח מחוננים. לגיל הרך קיימים מספר מרכזים (כדוגמת מרכז רון ורדי בראשון לציון ובית ספר אופק בירושלים), המקיימים יום העשרה אחר הצהריים. תהליך האיתור מבוסס בגיל הרך על סינון ראשוני על ידי הצוותים החינוכיים. למסגרות אלה אופי חוגי וקיימת התיחסות מועטה לתחומים הרגשיים והחברתיים של הילדים הפוקדים אותם.

החל מכיתה ב', ילדים שאותרו כמחוננים או כמצטיינים יכולים לצאת למסגרת העשרה במרכז איזורי. ילדים מחוננים יתקבלו לתכנית הבוקר ואילו המצטיינים יתקבלו לתכנית אחר הצהריים. בנוסף למסגרת יום השליפה, קיימת אפשרות (בעיקר באזורים עירוניים גדולים) לכיתות מחוננים במסגרת בית ספר רגיל, כבר בכיתות היסוד.

במסגרת חטיבת הביניים קיימת מתכונת של יום שליפה (כאשר בכוונת האגף למחוננים להרחיב את המסגרת בהמשך גם לחטיבה העליונה) וכיתות מחוננים.

במסגרת החטיבה העליונה כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות למחוננים בהן כיתות מחוננים במסגרת בית הספר הרגיל ובית ספר ייחודים למחוננים ומצטיינים (למשל הישיבה התיכונית - 'ישיבת תורה ומדע' או בית הספר התיכון למדעים ולאמנויות).

בנוסף קיימת מסגרת ל'מחוננים העל' המאתרת כ15 ילדים מחוננים בעלי IQ מעל 160 בשנתון, הזוכים להנחיה אישית על ידי מנטורים, אנשי אקדמיה מובילים המתמחים בתחום הענין של הילד המחונן. הצטרפות למסגרת זו משמעה לימודים אקדמים תוך ויתור מוחלט על מסגרת בית הספר התיכון.

בנוסף לכל המסגרות הייחודיות קיימת אפשרות של האצה באמצעות הקפצת כיתה או באמצעות למידה של תחום דעת ספציפי עם תלמידים מכיתות גבוהות יותר. פתרונות מסוג זה, אם יוצעו, יתבססו על הערכת יכולתו של הילד להתמודד עם שינוי שכזה גם באספקטים רגשיים וחברתיים.

מדיניות מדינת ישראל ומשרד החינוך לגבי ילדים מחוננים

המדיניות של מדינת ישראל לגביי המחוננים עברה שינויים במשך השנים: בשנת 1984 הנושא המרכזי במערכת החינוך היה טיפוח הילדים המחוננים, שמו דגש בעיקר על טיפוח הילדים המחוננים מהשכבות החברתיות הנמוכות. בשנת 1988, נקבעה המדיניות לאיתור המחוננים, הגדרתם, הכנות תכניות לימוד מיוחדות בעבורם והעברת תקציב להכשרת מורים מיוחדים בשבילם. למדינת ישראל חשוב לפתח טכנולוגיה גבוהה ומדענים מצוינים אך הם לא מקדישים שעות לטובת המחוננים לכן אילוצים כאלה ואחרים נבנים בתוכנית הלימודים. בשנת 1993, בעקבות הביקורת שנעשתה בעניין המחוננים נתגלה שחלק נרחב מן המדיניות שנקבעה לא הושמה. כגון: ועדה מיוחדת להגדרת המחוננות ותכניות לימוד מיוחדות לתלמידים המחוננים לא פותחו במידה מספקת. כיום- יש יותר דגש על אוכלוסיית המחוננים אך עדיין ישנם מקומות שבהם טיפוח המחוננות ואיתור הילדים לא נעשה. ישנם מקומות שבהם אכן נתנו דגש והתייחסות למחוננים ולאיתורם אך רק בגילאים מסוימים.

בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על מדיניות הממשלה לגבי טיפוח ילדים מחוננים, משרד החינוך התבקש לבחון ולבצע דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ. (וורגן, 2006).

קשיי הסתגלות של מחוננים‏

מקובל לחשוב שהצרכים הרגשיים והבעיות החברתיות של ילדים מחוננים הם כשל שאר הילדים בני גילם. יחד עם זאת, ישנם מספר מתאמים סטטיסטיים לקשיים אשר אותם ילדים חשופים להם יותר. חלקן נובעות מהיכולות הקוגניטיביות של הילד, וחלקן נובעות מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה:

• התפתחות א-סימטרית במישורים שונים - בעוד שהיכולת הקוגניטיבית מפותחת במיוחד, הרי שהיכולת המוטורית, שאמורה לסייע במימוש הרעיונות והשאיפות של הילד, לא מפותחת די צרכה. א-סימטריה דומה קיימת גם מול ההתפתחות הרגשית.
• יחסים עם ילדים אחרים - ילדים מחוננים נוקטים לפעמים גישה שכלתנית ביחסם לילדים אחרים - דבר היוצר רתיעה אצל בני גילם. לעתים גם תחומי העניין והמשחק שלהם שונים, ובשל כך הם סובלים לפעמים מסטיגמות חברתיות.
• פרפקציוניזם וביקורתיות כלפי אחרים
• תזזיתיות וחוסר מיקוד
• רגישות מוסרית גבוהה - נטייה לראות הכול ב"שחור ולבן" ללא גווני ביניים.
• התעלמות המערכת החינוכית - ילדים מחוננים הם בדרך כלל תלמידים טובים, ולכן המערכת משקיעה בהם פחות משאבים מתוך הנחה שהם פחות זקוקים להם. ללא גירויים החוויה החינוכית הופכת לחוויה של תסכול ושיעמום עבור הילד המחונן.
• ציפיות לא מציאותיות - מורים והורים מצפים לעתים שילדים מחוננים יצטיינו בכל תחום, וקובעים רף גבוה מדי עבורם.

• קשיים חברתים בגלל יחודם

לקריאה נוספת

• חנה דויד, מחוננים בפריפריה: טיפוח, הוראה ומחקר, 2011. (לגרסה המלאה של הספר, באתר פסיכולוגיה עברית)

קישורים חיצוניים

• דוח מבקר המדינה - היבטים בביצוע מדיניות הטיפוח של תלמידים מחוננים ומוכשרים, 1993, עמודים 435-446
• יובל וורגן, ‏טיפוח תלמידים מחוננים במערכת החינוך, במרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בדצמבר 2006
• גלית לוי, הילד נכשל בלימודים? אולי הוא בכלל מחונן, באתר ynet‏, 17 בדצמבר 2009
• דיאנה בחור ניר, מועדון המוחות המופלאים, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2011
• אייל כגן, השקעת המדינה במחוננים, 11 בפברואר 2006, אתר nrg
• יולי חרומצ'נקו, יש להם איי-קיו מדהים, אבל הם בכל זאת ילדים, באתר הארץ
• מיכל גוטפריד (עבודת גמר), ‏מחקר מעקב אחר מחוננים פסיכומטרים, באתר של אוניברסיטת חיפה, 2006 (דף הקטלוג של המאמר)
• פורום להורי מחוננים, באתר "תפוז"
• "בארץ הדעת", אתר למחוננים
• חנה דויד, פרפקציוניזם בקרב בנים ובנות דתיים בישראל: קשרים בין פרפקציוניזם ומחוננות, 29 באוגוסט 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
• חנה דויד, תיאורי מקרה של מחוננים בישראל, ‏ספטמבר ‏2010, אתר פסיכולוגיה עברית
• חנה דויד, מחוננות מתמטית בגיל הילדות: הערות והארות מהנעשה בארץ, 21 במאי 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
• חנה דויד, על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה. ‏דצמבר ‏2010, אתר פסיכולוגיה עברית
• חנה דויד, סוגיות אתיות בחינוך וייעוץ למחוננים. ‏אפריל ‏2011, אתר פסיכולוגיה עברית
• מחוננים עם ליקויי למידה – הייתכן? - מאתר משרד החינוך.
• תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן - מתוך חוזר מנכ"ל תשע/8(ב), משרד החינוך.
• דויד חנה, הבת המחוננת הדתית. 2008, אתר פסיכולוגיה עברית.
• דויד חנה, להיות הורים לילד מחונן: הקפצת כיתה – כן או לא?. 2007, אתר פסיכולוגיה עברית.
• דויד חנה, מיהו/י המורה האידיאלי/ת של הילד/ה המחוננ/ת? או: האם התלמיד המחונן זקוק למורה מחונן?. 2008, אתר פסיכולוגיה עברית.